ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בראשית · מאמר 42

ברא שית

זוהר ח"א, פרשת בראשית, דף לט:
כ-4 דקות קריאה

ב' של בראשית שני בתים, שתי ההי"ן - ב' עליון פותח שערים לכל צד

עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ה). ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה׳ - אֵלּוּ עֵצִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּנְטְעוּ אַחַר כָּךְ, וְהָיוּ קְטַנִּים.

בלשון הזוהר

תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ה). ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה׳ - אִלֵּין אִלָנִין רַבְרְבִין דִּנְטִיעוּ לְבָתַר, וַהֲווּ זְעִירִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ב) אדם וחוה נבראו גב אל גב - לא הומטר עדיין

בֹּא רְאֵה, אָדָם וְחַוָּה זֶה בְּצַד זֶה נִבְרְאוּ. מָה טַּעַם לֹא נִבְרְאוּ פָּנִים בְּפָנִים? בִּגְלַל שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳ - וְהַזִּוּוּג לֹא נִמְצָא בְתִקּוּנוֹ כָּיאות. וּכְשֶׁנִּתְקן זֶה שֶׁלְּמַטָּה וְחָזְרוּ פָּנִים בְּפָנִים, אָז כָּךְ נִמְצָא לְמַעְלָה. מִנַּיִן? מִן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁכָּתוּב ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יז), מִכֵּיוָן שֶׁמִּשְׁכָּן אַחֵר הוּקַם עִמּוֹ. וְעַד שֶׁלֹּא הוּקַם לְמַטָּה, לֹא הוּקַם לְמַעְלָה. גַּם כָּאן כְּשֶׁהוּקַם לְמַטָּה, הוּקַם לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְקָן לְמַעְלָה, לֹא נִבְרְאוּ פָּנִים בְּפָנִים, וְהַפָּסוּק מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְאָדָם אַיִן׳ - שֶׁלֹּא הָיָה בְּתִקּוּנוֹ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזִי, אָדָם וְחַוָּה, דָּא בְּסִטְרָא דְדָא אִתְבְּרִיאוּ. מַאי טַעְמָא לָא אִתְבְּרִיאוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, בְּגִין דִּכְתִיב ׳כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳ - וְזִוּוּגָא לָא אִשְׁתַּכַּח בְּתִקּוּנֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת. וְכַד אתתקן הַאי דִלְתַתָּא וְאִתְהַדָּרוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין כְּדֵין אִשְׁתַּכַּח לְעֵילָּא. מְנָלָן, מִן הַמִּשְׁכָּן, דִּכְתִיב ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳, בְּגִין דְּמִשְׁכָּן אַחֲרָא אִתָּקַם עִמֵּיהּ, וְעַד לָא אִתָּקַם לְתַתָּא לָא אִתָּקַם לְעֵילָּא, אוֹף הָכָא כַּד אִתְתָּקַם לְתַתָּא אִתְתָּקַם לְעֵילָּא. וּבְגִין דְּעַד כְּעַן לָא אִתְתַּקַּן לְעֵילָּא לָא אִתְבְּרִיאוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וּקְרָא אוֹכַח דִּכְתִיב ׳כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳. וּבְגִינֵי כָּךְ ׳וְאָדָם אַיִן׳, דְּלָא הֲוָה בְּתִקּוּנֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ד) אות סמך - סימן לזכר ונוקבא הנסמכים זה בזה למעלה

וּכְשֶׁנִּשְׁלְמָה חַוָּה, נִשְׁלַם אָדָם, וְקֹדֶם לָכֵן לֹא נִשְׁלַם. וְסוֹד זֶה שֶׁעַד עַכְשָׁיו אֵין אוֹת סָמֶךְ בַּפָּרָשָׁה, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַחֲבֵרִים אָמְרוּ, אֲבָל ׳סָמֶ"ךְ׳ זֶה עֵזֶר, וְזֶה עֵזֶר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁחָזַר לְמַעְלָה פָּנִים בְּפָנִים זָכָר וְנוּקְבָּא, נִסְמָךְ זֶה כְּנֶגֶד זֶה וַדַּאי. ׳סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר׳ (תהלים קיא, ח). ׳סְמוּכִים׳ - זֶה זָכָר וְנוּקְבָּא שֶׁהֵם סְמוּכִים כְּאֶחָד. הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ תָּלוּי בָּעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, וּכְשֶׁלֹּא נִתְקָן הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה לֹא נִתְקָן אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁאָמַרְנוּ. (נ"א: דָּבָר אַחֵר, סְמוּכִים עוֹלָם תַּחְתּוֹן בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן, שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִתְקָן עוֹלָם תַּחְתּוֹן לֹא נִתְקָן אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁאָמַרְנוּ.) ׳כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳ - שֶׁהֲרֵי זֶה בָּזֶה סָמוּךְ. וְעוֹלָם זֶה הַתַּחְתּוֹן, כְּשֶׁנִּתְקַן וְחָזְרוּ פָּנִים בְּפָנִים וְנִתְקְנוּ, נִמְצָא סֶמֶךְ לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי מִקֹּדֶם לָזֶה לֹא הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּתִקּוּן, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא ׳הִמְטִיר ה' אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳ - וְזֶה בָּזֶה תְּלוּיִים.

בלשון הזוהר

וְכַד אִשְׁתְּלִימַת חַוָּה אִשְׁתְּלִים אָדָם, וְקֹדֶם לָכֵן לָא אִשְׁתְּלִים, וְרָזָא דָא, דְּעַד כְּעַן לָא אִית אָת ס׳ בְּפַרְשְׁתָא, וְאַף עַל גַּב דְּחַבְרַיָּיא אָמְרוּ, אֲבָל ׳סָמֶ"ךְ׳ דָּא עֵזֶר, וְדָא עֵזֶר דִּלְעֵילָּא דְּאִתְהַדַּר לְעֵילָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין דְּכַר וְנוּקְבָא, אִסְתְּמַךְ דָּא לָקֳבֵל דָּא וַדַּאי. ׳סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר׳. ׳סְמוּכִים׳ - דָּא דְּכַר וְנוּקְבָא דְּאִנּוּן סְמוּכִים כַּחֲדָא. הַאי עוֹלָם דְּקָא אֲמָרָן תַּלְיָא בְּעוֹלָם דִּלְתַתָּא, וְכַד לָא אִתְתַּקַּן עוֹלָם דִּלְתַתָּא לָא אִתְתַּקַּן הַהוּא עוֹלָם דְּקָא אֲמָרָן. (נ"א: דָּבָר אַחֵר, סְמוּכִים עוֹלָם תַּתָּאָה בְּעוֹלָם עִלָּאָה, דְּעַד לָא אִתְתַּקַּן עוֹלָם תַּתָּאָה לָא אִתְתַּקַּן הַהוּא עוֹלָם דְּקָאֲמָרָן.) ׳כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳ - דְּהָא דָּא בְּדָא סָמִיךְ. וְעוֹלָם דָּא תַּתָּאָה כַּד אִתְתַּקַּן וְאִתְהַדְּרוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין וְאִתְתַּקְּנוּ, אִשְׁתַּכַּח סָמֶךְ לְעֵילָּא, דְּהָא מִקַּדְמַת דְּנָא לָא הֲוָה עוֹבָדָא בְּתִקּוּנָא, בְּגִין דְּ׳לֹא הִמְטִיר ה׳ אלהי"ם עַל הָאָרֶץ׳, וְדָא בְּדָא תַּלְיָיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ה) עליית עשן מהארץ - התעוררות התחתונים גוררת שלמות למעלה

מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו) - זֶה תִּקּוּן שֶׁלְּמַטָּה. אַחַר כָּךְ, ׳וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳. ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ - זוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת הַנּוּקְבָּא לַזָּכָר. דָּבָר אַחֵר, מָה טַּעַם ׳לֹא הִמְטִיר׳? בִּגְלַל שֶׁלֹּא נִמְצָא תִקּוּן שֶׁיַּעֲלֶה ׳מִן הָאָרֶץ׳. וְעַל זֶה, ׳מִן הָאָרֶץ׳ הַתַּחְתּוֹנָה מתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה לְמַעְלָה. בֹּא רְאֵה, עָשָׁן עוֹלֶה ׳מִן הָאָרֶץ׳ בַּראשונה וְהעָנָן מִתְעוֹרֵר, וְהַכֹּל מִתְחַבֵּר אַחַר כָּךְ זֶה בָּזֶה. כְּדוגמת זֶה עֲשַׁן הַקָּרְבָּן מִתְעוֹרֵר מִלְּמַטָּה וְעוֹשֶׂה שְׁלֵמוּת לְמַעְלָה, וּמִתְחַבֵּר הַכֹּל זֶה בָּזֶה, וְנִשְׁלָמִים כְּדוגמת זֶה לְמַעְלָה. ההִתְעוֹרְרוּת מַתְחִילָה מִלְּמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ הַכֹּל נִשְׁלָם. וְאִם לֹא שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מַתְחִילָה בַּהִתְעוֹרְרוּת בּראשונה, לֹא התְעוֹרֵר כְּנֶגְדָּהּ הַהוּא שֶׁלְּמַעְלָה. וּבַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלְּמַטָּה נִשְׁלָם לְמַעְלָה. רַבִּי אַבָּא אָמַר, לָמָּה כָּתוּב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט)? ׳עֵץ הַחַיִּים׳ - הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁמַּהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים הוּא, וְכָל מֵימֵי בְרֵאשִׁית נֶחֱלָקִים תַּחְתָּיו, עֵץ הַחַיִּים בְּאֶמְצַע הַגָּן מַמָּשׁ, וְהוּא נוֹטֵל כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וְנחלקים תַּחְתָּיו. שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ נָהָר שֶׁנמשך וְיוֹצֵא, הוּא שׁוֹרֶה עַל אוֹתוֹ הַגָּן וְנִכְנָס בּוֹ, וּמִשָּׁם מתחלקים הַמַּיִם לְכַמָּה צְדָדִים, וְאוֹתוֹ הַגָּן לוֹקֵחַ הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאִים מִמֶּנּו וְמתחלקים לְכַמָּה נְחָלִים לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳ (תהלים קד). כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן וּמַשְׁקֶה לאוֹתָם הָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן זַךְ, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְעֵץ הַחַיִּים, נֶחֱלָקִים תַּחְתָּיו בְּכָל צַד כְּפִי דַרְכּוֹ. ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט) - לָמָּה נִקְרָא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי עֵץ זֶה אֵינוֹ בָּאֶמְצַע? אֲבָל עֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ - מַהוּ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיּוֹנֵק מִשְּׁנֵי צְדָדִים וְיוֹדֵעַ אוֹתָם כְּמִי שֶׁיּוֹנֵק מָתוֹק וּמַר, וּבִגְלַל שֶׁיּוֹנֵק מִשְּׁנֵי צְדָדִים וְיוֹדֵעַ אוֹתָם וְשׁוֹרֶה בְתוֹכָם נִקְרָא כָּךְ ׳טוֹב וָרָע׳, וְכָל אוֹתָם נְטִיעוֹת שׁוֹרִים עֲלֵיהֶם. וּבוֹ אֲחוּזִים נְטִיעוֹת אֲחֵרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים ׳אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׳, מִי הֵם ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן׳? אֵלּוּ שִׁשָּׁה יָמִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁאָמַרְנוּ. ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ - נְטִיעוֹת וַדַּאי שֶׁהִתְקַיְּמוּ אַחַר כָּך. מִכָּאן וָלהָלְאָה סָמֶ"ךְ, מַהִי, ׳וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ (בראשית ב, כא). בְּצִדּוֹ הָיְתָה, וְהָיָה זוֹ בְּצַד זֶה. וַדַּאי עָקַרם הקב"ה וְשָׁתַלם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְחָזְרוּ פָּנִים בְּפָנִים לקִּיּוּם, כְּמוֹ זֶה סְמוּכִים הָעוֹלָמוֹת, עָקַרם הקב"ה וְשָׁתַלם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהִתְקַיְּמוּ בְּקִיּוּם שָׁלֵם. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, מִנַּיִן לָנוּ שֶׁאָדָם וְחַוָּה נְטִיעוֹת הָיוּ? שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס) נֵצֶר ׳מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳. ׳מַעֲשֵׂה יָדַי׳ - דַּוְקָא, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶם בְּרִיּוֹת אֲחֵרוֹת. וְכָתוּב ׳בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי׳ (שם יז), שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנּיטְעוּ בָּעוֹלָם, סָרְחוּ. שָׁנִינוּ, הַנְּטִיעוֹת כְּקַרְנֵי חֲגָבִים הָיוּ, וְאוֹרָם דַּק, וְלֹא הָיוּ מְאִירִים, כֵּיוָן שֶׁנִּנטְעוּ וְנִתְקְנוּ, נתגדלו בָּאוֹר וְנִקְרְאוּ ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן׳, וְאָדָם וְחַוָּה עַד שֶׁנִּיטְעוּ, לֹא נתגדלו בָּאוֹר וְלֹא הֶעֱלוּ רֵיחַ, וַדַּאי נֶעֶקְרוּ וְנִשְׁתְּלוּ וְנִתְקְנוּ כָּרָאוּי.

