שאלת היהודי - שני צדדים בפסוק: דרכים ונתיבות, נעם ושלום
מקץ · ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף קצז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר הַהוּא יוּדָאי, אִיסִירָא (אסתרא) בְּקִיסְטְרָא בְּהַאי קְרָא אִשְׁתַּכַּח. אָמְרוּ לֵיהּ, מִנַיִן לָךְ. אָמַר לוֹן, מֵאַבָּא שְׁמַעְנָא, וְאוֹלִיפְנָא הָכָא בְּהַאי קְרָא מִלָּה (טבא). פָּתַח וְאֲמַר, הַאי קְרָא בִּתְרֵין גְּוָונִין אִיהוּ, וּבִתְרֵין סִטְרִין. קָרֵי בֵּיהּ דְּרָכִים, וְקָרֵי בֵּיהּ נְתִיבוֹת. קָרֵי בֵּיהּ נֹעַם, וְקָרֵי בֵּיהּ שָׁלוֹם. מַאן דְּרָכִים, וּמַאן נְתִיבוֹת. מַאן נֹעַם, וּמַאן שָׁלוֹם.
תרגום
אָמַר הַיְּהוּדִי הַהוּא, כְּמוֹ מַטְבֵּעַ בְּכִיס נִמְצָא בַּפָּסוּק הַזֶּה. אָמְרוּ לוֹ, מִנַּיִן לְךְ? אָמַר לָהֶם, שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא, וְלָמַדְתִּי כָּאן דָּבָר (טוֹב) בַּפָּסוּק הַזֶּה. פָּתַח וְאָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא בִּשְׁנֵי גְוָנִים וּבִשְׁנֵי צְדָדִים. קוֹרְאִים בּוֹ דְּרָכִים וְקוֹרְאִים בּוֹ נְתִיבוֹת. קוֹרְאִים בּוֹ נֹעַם, וְקוֹרְאִים בּוֹ שָׁלוֹם. מִי הַדְּרָכִים וּמִי הַנְּתִיבוֹת? מִי הַנֹּעַם וּמִי הַשָּׁלוֹם?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ההוא יודאי, איסירא (אסתרא) בקיסטרא בהאי קרא אשתכח. אמרו ליה, מנין לך. אמר לון, מאבא שמענא, ואוליפנא הכא בהאי קרא מלה (טבא). פתח ואמר, האי קרא בתרין גוונין איהו, ובתרין סטרין. קרי ביה דרכים, וקרי ביה נתיבות. קרי ביה נעם, וקרי ביה שלום. מאן דרכים, ומאן נתיבות. מאן נעם, ומאן שלום.
התרגום: אמר היהודי ההוא, כמו מטבע בכיס נמצא בפסוק הזה. אמרו לו, מנין לך? אמר להם, שמעתי מאבא, ולמדתי כאן דבר (טוב) בפסוק הזה. פתח ואמר, הפסוק הזה הוא בשני גונים ובשני צדדים. קוראים בו דרכים וקוראים בו נתיבות. קוראים בו נעם, וקוראים בו שלום. מי הדרכים ומי הנתיבות? מי הנעם ומי השלום?
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר יט, ד (לא.) איסרא בקסרא וכפי ענים יהיה איסר גנוז בכיסו או בכלי חרס שגונזין בו המעות שהוא סתום מכל צד זולת שיעור האיסר והכוונה לומר סוד נעלם גנוז בפסוק זה. והערוך פי' קסטא מדה שמודדין בה וכפי ענינו ירצה…
שעת רצון: מן המקבילה בוארא מאמר יט, ד (לא.) פתח ואמר האי קרא בתרי גוונין איהו ובתרי פתח ואמר האי קרא בתרי גוונין איהו ובתרי סטרין קרי ביה דרכים קרי ביה נתיבות כו'. המאמר הזה כבר הובא בח"א דף קצ"ז (ע"ב) , ושם נתבאר:
נזר ישראל: מאן דרכים ומאן נתיבות ומאן נועם כו'. שביל היא ביסוד אבא, ונתיב ביסוד אמא. ויסוד אמא אתפתח בחזה דז"א דשם אבהין ויורדין לנה"י ה"ג: @