ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 12: ׳והארץ היתה תהו ובהו׳- קליפות האגוז וספר הרופא הקרטינאי › פיסקה 4 (שה ע"ב)

מוח האגוז שממנו יעקב- וארבע הקליפות שבמראה יחזקאל

תוספות כרך ג · ׳והארץ היתה תהו ובהו׳- קליפות האגוז וספר הרופא הקרטינאי · מאמר 12 · פיסקה 4 · דף שה ע"ב

לשון הזוהר

וְרוּחַ אֱלֹהִים - דָא מוֹחָא דֶּאֱגוֹזָא, דְּמִתַּמָּן אִתְמְשָׁךְ יַעֲקֹב שְׁלֵימָא, כְּגַוְונָא דֶּאֱגוֹזָא דָא. רָזָא דִּכְתִיב (יחזקאל א ד) ׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, לָקֳבְלֵיהּ דְּתֹהוּ׳ - לְגוֹ מִנֵּיהּ - עָנָן גָּדוֹל - לְקֳבְּלֵיהּ דְּבֹּהוּ. לְגוֹ מִנֵּיהּ - וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת - לְקֳבְּלֵיהּ דְחֹשֶׁךְ. לְגוֹ מִנֵּיהּ - ׳ונֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ - לְקֳבְּלֵיהּ דְרוּחַ אֱלֹהִים.

תרגום

וְרוּחַ אֱלֹהִים - זֶה מֹחַ הָאֱגוֹז, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ יַעֲקֹב הַשָּׁלֵם, כְּמוֹ הָאֱגוֹז הַזֶּה, סוֹד הַכָּתוּב (יחזקאל א) ׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, כְּנֶגֶד הַתֹּהוּ (יחזקאל א, ד)׳ - לִפְנִים מִמֶּנּוּ - עָנָן גָּדוֹל - כְּנֶגֶד הַבּהוּ. לִפְנִים מִמֶּנּוּ - וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת - כְּנֶגֶד הַחֹשֶׁךְ. לִפְנִים מִמֶּנּוּ - ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ - כְּנֶגֶד שֶׁל וְרוּחַ אֱלֹהִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורוח אלהים - דא מוחא דאגוזא, דמתמן אתמשך יעקב שלימא, כגוונא דאגוזא דא. רזא דכתיב (יחזקאל א ד) ׳והנה רוח סערה באה מן הצפון, לקבליה דתהו׳ - לגו מניה - ענן גדול - לקבליה דבהו. לגו מניה - ואש מתלקחת - לקבליה דחשך. לגו מניה - ׳ונגה לו סביב׳ - לקבליה דרוח אלהים.

התרגום: ורוח אלהים - זה מח האגוז, שמשם נמשך יעקב השלם, כמו האגוז הזה, סוד הכתוב (יחזקאל א) ׳והנה רוח סערה באה מן הצפון, כנגד התהו (יחזקאל א, ד)׳ - לפנים ממנו - ענן גדול - כנגד הבהו. לפנים ממנו - ואש מתלקחת - כנגד החשך. לפנים ממנו - ׳ונגה לו סביב׳ - כנגד של ורוח אלהים.

מן המפרשים

אור יקר: באה מן הצפון, לגו מיניה ענן גדול שהיא קליפה ימינית לבנה דהיינו אבנים מפולמות המוציאות מים נגד החסד ששם הענן, לגו מיניה׳ אש. מתלקחת היינו מצד האמצעית שכך הייה ראוי, ואפשר לפרש אש מתלקחת מהגבורה והיינו חשך, וקו ירוק לנכח התפארת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: