ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 6: ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום › פיסקה 4 (קצז ע"א)

משל העיבור - עיצוב הנשמה במעלה עד שנברא האדם

מקץ · ׳וירא יעקב כי יש שבר במצרים׳ - סוד תוספת הרוח וגלגולי ברית השלום · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף קצז ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַאי קְרָא קַשְׁיָא. אִי אָמַר ׳וְיוֹצֵר רוּחַ אָדָם׳ - וְלָא יַתִּיר - יָאוֹת. אֲבָל בְּקִרְבּוֹ מַהוּ. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ בִּתְרֵין סִטְרִין, דְּהָא מֵהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, מִתַּמָּן נָפְקֵי וּפָרְחֵי נִשְׁמָתִין כֻּלְּהוּ, וְאִתְכְּנִישׁוּ בְּאֲתַר חָד, וְהַהוּא דַרְגָּא אִיהוּ יוֹצֵר ׳רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ׳ - וְהַאי כְּאִתְּתָא דְאִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא, וְהַהוּא וְלָדָא צָרַת לָהּ בִּמְעָהָא, עַד דְּאִצְטַיֵּיר כֹּלָּא בְּצִיּוּרָא שְׁלִימוּ בִּמְעָהָא. כָּךְ ׳וְיוֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ׳ - בְּקִרְבּוֹ קָיְימָא, עַד דְּאִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ בְּעַלְמָא וְיָהִיב לֵיהּ.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה. אִם אָמַר ׳וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם׳ (זכריה יב, א) - וְלֹא יוֹתֵר - יָפֶה. אֲבָל מַה זֶּה בְּקִרְבּוֹ? אֶלָּא זֶה סוֹד בִּשְׁנֵי צְדָדִים, שֶׁהֲרֵי מֵהַנָּהָר הַהוּא שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, מִשָּׁם יוֹצְאוֹת וּפוֹרְחוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת וּמִתְכַּנְּסוֹת לְמָקוֹם אֶחָד, וְאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הִיא יֹצֵר ׳רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ׳ - וְזֶה כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת מִן הַזָּכָר, וְאוֹתוֹ הַוָּלָד מְצַיֶּרֶת לָהּ בְּמֵעֶיהָ, עַד שֶׁהַכֹּל מִצְטַיֵּר בְּצִיּוּר מֻשְׁלָם בְּמֵעֶיהָ. כָּךְ ׳וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ׳ - בְּקִרְבּוֹ זֶה עוֹמֵד, עַד שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם בָּעוֹלָם וְנוֹתֵן לוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, האי קרא קשיא. אי אמר ׳ויוצר רוח אדם׳ - ולא יתיר - יאות. אבל בקרבו מהו. אלא רזא איהו בתרין סטרין, דהא מההוא נהר דנגיד ונפיק, מתמן נפקי ופרחי נשמתין כלהו, ואתכנישו באתר חד, וההוא דרגא איהו יוצר ׳רוח אדם בקרבו׳ - והאי כאתתא דאתעברא מן דכורא, וההוא ולדא צרת לה במעהא, עד דאצטייר כלא בציורא שלימו במעהא. כך ׳ויוצר רוח אדם בקרבו׳ - בקרבו קיימא, עד דאתברי בר נש בעלמא ויהיב ליה.

התרגום: רבי שמעון אמר, הפסוק הזה קשה. אם אמר ׳ויצר רוח אדם׳ (זכריה יב, א) - ולא יותר - יפה. אבל מה זה בקרבו? אלא זה סוד בשני צדדים, שהרי מהנהר ההוא ששופע ויוצא, משם יוצאות ופורחות כל הנשמות ומתכנסות למקום אחד, ואותה הדרגה היא יצר ׳רוח אדם בקרבו׳ - וזה כמו אשה שמתעברת מן הזכר, ואותו הולד מצירת לה במעיה, עד שהכל מצטיר בציור משלם במעיה. כך ׳ויצר רוח אדם בקרבו׳ - בקרבו זה עומד, עד שנברא האדם בעולם ונותן לו.

מן המפרשים

כתם פז: אלא רזא בתרין סטרין כלומר הדבר מתפרש על שני פנים האחד בדרך סוד דהא מההוא נהר דנגיד ונפיק היא הבינ"ה ופרחי נשמתין כלהו ע"י הצדי"ק ואתכנישו באתר חד היא העטרת והמדה הזאת נקראת יוצר רוח אדם בקרב המדה הזאת כדמיון הטפה שאין בה ציור…

אור החמה: מהאי גיסא ומהאי גיסא מטולא גומר הענין ששלום האומות הוא ע"י היות השר העליון אשר להם עולה ושואב שפע מהקדש ואין לך משא למעלה כי אם כניסת השרים או החיצונים פנימה אל הקדש והם נכנסים לשתי עניינים הא' לקבל דין לעשות דין על יש' או…

הסולם: ר"ש אמר וכו': ר' שמעון אמר, מקרא זה קשה אם אמר, ויוצר רוח האדם, ולא יותר, היה טוב, אבל, בקרבו, מה פירושו. ומשיב, אלא סוד הכתוב הוא בשני צדדים, דהיינו ביסוד ובנוקבא. כי מאותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן, שהוא יסוד, משם יוצאות ופורחות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: