׳והארץ היתה תהו ובהו׳- קליפות האגוז וספר הרופא הקרטינאי
תוספות כרך ג · מאמר 12 · 18 פסקאות · מתחיל בדף שה ע"ב
- ׳והארץ היתה תהו ובהו׳- קו התהו ואבני הבהו (שה ע"ב)פתח ואמר ההוא יודאי ׳והארץ היתה תהו ובהו וגו'׳ - מאן ארץ, ההיא דאשתמודע עילאה ותתאה. היתה תהו, מאי תהו. דא קו ירוק דאקיף כל עלמא ואיקרי קו תהו, דכתיב ׳ונטה עליה קו תהו… לדף הפיסקה
- קו הירוק שבספר הרופא הקרטינאי- קליפת האגוז החיצונה (שה ע"ב)השתא אית למנדע, תהו דאיהו קו ירוק, מאן הוה קו ירוק, אלא אשכחן בספרא דאסיא דקרטינאה ויודאן דקסרי שמיה, וקראן שמיה אסיא קרטינאה. בגין דהוא רב על כל אסיין ויקירא בחכמתא.… לדף הפיסקה
- עור ובשר מן התהו, עצמות מן הבהו- וחשך לעשו (שה ע"ב)לגו מניה בהו, ואינון אבנין מפולמות דמנהון נפקי מיין. מן תהו אתמשכאן עור ובשר. מן בהו אתמשכו גרמי לגו מניה. וחשך. דא משיכו דאתמשך מניה עמא דעשו. ואי תימא מאן תהו. הרי… לדף הפיסקה
- מוח האגוז שממנו יעקב- וארבע הקליפות שבמראה יחזקאל (שה ע"ב)ורוח אלהים - דא מוחא דאגוזא, דמתמן אתמשך יעקב שלימא, כגוונא דאגוזא דא. רזא דכתיב ׳והנה רוח סערה באה מן הצפון, לקבליה דתהו׳ - לגו מניה - ענן גדול - לקבליה דבהו. לגו מניה… לדף הפיסקה
- רוח האם העליונה שלפנים מן הכל- והקליפות משעבדות למוח (שה ע"ב)ומתוכה כעין החשמל - לגו מכלא, לקבליה ׳מרחפת על פני המים׳ - דא רוחא דאימא עילאה, דקא מרחפת על כלא. ויעקב שלימא איהו, ודא מוחא דאגוזא וקודשא בריך הוא ׳ימצאהו בארץ מדבר׳,… לדף הפיסקה
- שמירת הרופא החכם לחולה- עבודה לרבון העולם (שה ע"ב)עד הכא הוה כתיב בההוא ספרא דקרטינאה אסיא. לבתר הוה רשים בהאי קרא: כל נטורא דאיצטריך אסיא חכים למעבד למרע דשכיב בבי מרעיה אסירי דמלכא, למפלח למארי עלמא. לדף הפיסקה
- ׳אשרי משכיל אל דל׳- ברכה למשתדל אחר החולה (שו ע"א)דכד אזיל אסיא חכים לגביה, ׳ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישימון׳ - מרעין דשריין עליה אשכח ליה באסירי דמלכא. אי תימא הואיל וקודשא בריך הוא יפקוד לתפשא ליה דלא ישתדל בר נש… לדף הפיסקה
- ׳יסבבנהו יבוננהו יצרנהו׳- ואם טעה כשופך דמים (שו ע"א)וההוא אסיא ׳ימצאהו בארץ מדבר׳ - בבי מרעיה שכיב. ׳ובתהו ילל ישימון׳, דאינון מרעין דחקין ליה. מאי איצטריך ליה למעבד יסובבנהו, יסובב סיבוב וייתי עילות בגין דימנע מניה… לדף הפיסקה
- דיני בני העולם- הנדון בממון לא יתרפא עד שיפרע (שו ע"א)בגין דקודשא בריך הוא בעי דאף על גב דההוא בר נש איהו בי אסירי דמלכא, דישתדל בר נש עליה ויסייע ליה לאפקא ליה מבי אסירי. והוה אמר הכי: קודשא בריך הוא דן דיני בני עלמא… לדף הפיסקה
- הנדון לשרש נתפס באיבריו- והנדון למות אין לו כפר (שו ע"א)מאן דאתחזי לשרושי, יתפסון ליה, ויהבי ליה בבי אסירי. עד דישתרש מכלא. ולזמנין דישתרש משייפוי, או מחד מנייהו, ולבתר יפקון ליה מבי אסירי. מאן דאתחזי למות, הכי הוא, דאילו… לדף הפיסקה
- רפואת הנשמה כשאין רפואה לגוף- שכר הרופא בשני העולמות (שו ע"א)ועל דא איצטריך לאסייא חכים לאשתדלא עליה. אי יכיל למיהב ליה אסוותא מן גופא - יאות, ואי לאו - יתן ליה אסותא לנשמתיה וישתדל על אסוותא דנשמתא. ודא הוא אסיא דקודשא בריך הוא… לדף הפיסקה
- מעשה ברופא ירא חטא שתפילתו יפה ממעשה ידיו (שו ע"א)אמר רבי אלעזר, עד השתא לא שמענא מאסייא דא ומספרא דא, בר מזמנא חדא. דאמר לי טייעא חדא דשמע לאבוי, דאסיא חד הוה ביומוי. דכד הוה מסתכל בבר נש כד איהו בבי מרעיה, הוה אמר:… לדף הפיסקה
- ספר הרופא בירושת הסוחר- יסודותיו בסודות התורה (שו ע"א)אמר ההוא טייעא, ודאי ספרא דיליה בידי איהו, דקא יריתנא מאבי אבא. וכל מלוי דההוא ספרא, כלהו אתייסדן על רזין דאורייתא, ורזין סתימין אשכחנא ביה. ומילין דאסוותא דאיהו אמר… לדף הפיסקה
- לחשי בלעם שבספר- אסור ומותר, ונדוי על החלי (שו ע"א)ואינון ממה דהוה עביד בלעם דהוה לחיש על מרע, והוא אמר בפומיה, ואתסי מיד. וכלהו בריר לון בההוא ספרא. ואמר דא אסור ודא מותר למאן דדחיל חטאה, בגין דמרעין סגיאין אמר, דתלייא… לדף הפיסקה
- הספר שנים עשר חדשים ביד רבי אלעזר- אורות ותמיהה (שו ע"א)חדי רבי אלעזר וחדו חברייא. אמר רבי אלעזר, אי האי ספרא הוה לגבן, נחמי מאי איהו. אמר, אנא אמסר במסירה על מנת לאחואה לבוצינא קדישא. ותנינן, אמר רבי אלעזר, ההוא ספרא הוה… לדף הפיסקה
- ׳מה לך להכנס בתחום שאינו שלך׳- והשבת הספר (שו ע"א)יומא חד לחישנא באתר חד, והוו אתוון סלקן ונחתן. עד דחמינן בחלמא ואמר לי, מה לך למיעל בתחומא דלאו דילך. אתערנא, ואבאיש קמאי על רזין סתימין דהוו תמן. שדרנא לההוא יודאי… לדף הפיסקה
- רפואות מסודות התורה ולא מפסוקיה- ושמות שלא נתקנו (שו ע"א)וברזין דבלעם אשכחנא מאינון שמהן דמלאכים דשדר ליה בלק, ולא הוו מתסדרן על תיקונייהו. אבל כמה זיני אסוותא אשכחנא ביה דקא מתתקני על תקוני אורייתא ורזין סתימין דיליה. וחמינא… לדף הפיסקה
- בטול הכשפים מן העולם- שלא יטעו הבריות מיראת ה׳ (שו ע"א)ומאינון מלין דבלעם נסיבנא, וחמינא בהו, דלא הוה בעלמא חכים בחרשין כגיניה. אמינא, בריך רחמנא דבטיל מעלמא חרשין דלא יטעון בני נשא מבתר דחלתא דקודשא בריך הוא. ע"כ: לדף הפיסקה