ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 6: ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום › פיסקה 13 (קצז ע"ב)

׳נעם׳ - אור העולם הבא היוצא ומעורר את הכל

מקץ · ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום · מאמר 6 · פיסקה 13 · דף קצז ע"ב

לשון הזוהר

וְהַאי נֹעַם, הוּא נְעִימוּ דְּנָפַק מֵעַלְמָא דְאָתֵי, וּמֵעַלְמָא דְאָתֵי נָהֲרִין כָּל בּוּצִינִין, וּמִתְפַּרְשָׁן לְכָל עֵיבַר, וְהַהוּא טִיבוּ וְהַהוּא נְהוֹרָא דְּעַלְמָא דְאָתֵי, דְּיָנְקִין (נ"א דירתין) אֲבָהָן, אִקְרֵי נֹעַם. דָּבָר אַחֵר - עַלְמָא דְאָתֵי אִקְרֵי נֹעַם, וְכַד אִתְעַר עַלְמָא דְאָתֵי, כָּל חֵדוּ וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרִין וְכָל חֵירוּ דְעַלְמָא אִתְעַר, וּבְגִינִי כָּךְ אִקְרֵי נֹעַם.

תרגום

וְהַנֹּעַם הַזֶּה הִיא נְעִימוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַבָּא, וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא מְאִירִים כָּל הַמְּאוֹרוֹת וְנִפְרָדִים לְכָל עֵבֶר, וְאוֹתוֹ הַטּוֹב וְאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיּוֹנְקִים (שֶׁיּוֹרְשִׁים) הָאָבוֹת נִקְרָא נֹעַם. דָּבָר אַחֵר - הָעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא נֹעַם, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַבָּא, כָּל הַשִּׂמְחָה וְכָל הַטּוּב וְכָל הָאוֹרוֹת וְכָל הַחֵרוּת שֶׁל הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא נֹעַם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי נעם, הוא נעימו דנפק מעלמא דאתי, ומעלמא דאתי נהרין כל בוצינין, ומתפרשן לכל עיבר, וההוא טיבו וההוא נהורא דעלמא דאתי, דינקין (נ"א דירתין) אבהן, אקרי נעם. דבר אחר - עלמא דאתי אקרי נעם, וכד אתער עלמא דאתי, כל חדו וכל טיבו וכל נהורין וכל חירו דעלמא אתער, ובגיני כך אקרי נעם.

התרגום: והנעם הזה היא נעימות שיוצאת מן העולם הבא, ומן העולם הבא מאירים כל המאורות ונפרדים לכל עבר, ואותו הטוב ואותו האור של העולם הבא שיונקים (שיורשים) האבות נקרא נעם. דבר אחר - העולם הבא נקרא נעם, וכשמתעורר העולם הבא, כל השמחה וכל הטוב וכל האורות וכל החרות של העולם מתעוררים, ומשום כך נקרא נעם.

מן המפרשים

מקדש מלך: והאי נועם ההוא נעימו דנפק מעלמא דאתי פי' שהמוחין אלו שהם הכ"ב אתוון הם מהמוחין דנ"הי דאימא שנכנסו בזעיר ואחר שנכנסו בזעיר יוצאים מאחורי חג"ת דזעיר ליסוד דמ'. וז"ש וההוא נהורא דעלמא דאתי דינקין אבהן איקרי נועם שר"ל המוחין של…

אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר יט, ו (לא:) והאי נועם וגו'. עלמא דאתי בינה נועם שפעה ידע בה ופי' מהו הנועם ואמר ומעלמא דאתי נהרין כל בוצינין דהיינו מציאות הארת הספי' בתוכיותה יקרא נועם וזהו נהרין כל בוצינין ואח"כ נקשרי' כל השרשים ההם…

שעת רצון: והאי נעם ההוא נעימו דנפק מעלמא דאתי. דהוהאי נעם ההוא נעימו דנפק מעלמא דאתי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר