ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 6: ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום › פיסקה 14 (קצז ע"ב)

מנוחת רשעי גיהנם בשבת - עוררות שמחת ׳ויהי נעם׳ במוצאיה

מקץ · ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום · מאמר 6 · פיסקה 14 · דף קצז ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא תָּנִינָן, חַיָּיבִין דְּגֵיהִנֹּם, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שַׁבַּתָּא, נָיְיחִין כֻּלְּהוּ, וְאִית לְהוּ חֵירוּת וְנַיְיחָא. בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק שַׁבַּתָּא, אִית לָן לְאִתְעָרָא חֵידוּ עִלָּאָה עֲלָנָא, דְּנִשְׁתֵּזִיב מֵהַהוּא עוֹנָשָׁא דְחַיָּיבַיָא דְּאִתְדָּנוּ (ס"א דאהדרו) מֵהַהִיא שַׁעְתָּא וּלְהָלְאָה. וְאִית לָן לְאִתְעָרָא וְלֵימָא, ׳וִיהִי נֹעַם יהו"ה אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ׳ (תהילים צ, יז) - דָּא הוּא נֹעַם עִלָּאָה, חֵידוּ (ס"א חירו) דְּכֹלָּא, וְעַל דָּא ׳דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם׳.

תרגום

וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הָרְשָׁעִים שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, כֻּלָּם נָחִים, וְיֵשׁ לָהֶם חֵרוּת וּמְנוּחָה. בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת, יֵשׁ לָנוּ לְעוֹרֵר שִׂמְחָה עֶלְיוֹנָה עָלֵינוּ שֶׁנִּנָּצֵל מֵאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁנִּדּוֹנוּ (שֶׁחָזְרוּ) מִן הַשָּׁעָה הַהִיא וָהָלְאָה. וְיֵשׁ לָנוּ לְהִתְעוֹרֵר וְלוֹמַר, ׳וִיהִי נֹעַם אֲדנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ׳ (תהלים צ, יז) - זֶהוּ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שִׂמְחַת (חֵרוּת) הַכֹּל, וְעַל כֵּן ׳דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא תנינן, חייבין דגיהנם, בשעתא דעאל שבתא, נייחין כלהו, ואית להו חירות ונייחא. בשעתא דנפיק שבתא, אית לן לאתערא חידו עלאה עלנא, דנשתזיב מההוא עונשא דחייביא דאתדנו (ס"א דאהדרו) מההיא שעתא ולהלאה. ואית לן לאתערא ולימא, ׳ויהי נעם יהו"ה אלקינו עלינו׳ (תהילים צ, יז) - דא הוא נעם עלאה, חידו (ס"א חירו) דכלא, ועל דא ׳דרכיה דרכי נעם׳.

התרגום: ועל זה שנינו, הרשעים של הגיהנם, בשעה שנכנסת השבת, כלם נחים, ויש להם חרות ומנוחה. בשעה שיוצאת השבת, יש לנו לעורר שמחה עליונה עלינו שננצל מאותו הענש של הרשעים שנדונו (שחזרו) מן השעה ההיא והלאה. ויש לנו להתעורר ולומר, ׳ויהי נעם אדני אלהינו עלינו׳ (תהלים צ, יז) - זהו הנעם העליון, שמחת (חרות) הכל, ועל כן ׳דרכיה דרכי נעם׳.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר יט, ז (לא:) בשעתא דעאל שבתא נייחין כולהו. שאז מתפשט אור הבינה בבריאה ואור הבריאה דהיינו הכסא מתפשט בכל העולמות דנשתזבי מההוא עונשא לאחר מיתה א"נ כי כשמתעוררים הדינים אז הרשעים מעוררים הדינים בכל העולם…

הסולם: ועל דא תנינן וכו': ועל כן למדנו, הרשעים שבגיהנם, בשעה שנכנס השבת, נחים כולם, ויש להם חירות ומנוחה. בשעה שיצא השבת, יש לנו לעורר עלינו את השמחה העליונה, שננצל מאותו העונש של הרשעים, הנדונים משעה ההוא ולהלאה, ויש לנו להתעורר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר