ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 30לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בראשית · מאמר 41

ז' היכלות גן עדן

זוהר ח"א, פרשת בראשית, דף לח.
כ-3 דקות קריאה

בבריאת העולם גלף הקב"ה אותיות למעלה ולמטה - ועשה עולם תחתון כדוגמת העליון

׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדלִים׳ (בראשית א, כא) - אֵלּוּ לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. ׳וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת׳ - זוֹ נֶפֶשׁ שֶׁל אוֹתָהּ חַיָּה שֶׁהִיא רוֹמֶשֶׂת לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וּמִי הִיא ׳הַחַיָּה שֶׁהִיא רוֹמֶשֶׂת׳? - זוֹ לַיְלָה.

בלשון הזוהר

׳וַיִּבְרָא אלהי"ם אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים׳ (בראשית א, כא) - אִלֵּין לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. ׳ואֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת׳ - דָּא נֶפֶשׁ דְּהַהִיא חַיָּה דְּאִיהִי רוֹמֶשֶׂת לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא. וּמַאי אִיהִי ׳חַיָּה דְּאִיהִי רוֹמֶשֶׂת׳, דָּא לַיְלָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רוח הדרום מפשירה מים לכל צד - ואוניות הים עוברות

׳אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם׳ (בראשית א, כא) - שֶׁהַמַּיִם מְגַדְּלִים אוֹתָם. שֶׁכְּשֶׁבָּא צַד הַדָּרוֹם, מַפְשִׁירִים הַמַּיִם וְשׁוֹפְעִים לְכָל הַצְּדָדִים, וָאֳנִיּוֹת הַיָּם הוֹלְכִים וְעוֹבְרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק״ד:כ״ו) ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳.

בלשון הזוהר

׳אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם׳ (בראשית א, כא). דְּמַיִין מְגַדְּלִין לוֹן. דְּכַד אָתֵי סִטְרָא דְּדָרוֹם שָׁרָאן מַיִין וְנַגְדִין לְכָל סִטְרִין וְאַרְבֵּי יַמָּא אָזְלִין וְעָבְרִין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ק״ד:כ״ו) ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עוף כנף בעל שש כנפיים - משוטט ומעלה מעשי אדם

׳וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ׳ (בראשית א, כא) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר׳ (קהלת י). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כֻּלָּם מִשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם וְלֹא מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָמִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳לְמִינֵהוּ׳. מַהו ׳לְמִינֵהוּ׳? - לַמִּין שֶׁלְּמַעְלָה. וְאֵלֶּה טָסִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם בְּשֵׁשׁ, וְרוֹאִים מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם וּמַעֲלִים לָהֶם לְמַעְלָה, וְעַל זֶה כָּתוּב (שם) ׳גַּם בְּמַדָּעֲךְ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

׳וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ׳ (בראשית א, כא) - כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר׳. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר כֻּלְּהוֹן מִשִּׁית גַּדְפִין וְלָא מְשַׁנְּיָין לְעָלְמִין, וּבְגִינֵי כָּךְ כְּתִיב ׳לְמִינֵהוּ׳. מַאי ׳לְמִינֵהוּ׳ לְזַיְינָא דִלְעֵילָּא. וְאִלֵּין טָאסָן וְשָׁאטָן עָלְמָא בְּשִׁית וְחָמָאן עוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא וְסָלְקִין לוֹן לְעֵילָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל חיתו יער רומשת בלילה - ופותחת שירה בשלושה משמרות

רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, ׳הָרֹמֶשֶׂת׳, הַשּׁוֹרֶצֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת, אֶלּא כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, העריב הלַיְלָה. וְעַל זֶה ׳בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר׳ (תהלים קד, כ) - שֶׁכֻּלָּם שׁוֹלְטִים בְּשָׁעָה שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, וּפוֹתְחִים שִׁירָה בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, וּמְזַמְּרִים שִׁירָה וְלֹא שׁוֹקְטִים, וְעַל אֵלּוּ כָּתוּב ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳.

בלשון הזוהר

רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר ׳הָרוֹמֶשֶׂת׳, הַשּׁוֹרֶצֶת מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא כִּדְאַמְרִינָן רְמַשׁ לֵילְיָא. וְעַל דָּא ׳בּוֹ תִרְמוֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר׳ - דְּכוּלְּהוּ שָׁלְטָאן בְּשַׁעְתָּא דְּאִיהִי שָׁלְטָא וּפָתְחִין שִׁירְתָא בִּתְלָת סִטְרִין דְּפַלְגוּ לֵילְיָא, וְזָמְרִי שִׁירְתָא וְלָא מִשְׁתַּכְּכִי, וְעַל אִלֵּין כְּתִיב ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ארבע הרוחות מתחברות ביום השישי - ׳נעשה אדם׳ ממקום המקדש

רַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד וְאָמַר, מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי, שֶׁכְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אָדָם, הִזְדַּעְזְעוּ כָּל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְיוֹם השִּׁשִּׁי הָיָה עוֹלֶה בְּדַרְגוֹתָיו, עַד שֶׁעָלָה רָצוֹן עֶלְיוֹן וְהֵאִיר תְּחִלָּת כָּל הָאוֹרוֹת. וּפָתַח שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא. וְהַדָּרוֹם הֶרְאָה תוקף הָאוֹר שֶׁיָּרַשׁ מֵהרֹאשׁ וְהִתְחַזֵּק בַּמִּזְרָח. מִזְרָח חִזֵּק אֶת הַצָּפוֹן, וְהַצָּפוֹן הִתְעוֹרֵר וְהִתְפַּשֵּׁט, וְקָרָא בְּכח גָּדוֹל לַמַּעֲרָב לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ. אָז המַעֲרָב עָלָה בַּצָּפוֹן וְנִקְשַׁר בּוֹ. אַחַר כָּךְ הַדָּרוֹם בָּא וְאָחַז בַּמַּעֲרָב. וְסוֹבְבוּ לוֹ דָּרוֹם וְצָפוֹן, לְאֵלּוּ גִּדְרוֹת הַגָּן. אָז הַמִּזְרָח קָרַב בְּמַעֲרָב, וּמַעֲרָב שָׁרָה בְּחֶדְוָה וּבִקֵּשׁ מִכֻּלָּם, וְאָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ - שֶׁיִּהְיֶה כְּדוּגְמָא זוֹ בְּאַרְבָּעָה צְדָדִים וּמַעְלָה וּמַטָּה. וּמִזְרָח נִדְבַּק בַּמַּעֲרָב, וְהוֹצִיא אוֹתוֹ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, אָדָם מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָצָא.

בלשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן קָם וְאָמַר, מִסְתַּכַּל הֲוֵינָא דְּכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אָדָם, אִזְדַּעְזְעוּ כָּל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה הֲוָה סָלִיק בְּדַרְגוֹי עַד דְּסַלְקָא רְעוּתָא עִלָּאָה, וְנָהִיר שֵׁירוּתָא דְּכָל נְהוֹרִין. וּפָתַח תַּרְעָא דְּמִזְרָח דְּהָא מִתַּמָּן נְהוֹרָא נָפִיק, וְדָרוֹם אַחְמִי תּוּקְפֵיה דִּנְהוֹרָא דְּיָרִית מֵרֵישָׁא וְאִתְתַּקַּף בְּמִזְרָח, מִזְרָח אַתְקִיף לְצָפוֹן, וְצָפוֹן אִתְּעַר וְאִתְפַּשַׁט וְקָרֵי בְחַיִל סַגִּי לְמַעֲרָב לְמִקְרַב וּלְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵיהּ. כְּדֵין מַעֲרָב סַלְקָא בְּצָפוֹן וְאִתְקַשַּׁר בֵּיהּ. לְבָתַר דָּרוֹם אַתְיָא וְאָחִיד בְּמַעֲרָב. וְסָחֲרִין לֵיהּ דָּרוֹם וְצָפוֹן לְאִילֵין גִּדְרֵי גִנְּתָא. כְּדֵין מִזְרָח קָרִיב בְּמַעֲרָב, וּמַעֲרָב שַׁרְיָא בְּחֶדְוָה וּבָעָאת מִכֻּלְּהוּ, וְאָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳, דְּלֶהֱוֵי כְּגַוְונָא דָא בְּאַרְבַּע סִטְרִין וְעֵילָּא וְתַתָּא, וּמִזְרָח אִתְדַּבַּק בְּמַעֲרָב וְאַפִּיק לֵיהּ, וְעַל דָּא תָּנִינָן אָדָם מֵאֲתַר דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נָפַק.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אדם סוד האותיות - מ"ם סתומה וד"לת תחתונה

עוֹד, ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, הקב"ה אָמַר לַאלו התַּחְתּוֹנִים שֶׁבָּאוּ מִצַּד שֶׁלְּמַעְלָה. סוֹד שֶׁל שֵּׁם זֶּה שֶׁעוֹלֶה אָדָם. אָדָם מִסּוֹד סְתִימָא עִילָּאָה. אָדָם סוֹד הָאוֹתִיּוֹת. שֶׁהֲרֵי הָאָדָם כָּלוּל לְמַעְלָה וְכָלוּל לְמַטָּה. אָדָם אֶחָד לְמַעְלָה לְמַעְלָה. ם ׳סְתוּמָה שֶׁהִיא ם׳ ׳מִלְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה׳ (ישעיהו ט, ו). ד תַּחְתּוֹן שסתום בַּמַּעֲרָב. וְזֶה כְּלָלוּת שֶׁלְּמַעְלָה וְמַטָּה. נִתְקָן לְמַעְלָה וְנִתְקָן לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

תּוּ ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְאִלֵּין תַּתָּאֵי דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָּא. רָזָא דִּשְׁמָא דָא דְּסָלִיק אָדָם. אָדָם מֵרָזָא סְתִימָא עִלָּאָה. אָדָם רָזָא דְּאַתְוָון. דְּהָא אָדָם כָּלִיל לְעֵילָּא וְכָלִיל לְתַתָּא. אָדָם אֶחָד לְעֵילָּא לְעֵילָּא. ם ׳סְתִימָא דְּאִיהִי ם׳ מִ ׳לְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה׳. ד תַּתָּאָה דִּסְתִימָא בְּמַעֲרָב. וְדָא כְּלָלָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. אִתְתַּקַּן לְעֵילָּא אִתְתַּקַּן לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

האותיות יורדות זכר ונוקבא - הקב"ה מתקן את הצלע לכלה

אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה כֻּלָּם כְּאֶחָד בִּשְׁלֵמוּתוֹ, נִמְצָא זָכָר וְנוּקְבָּא, וְהַנּוּקְבָּא בְּצִדּוֹ נִדְבְּקָה עַד שֶׁהִפִּיל עָלָיו שֵׁנָה וְיָשַׁן, וְהָיָה מֻטָּל בִּמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה. וְנִסֵּר לוֹ הקב"ה וְתִקֵּן לָהּ כְּמוֹ שֶׁמְּתַקְנִים לְכַלָּה, וְהִכְנִיסָהּ אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ (בראשית ב, כא).

בלשון הזוהר

אִלֵּין אַתְוָון, כַּד נַחֲתָא לְתַתָּא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּאַשְׁלָמוּתֵיהּ, אִשְׁתַּכַּח דְּכַר וְנוּקְבָא, וְנוּקְבָא בְּסִטְרוֹי אִתְדַּבְּקַת עַד דְּאַפִּיל עִלָּוֵיהּ שִׁנְתָּא וּדְמוּךְ, וַהֲוָה רָמִי בַּאֲתַר דְּבֵי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וְנָסַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְתַקִּין להּ כְּמָה דִּמְתַקְּנִין לְכַלָּה וְאַעֲלָה לֵיהּ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ (בראשית ב, כא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לילית ראשונה לא היתה עזר כנגדו - עד תיקון האישה

׳וַיִּקַּח אַחַת׳ דַּוְקָא. בספרים קַדְמוֹנִים מָצָאנוּ, זוֹ לִילִי"ת רִאשׁוֹנָה שִּהָיּתָה עמּו ונתעַבּרָה ממִּנּוּ, וְלֹא הָיָּה כּנִגדּו עזִר, כּמו שִּכָּתוּב ׳וּלאָדָם לֹא מָצָּא עזִר כּנִגדּו׳ מַה זֶּה ׳עזִר׳? - סמך, עַד אותָהּ שָּעָה שִּכָּתוּב ׳לא טוֹב הִיּות הָאָדָם לבַדּו אִעִשִּה לּו עזִר כּנִגדּו׳,

בלשון הזוהר

׳וַיִּקַּח אַחַת׳ - דַּיְיקָא. בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי אַשְׁכַּחְנָא, דָּא לילי"ת קַדְמֵיתָא דַּהֲוָת עִמֵּיהּ וְאִתְעַבְּרַת מִנֵּיהּ וְלָא הֲוָת לְקִיבְלֵיהּ עֵזֶר, כְּמָה דִכְתִיב ׳וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳. וּמַאי ׳עֵזֶר׳, סְמָךְ, עַד הַהִיא שַׁעְתָּא דִּכְתִיב ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אדם נברא אחרון לכל - ראוי לבוא על עולם שלם

בּא רְאֵה, אָדָם אַחַרון לְכָל הָיָּה, ִּכָּךָ רָאוּיּ לָבוֹא עַל עולָם שָׁלֵם.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזִי, אָדָם בַּתְרָאָה דְּכֹלָּא הֲוָה, הָכִי אִתְחֲזִי לְמֵיתֵי עַל עָלְמָא שְׁלִים.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ברא שית

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.