חכמי מצרים בחכמתם - ידעו שישראל בורחים מהילוכם היום והלילה
בשלח · ׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות · מאמר 4 · פיסקה 16 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
ר' יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָּרַח הָעָם׳ (שמות יד, ה) - וַיֻּגַּד - מַאן קָאָמַר לֵיהּ. אֶלָּא, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל חַכְמוֹי וְחַרְשׁוֹי אִתְכְּנָשׁוּ לְגַבֵּיהּ, וְאוֹדְעוּהוּ ׳כִּי בָּרַח הָעָם׳ - וַאֲמַאי קַאמְרוּ דָּא. אֶלָּא חָמוּ בְּחָכְמְתָא דִּלְהוֹן, דַּהֲווֹ אַזְלֵי יְמָמָא וְלֵילְיָא, אָמְרוּ וַדַּאי עַרְקִין אִינּוּן. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּחָמוּ דְּלָא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרַח מֵישָׁר, כְּמָה דִּכְתִּיב ׳וְיָּשׁוּבוּ וְיַּחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת׳.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֵּגּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם׳ (שמות יד, ה) - וַיֵּגּד - מִי אָמַר לוֹ? אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל חֲכָמָיו וּמְכַשְּׁפָיו הִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו וְהוֹדִיעוּהוּ ׳כִּי בָרַח הָעָם׳ - וְלָמָּה אָמְרוּ אֶת זֶה? אֶלָּא רָאוּ בַּחָכְמָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים יוֹמָם וָלַיִל, אָמְרוּ וַדַּאי שֶׁהֵם בּוֹרְחִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרָאוּ שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת׳ (שמות יד, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' יצחק פתח ואמר, ׳ויגד למלך מצרים כי ברח העם׳ (שמות יד, ה) - ויגד - מאן קאמר ליה. אלא, הא אוקמוה. אבל חכמוי וחרשוי אתכנשו לגביה, ואודעוהו ׳כי ברח העם׳ - ואמאי קאמרו דא. אלא חמו בחכמתא דלהון, דהוו אזלי יממא וליליא, אמרו ודאי ערקין אינון. ולא עוד אלא דחמו דלא הוו אזלי באורח מישר, כמה דכתיב ׳וישובו ויחנו לפני פי החירות׳.
התרגום: רבי יצחק פתח ואמר, ׳ויגד למלך מצרים כי ברח העם׳ (שמות יד, ה) - ויגד - מי אמר לו? אלא כך פרשוה. אבל חכמיו ומכשפיו התכנסו אליו והודיעוהו ׳כי ברח העם׳ - ולמה אמרו את זה? אלא ראו בחכמה שלהם שהיו הולכים יומם וליל, אמרו ודאי שהם בורחים. ולא עוד, אלא שראו שאינם הולכים בדרך ישרה, כמו שכתוב ׳וישבו ויחנו לפני פי החירת׳ (שמות יד, ב).
מן המפרשים
הסולם: ר' יצחק פתח וכו': ר"י פתח ואמר, ויגד למלך מצרים כי ברח העם. שואל. ויגד, מי אמר לו. ומשיב. אלא בארנו, אבל חכמנו ומכשפיו נתקבצו אליו והודיעו לו, כי ברח העם. ולמה אמרו זה. אלא שראו בחכמתם, שהיו ישראל הולכים יום ולילה, אמרו, ודאי…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: הא אוקמוה כרז"ל ששלח איקטורין אבל חכמוי וכו' שאם הוא ששלח איקטורין הול"ל ויגידו אבל ויוגד הוא מהבנין שלא הוזכר שם פועלו כמ"ש ויוגד לרבקה ברוח הקודש לכן פי' שגם הגדה זו היתה בדרך העלם מחכמוי וחרשוי מנגדי הקדושה אויבי משה…
אור יקר: הוו אזלין באורח מישר ויחנו לפני פי החירות. ויקח שש מאות וגומ/ שש לקבל מניינא דישראל דכתיב שש מאות אלף רגלי, דאינון עיקרא דכל שאר ישראל, וכל רכב מצרים הטף דכתיב לבד מטף, דחרשוי וחכמוי, ושלישים על כולו, כולא בחכמתא תרין וחד.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: