ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 6: ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום

׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום

מקץ · מאמר 6 · 19 פסקאות · מתחיל בדף קצז ע"א

  1. ׳משא דבר ה'׳ - לשאר עמים לטוב ולישראל לרע (קצז ע"א)
    ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו וגו'׳. רבי חייא פתח ואמר, ׳משא דבר יהו"ה על ישראל נאם יהו"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו׳ - האי קרא אית לאסתכלא… לדף הפיסקה
  2. מעמסת הדין על הקב"ה - משא לעמים ולישראל משני הצדדים (קצז ע"א)
    בכל אתר דאיהו על דינא דשאר עמין, לטב, בגין דמשא מטולא איהו, כביכול מטולא איהו עליה דקודשא בריך הוא, שלום דעמין עובדי כוכבים ומזלות, וכד אתגזר דינא עלייהו מעבר מניה ההוא… לדף הפיסקה
  3. ׳יוצר רוח אדם בקרבו׳ - דרגת מקור כל הרוחות והנשמות (קצז ע"א)
    כיון דאמר ׳נוטה שמים ויוסד ארץ׳ - אמאי אצטריך ׳ויוצר רוח אדם בקרבו׳. וכי לא הוינא ידעי דאיהו יוצר ׳רוח אדם׳. אלא לאחזאה דרגא ידיעא, דכל רוחין ונשמתין דעלמא, בההוא דרגא… לדף הפיסקה
  4. משל העיבור - עיצוב הנשמה במעלה עד שנברא האדם (קצז ע"א)
    רבי שמעון אמר, האי קרא קשיא. אי אמר ׳ויוצר רוח אדם׳ - ולא יתיר - יאות. אבל בקרבו מהו. אלא רזא איהו בתרין סטרין, דהא מההוא נהר דנגיד ונפיק, מתמן נפקי ופרחי נשמתין כלהו,… לדף הפיסקה
  5. פירוש שני - הרוח שאינה מתפשטת בגוף האדם החדש (קצז ע"א)
    דבר אחר, ׳ויוצר רוח אדם בקרבו׳ - בקרבו דאדם ממש. בגין דכד אתברי בר נש, וקודשא בריך הוא יהב ליה נשמתיה, ונפיק לאוירא דעלמא, ההוא רוחא דבגויה, לא אשכח גופא לאתפשטא בגויה,… לדף הפיסקה
  6. תיקון הרוח כתיקון הגוף - הוספת רוח להתתקן (קצז ע"א)
    תא חזי, כד ההוא רוחא אצטריך סיועא - כגוונא דאיהו ההוא בר נש, וכגוונא דההוא גופא אתתקן, הכי נמי ההוא רוחא מתקנין ליה, ואוספין ליה רוחא לאתתקנא, ודא הוא יוצר ׳רוח אדם… לדף הפיסקה
  7. אבדן יוסף - הסתלקות תוספת הרוח והשכינה מיעקב (קצז ע"ב)
    ותא חזי, כיון דאתאביד יוסף מאבוי, יעקב אביד ההוא תוספת רוחא דהוה ליה, ואסתלקת מניה שכינתא. לבתר מה כתיב, ׳ותחי רוח יעקב אביהם׳ . וכי עד השתא מית הוה. אלא ההוא תוספת… לדף הפיסקה
  8. דוד המלך מצטרף לאבות - ׳אבן מאסו הבונים לראש פנה׳ (קצז ע"ב)
    רבי יצחק אמר, תא חזי, דוד מלכא זכה לאתחברא באבהן, וירית דוכתיה בגווייהו. הדא הוא דכתיב, ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳. לדף הפיסקה
  9. מעשה בדרך מקפוטקיא ללוד - בקשת דבר תורה מרבי חזקיה (קצז ע"ב)
    רבי ייסא ורבי חזקיה הוו אזלי מקפוטקיא ללוד, והוה עמהון חד יודאי במטול דקפטירא דחמרא. עד דהוו אזלי, אמר רבי ייסא לרבי חזקיה, אפתח פומך ואימא חד מלה מאינון מילי מעלייתא… לדף הפיסקה
  10. דרכי התורה מביאים נעימות שכינה ושלום בשני העולמות (קצז ע"ב)
    פתח ואמר, ׳דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום׳ . ׳דרכיה דרכי נעם׳ - אלין ארחין דאורייתא. דמאן דאזיל בארחי דאורייתא, קודשא בריך הוא אשרי עליה נעימותא דשכינתא, די לא תעדי… לדף הפיסקה
  11. שאלת היהודי - שני צדדים בפסוק: דרכים ונתיבות, נעם ושלום (קצז ע"ב)
    אמר ההוא יודאי, איסירא בקיסטרא בהאי קרא אשתכח. אמרו ליה, מנין לך. אמר לון, מאבא שמענא, ואוליפנא הכא בהאי קרא מלה . פתח ואמר, האי קרא בתרין גוונין איהו, ובתרין סטרין.… לדף הפיסקה
  12. דרכי האבות שכרו בים הגדול - פתוחות לכל צדדי העולם (קצז ע"ב)
    אלא ׳דרכיה דרכי נעם׳, היינו דכתיב, ׳הנותן בים דרך׳ - דהא בכל אתר דאקרי באורייתא דרך, הוא אורח פתיחא לכלא. כהאי ארחא, דאיהו פתיח לכל בר נש, כך ׳דרכיה דרכי נעם׳. אילין… לדף הפיסקה
  13. ׳נעם׳ - אור העולם הבא היוצא ומעורר את הכל (קצז ע"ב)
    והאי נעם, הוא נעימו דנפק מעלמא דאתי, ומעלמא דאתי נהרין כל בוצינין, ומתפרשן לכל עיבר, וההוא טיבו וההוא נהורא דעלמא דאתי, דינקין אבהן, אקרי נעם. דבר אחר - עלמא דאתי אקרי… לדף הפיסקה
  14. מנוחת רשעי גיהנם בשבת - עוררות שמחת ׳ויהי נעם׳ במוצאיה (קצז ע"ב)
    ועל דא תנינן, חייבין דגיהנם, בשעתא דעאל שבתא, נייחין כלהו, ואית להו חירות ונייחא. בשעתא דנפיק שבתא, אית לן לאתערא חידו עלאה עלנא, דנשתזיב מההוא עונשא דחייביא דאתדנו… לדף הפיסקה
  15. ׳כל נתיבתיה שלום׳ - מלכות יוסף במצרים ללא ידיעת יעקב (קצז ע"ב)
    ׳וכל נתיבותיה שלום׳, מאן נתיבותיה. אלין אינון שבילין דנפקין מלעילא, וכלהו נקיט לון ברית יחידאי, דאיהו אקרי שלום, שלמא דביתא, ואעיל לון לימא רבא, כד איהו בתוקפיה, וכדין… לדף הפיסקה
  16. ׳למה תתראו׳ - הסתרת יעקב ובניו כרעבים בפני מצרים (קצז ע"ב)
    ועם כל דא, יעקב הוה ליה תברא, בגין למזבן עבורא במצרים, וחמא דאיהו תבירא על תבירא, דיחתון בנוי למצרים, ׳ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׳ - בגין דלא תחמון גופייכו, אלא כרעבין,… לדף הפיסקה
  17. סוד ׳למה תתראו׳ - הסתר בעת צרה שלא להתפס בחטא (קצז ע"ב)
    אמר רבי חזקיה, ודאי רזא הכא, דהא בכל זמנא דצערא איהו בעלמא, לא בעי בר נש, לאחזאה גרמיה בשוקא, בגין דלא יתפס בחובוי, ועל דא אמר ׳למה תתראו׳, והא אתמר. לדף הפיסקה
  18. שבר כפשוטו - הרעב שנשלח להורדת יעקב ובניו למצרים (קצח ע"א)
    דבר אחר ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - עבור ממש, דהא קודשא בריך הוא על דא שדר כפנא בעלמא, בגין לנחתא ליעקב ובנוי לתמן, ועל דא חמא בני ארעא, דהוו מייתין מתמן עבור. לדף הפיסקה
  19. חלוקת יעקב ועשו - שבר מצרים כרמז לגלות וחשבון רד"ו (קצח ע"א)
    ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - בשעתא דמית יצחק, אתו יעקב ועשו למפלג, ועשו נפק מחולקיה דארעא ומכלא, ויעקב דיסבול גלותא יטול כלא. ועל דא חמא ההוא תבירא דהוה ליה במצרים,… לדף הפיסקה