בלשון הזוהר

מָה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו) דָּא תִּקּוּנָא דִּלְתַתָּא, לְבָתַר ׳וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳. ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ - דָּא תִּיאוּבְתָּא דְנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא. דָּבָר אַחֵר, מַאי טַעְמָא ׳לֹא הִמְטִיר׳, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתַּכַּח תִּקּוּנָא דְּיַעֲלֶה ׳מִן הָאָרֶץ׳, וְעַל דָּא מִן אַרְעָא תַּתָּאָה אִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא. תָּא חֲזִי, תַּנָּנָא סָלִיק מִן אַרְעָא בְּקַדְמֵיתָא וַעֲנָנָא אִתְּעַר, וְכֹלָּא אִתְחַבַּר לְבָתַר דָּא בְּדָא. כְּגַוְונָא דָא תַּנָּנָא דְקָרְבָּנָא אִתְּעַר מִתַּתָּא וְעָבִיד שְׁלִימוּ לְעֵילָּא וְאִתְחַבַּר כֹּלָּא דָא בְּדָא וְאִשְׁתְּלִימוּ כְּגַוְונָא דָא לְעֵילָּא, אִתְעָרוּתָא שָׁרֵי מִתַּתָּא וּלְבָתַר אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא. וְאִלְמָלֵא דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שַׁרְיָא בְּאִתְעָרוּתָא בְּקַדְמֵיתָא לָא אִתְּעַר לְקִבְלָהּ הַהוּא דִלְעֵילָּא, וּבְתִאוּבְתָּא דִלְתַתָּא אִשְׁתְּלִים לְעֵילָּא. רַבִּי אַבָּא אָמַר, אַמַּאי כְּתִיב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט). ׳עֵץ הַחַיִּים׳ - הָא תָּנִינָן דְּמַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאָה שְׁנִין הֲוָה, וְכָל מֵימוֹי דִּבְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין תְּחוֹתוֹי, ׳עֵץ הַחַיִּים׳ בִּמְצִיעוּת דְּגִנְּתָא מַמָּשׁ, וְהוּא נָטִיל כָּל מֵימוֹי דִּבְרֵאשִׁית וּמִתְפַּלְּגִין תְּחוֹתוֹי. דְּהָא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק הוּא שַׁרְיָא עַל הַהִיא גִנְּתָא וְעָיֵיל בֵּיהּ, וּמִתַּמָּן מִתְפַּלְּגִין מַיָּא לְכַמָּה סִטְרִין, וְנָטִיל כֹּלָּא הַהִיא גִּנְּתָא, וּלְבָתַר נָפְקִי מִינָּהּ וּמִתְפַּלְּגִין לְכַמָּה נַחֲלִין לְתַתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳. כְּמָה דְּנָפְקִין מֵהַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה וְאַשְׁקִי לְאִינּוּן טוּרִין עִלָּאִין דַּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא, לְבָתַר כַּד מָטָאן ׳לְעֵץ הַחַיִּים׳ מִתְפַּלְּגִין תְּחוֹתוֹי בְּכָל סְטַר כְּפוּם אָרְחוֹי. ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט) - אַמַּאי אִקְּרִי הָכִי, דְּהָא עֵץ דָּא לָאו אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, אֲבָל עֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ מַאי הוּא. אֶלָּא, בְּגִין דְּיָנְקָא מִתְּרֵין סִטְרִין וְיָדַע לוֹן כְּמַאן דְּיָנִיק מִתְקָא וּמְרִירָא, וּבְגִין דְּיָנְקָא מִתְּרֵין סִטְרִין וְיָדַע לוֹן וְשַׁרְיָא בְּגַוַּויְיהוּ אִקְּרִי הָכִי ׳טוֹב וָרָע׳, וְכָל אִינּוּן נְטִיעִין שַׁרְיָין עֲלַיְיהוּ. וּבֵיהּ אֲחִידָן נְטִיעִין אָחֳרָנִין עִלָּאִין וְאִינּוּן אִקְּרוּן ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן׳, מַאן אִינּוּן ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן׳, אִינּוּן שִׁית יוֹמִין עִלָּאִין דְּקָאֲמָרָן. ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ - נְטִיעוֹת וַדַּאי דְּאִתְקַיְּימוּ לְבָתַר. מִכָּאן וּלְהָלְאָה סָמֶךְ, מַאי הִיא, ׳וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ (בראשית ב, כא). בְּסִטְרוֹי הֲוָה, וַהֲוָה דָא בְּסִטְרוֹי דְּדָא. וַדַּאי עֲקָרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁתִיל לוֹן בַּאֲתַר אַחֲרָא, וְאִתְהַדָּרוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין לְקִיּוּמָא, כְּגַוְונָא דָא סְמִיכָן עָלְמִין, עֲקָרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁתִיל לוֹן בַּאֲתַר אַחֲרָא וְאִתְקַיְּימוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא מְנָלָן דְּאָדָם וְחַוָּה נְטִיעִין הֲווּ, דִּכְתִיב ׳נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳. ׳מַעֲשֵׂה יָדַי׳ - דַּיְיקָא, דְּלָא אִשְׁתַּדְּלוּ בְּהוֹן בְּרִיָּין אָחֳרָנִין. וּכְתִיב ׳בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי׳, דִּבְהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְנְטָעוּ בְּעָלְמָא סָרְחו. תְּנַן, הַנְּטִיעוֹת כְּקַרְנֵי חֲגָבִים הֲווּ, וּנְהוֹרָא דִּלְהוֹן דַּקִּיק וְלָא הֲווּ נָהֲרִין, כֵּיוָן דְּאִתְנְטָעוּ וְאִתְתַּקְּנוּ אִתְרַבִּיאוּ בִּנְהוֹרָא וְאִקְּרוּן ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן׳, וְאָדָם וְחַוָּה עַד דְּאִתְנְטָעוּ לָא אִתְרַבִּיאוּ בִּנְהוֹרָא וְלָא סְלִיקוּ רֵיחָא, וַדַּאי אִתְעֲקָרוּ וְאִשְׁתִּילוּ וְאִתְתַּקְּנוּ כִּדְקָא יָאוּת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ז' מדורי הארץ התחתונה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.