ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 12: ׳והארץ היתה תהו ובהו׳- קליפות האגוז וספר הרופא הקרטינאי › פיסקה 3 (שה ע"ב)

עור ובשר מן התהו, עצמות מן הבהו- וחשך לעשו

תוספות כרך ג · ׳והארץ היתה תהו ובהו׳- קליפות האגוז וספר הרופא הקרטינאי · מאמר 12 · פיסקה 3 · דף שה ע"ב

לשון הזוהר

לְגוֹ מִנֵּיהּ בֹּהוּ, וְאִינוּן אֲבָנִין מֵפוּלָמוֹת דְּמִנְּהוֹן נַפְקֵי מַיִין. מִן תֹהוּ אִתְמַשְׁכָאן עוֹר וּבָשָׂר. מִן בֹּהוּ אִתְמְשָׁכוּ גַּרְמֵי לְגוֹ מִנֵּיהּ. וְחֹשֶׁךְ. דָא מְשִׁיכוּ דְּאִתְמְשָׁךְ מִנֵּיהּ עַמָּא דְעֵשָׂו. וְאִי תֵּימָא מַאן תֹהוּ. הַרֵי (הכי) הוּא ודַּאי, דְּהָא חֹשֶׁךְ מִנֵּיהּ תַלְיָּיא, אֶלָּא אִינוּן אֲבָנִין מְפוּלָמוֹת, עָאלוּ בְּאֶמְצָעִיתָא דְמִנֵּיהּ אִתְמַשְׁכָאן גַּרְמֵי כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְחֹשֶׁךְ - מְשִׁיכוּ דָקִיק, דְּמִנֵּיהּ אִתְמְשָׁךְ עֵשָׂו.

תרגום

לִפְנִים מִמֶּנּוּ - בּהוּ, וְהֵן אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת שֶׁמֵּהֶן יוֹצְאִים מַיִם. מִתֹּהוּ נִמְשָׁךְ עוֹר וּבָשָׂר. מִן בֹּהוּ נִמְשָׁכוֹת הָעֲצָמוֹת. לִפְנִים מִמֶּנּוּ - וְחֹשֶׁךְ. זוֹ הַהַמְשָׁכָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה הָעָם שֶׁל עֵשָׂו. וְאִם תֹּאמַר מַה זֶּה תֹּהוּ? הֲרֵי הִיא בְּוַדַּאי שֶׁהֲרֵי הַחֹשֶׁךְ תָּלוּי מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אוֹתָן אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת נִכְנְסוּ בָּאֶמְצַע, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכוֹת הָעֲצָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְחֹשֶׁךְ - מְשִׁיכָה דַקָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשָׁךְ עֵשָׂו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לגו מניה בהו, ואינון אבנין מפולמות דמנהון נפקי מיין. מן תהו אתמשכאן עור ובשר. מן בהו אתמשכו גרמי לגו מניה. וחשך. דא משיכו דאתמשך מניה עמא דעשו. ואי תימא מאן תהו. הרי (הכי) הוא ודאי, דהא חשך מניה תלייא, אלא אינון אבנין מפולמות, עאלו באמצעיתא דמניה אתמשכאן גרמי כמה דאתמר. וחשך - משיכו דקיק, דמניה אתמשך עשו.

התרגום: לפנים ממנו - בהו, והן אבנים מפלמות שמהן יוצאים מים. מתהו נמשך עור ובשר. מן בהו נמשכות העצמות. לפנים ממנו - וחשך. זו ההמשכה שנמשך ממנה העם של עשו. ואם תאמר מה זה תהו? הרי היא בודאי שהרי החשך תלוי ממנו, אלא אותן אבנים מפלמות נכנסו באמצע, שממנו נמשכות העצמות, כמו שנאמר. וחשך - משיכה דקה, שממנה נמשך עשו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים