ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 4: ׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות

׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות

בשלח · מאמר 4 · 16 פסקאות · מתחיל בדף מו ע"א

  1. חביבות התורה לפני הקב"ה - לא עוזב עוסקיה בזה ובבא (מו ע"א)
    ׳ויהו"ה הולך לפניהם יומם׳ . רבי יוסי פתח, ׳למנצח על אילת השחר מזמור לדוד׳ - כמה חביבא אורייתא קמיה דקודשא בריך הוא, דכל מאן דאשתדל באורייתא, רחים הוא לעילא, רחים הוא… לדף הפיסקה
  2. עסק התורה ביום ובלילה - להשלמת האדם עם השם הקדוש (מו ע"א)
    ואורייתא בעי למלעי בה ביממא ובליליא, דכתיב, ׳והגית בו יומם ולילה׳ - וכתיב ׳אם לא בריתי יומם ולילה וגו'׳ . תינח ביממא, בליליא אמאי. בגין דיהא שכיח לגבי שמא קדישא שלים.… לדף הפיסקה
  3. חצות הלילה - כניסת הקב"ה לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים (מו ע"א)
    והא אתמר, דעקרא דליליא, מפלגותא ואילך, ואף על גב דפלגו קדמיתא בכללא דליליא הוא, אבל בפלגות ליליא, קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן, לאשתעשעא עם צדיקיא, וכדין, בעי ליה לבר… לדף הפיסקה
  4. ׳היושבת בגנים׳ - כנסת ישראל משבחת בשבח התורה בלילה (מו ע"א)
    והא אתמר, דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן, כלהו צייתין לקליה, הדא הוא דכתיב, ׳היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני׳ - והא אוקמוה, ׳היושבת בגנים׳ - דא כנסת… לדף הפיסקה
  5. שרביט החסד בבוקר - לכנסת ישראל ולמשתתפים עמה (מו ע"א)
    וכד אתי צפרא, כנסת ישראל אתיא ומשתעשעא ביה בקודשא בריך הוא, ואושיט לה לגבה שרביטא דחסד, ולא עלה בלחודהא, אלא עלה, ועל אינון דמשתתפין בהדה, והא אתמר דכתיב, ׳יומם יצוה… לדף הפיסקה
  6. המלך מקיש על שער ההיכל - ׳פתחי לי אחותי רעיתי׳ (מו ע"א)
    לבתר כד בעי שמשא למיעל, אתנהיר ואתת ליליא, ונטיל ליה. כדין כל תרעין סתימין, וחמרין נערין, וכלבין נבחין, כד אתפלג ליליא, שארי מלכא למיקם, ומטרוניתא לזמרא, ואתי מלכא… לדף הפיסקה
  7. אשרי המתעורר בחצות בתורה - נחת רוח לקב"ה מן הרחוק (מו ע"א)
    זכאה חולקיה דההוא, דאתער ההוא זמנא במלי דאורייתא, בגין דא, כל אינון דבני היכלא דמטרוניתא, כלהו בעיין למיקם בההוא זמנא, לשבחא למלכא וכלהו משבחן קמיה, ושבחא דסליק מהאי… לדף הפיסקה
  8. שכינה נוסעת באבות - אברהם, יצחק, יעקב ודוד בעמודי היום והלילה (מו ע"ב)
    ׳ויהו"ה הולך לפניהם יומם׳ - קודשא בריך הוא, ובית דיניה. אמר רבי יצחק, היינו דתנינן, שכינתא באבהתא נטלא. ׳הולך לפניהם יומם׳ - דא אברהם. ׳בעמוד ענן׳ - דא יצחק. ׳לנחותם… לדף הפיסקה
  9. שלמות ההליכה יומם ולילה - שאין שלמות אלא יחד (מו ע"ב)
    וכלהו רתיכא עלאה קדישא, למהך ישראל בשלימותא דכלא, בגין דיחזון אבהן פורקנא דלהון, דכתיב, ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ - עם המרכבה. וכתיב ׳ויהו"ה הולך וגו'׳, ׳ללכת יומם ולילה׳.… לדף הפיסקה
  10. מקומו של יעקב בפסוק - טמון בדיבור הראשון ׳וה׳ (מו ע"ב)
    אמר רבי אבא, הכי אוקימנא, ׳ויהו"ה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן׳ - דא אברהם. ׳ולילה בעמוד אש׳ - דא יצחק. ואי הכי יעקב אן הוא. אלא במלה קדמאה אתמר, ותמן שארי, כמה דכתיב… לדף הפיסקה
  11. עמוד האש המטעה את מצרים - לרדוף ולכבד שם הקב"ה (מו ע"ב)
    ׳ולילה בעמוד אש׳ - הוה נהיר, בסטרא דא ובדא. בגין דירדפון מצראי בתריהון, לאתייקרא שמא דקודשא בריך הוא, ברתיכוי ופרשוי. בגין למיזל יממא וליליא - אספקלריא דנהרא, ודלא… לדף הפיסקה
  12. חלקם של ישראל - חירות ביובל בעולם הזה ולעתיד לבוא (מו ע"ב)
    רבי אבא אמר, זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא אפיק לון ממצרים, למהוי חולקיה ואחסנתיה. ותא חזי, בסטרא דיובלא, אשתכח חירו לישראל. וכן לזמנא דאתי, דכתיב, ׳והיה ביום… לדף הפיסקה
  13. חמישים יום לקבלת התורה - יום ולילה כיום אחד (מו ע"ב)
    ובגין ההוא יובלא עלאה, אתעכבו חמשין יומין, לקבלא אורייתא, ולמקרב לטורא דסיני. וכיון דאזלי ביממא, אזלי בליליא, למהוי כלא חד יומא, בין יממא וליליא, ולא אשתכח פרישו. לדף הפיסקה
  14. חמישים ימי היובל השלמים - מבינה ניתנה התורה לישראל (מו ע"ב)
    ולא עוד, אלא דכלהו בנייחא אזלין, לרעותא דנפשייהו, ביומא דקבילו אורייתא, הוו חמשין יומין שלמין, יומי ולילי כדקא יאות, דלית יום בלא לילה, ולית לילה בלא יום, ולילה ויום… לדף הפיסקה
  15. עיני יצחק שכהו - מפני הלילה הכלול בו ואהבת הרשעים (מו ע"ב)
    ואמר רבי אבא, כתיב ׳ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו׳ - אמאי. הא אוקימנא, מאן דרחים לחייבא, הכי הוא. ותא חזי, ביצחק אתכליל ליליא, וליליא לא בהיר, ועל דא ׳ותכהין עיניו׳,… לדף הפיסקה
  16. חכמי מצרים בחכמתם - ידעו שישראל בורחים מהילוכם היום והלילה (מו ע"ב)
    ר' יצחק פתח ואמר, ׳ויגד למלך מצרים כי ברח העם׳ - ויגד - מאן קאמר ליה. אלא, הא אוקמוה. אבל חכמוי וחרשוי אתכנשו לגביה, ואודעוהו ׳כי ברח העם׳ - ואמאי קאמרו דא. אלא חמו… לדף הפיסקה