ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 16לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 4

׳וה׳ הלך לפניהם יומם

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף מו.
כ-8 דקות קריאה
על מה המאמר

שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות

חביבות התורה לפני הקב"ה - לא עוזב עוסקיה בזה ובבא

וַיהו"ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם.׳וַיהו"ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (שמות יג, כא). רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, כדי לפרש העניין כאן על פי מה שפירש ׳לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד׳ והקדים לזה (תהלים כב, א) - כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי שהיא עבודת הקודש החביבה על הקב"ה יותר מכל שאר העבודות, וכמו איילת השחר שהיא עומדת בתווך בין מידת יום למידת לילה וכפי שיבאר- הקב"ה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה,א. אָהוּב הוּא לְמַעְלָה ב. וְאָהוּב הוּא לְמַטָּה,ג. הקב"ה מַקְשִׁיב לִדְבָרָיו,ד. וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה,ה. וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

בלשון הזוהר

׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (שמות יג, כא). רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד׳ (תהילים כב, א) - כַּמָּה חֲבִיבָא אוֹרַיְיתָא קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, רָחִים הוּא לְעֵילָּא, רָחִים הוּא לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לֵיהּ לְמִלוּלוֹי, לָא שָׁבִיק לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עסק התורה ביום ובלילה - להשלמת האדם עם השם הקדוש

וּבַתּוֹרָה צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ ואי"ז רק חיוב נבדל אלא תנאי לשלמות היגיעה וההשתדלות בתורה, וראייה לדבר ש (יהושע א, ח). וְכָתוּב ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'׳ויש לשאול (ירמיה לג, כה). מֵילָא בַּיּוֹם, אֲבָל לָמָּה בַּלַּיְלָה?ובהכרח הוא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי אֶל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שָׁלֵם. בשלמות [שם הקדוש יהו"ה- בשלמות משום שיה"ו הוא כנגד ז"א במידת יום, וה' אחרונה כנגד המלכות במידת הלילה] כְּמוֹ שֶׁאֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה, וְאֵינוֹ שָׁלֵם אֶלָּא זֶה עִם זֶה, מידת יום עם מידת לילה כָּךְ צָרִיךְ בַּתּוֹרָהשהיא חוקות שמים וארץ לְהִמָּצֵא עִם הָאָדָם יוֹם וָלַיְלָה,כדי לִהְיוֹת שְׁלֵמוּת לָאָדָם יוֹמָם וָלַיְלָה. ונמצא שע"י שעוסק בתורה ביום ובלילה, מיחד ז"א ונוקבא, שהוא סוד כל השלמות, בסוד ויהי ערב ויהי בוקר.

בלשון הזוהר

וְאוֹרַיְיתָא בָּעֵי לְמִלְעֵי בָּהּ בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א, ח). וּכְתִיב ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'׳ (ירמיהו לג, כה). תִּינַח בִּימָמָא, בְּלֵילְיָא אֲמַאי. בְּגִין דִּיְהֵא שְׁכִיחַ לְגַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים. כְּמָה דְּלֵית יוֹמָם בְּלָא לֵילְיָא, וְלָאו אִיהוּ שְׁלִים, אֶלָּא דָּא עִם דָּא, כַּךְ בָּעֵי אוֹרַיְיתָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ יוֹמָא וְלֵילְיָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלֵימוּתָא לְגַבֵּי דְּבַּר נָשׁ ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חצות הלילה - כניסת הקב"ה לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים

וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁעִקַּר הַלַּיְלָה מֵחֲצוֹת וְאֵילָךְ, וְאַף עַל גַּב שֶׁמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָהגם בִּכְלַל הַלַּיְלָה הִיא, אֲבָל בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָהזהו הזמן שבו נִכְנָס הקב"ה לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, בסוד יחוד יעקב ולאה שאז נשמות הצדיקים מעלות מ"ן וְאָז צָרִיךְ לָאָדָם לָקוּם וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

בלשון הזוהר

וְהָא אִתְּמַר, דְעִקָרָא דְּלֵילְיָא, מִפַּלְגוּתָא וְאִילָךְ, וְאַף עַל גַּב דְּפָלְגוּ קַדְמִיתָא בִּכְלָלָא דְּלֵילְיָא הוּא, אֲבָל בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא, וּכְדֵין, בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵיקָם, וּלְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳היושבת בגנים׳ - כנסת ישראל משבחת בשבח התורה בלילה

וַהֲרֵי נֶאֱמַר שהקב"ה וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׳ (שיר השירים ח, יג) - וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, ׳הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵלשיושבת 'בגנים' ג"ע עליון בעולם הבריאה, וג"ע תחתון בעולם העשייה שֶׁמְּשַׁבַּחַת אֶת הקב"ה בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה. [ב. אלו הצדיקים שבעוה"ז שעוסקים בב' גנים בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ]. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה.

בלשון הזוהר

וְהָא אִתְּמַר, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל צַדִּיקַיָּא דִּבְגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְקָלֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׳ (שיר השירים ח, יג) - וְהָא אוּקְמוּהָ, ׳הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי מְשַׁבָּחַת לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּשְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּלֵילְיָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאִשְׁתַּתַּף בַּהֲדָהּ, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּשְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שרביט החסד בבוקר - לכנסת ישראל ולמשתתפים עמה

וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בָּאָה וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ הקב"ה, וּמוֹשִׁיט לָהּ שַׁרְבִיט שֶׁל חֶסֶד, וְלֹא רַק עָלֶיהָ לְבַדָּהּ, אֶלָּא עָלֶיהָ וְעַל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים עִמָּהּ, וַהֲרֵי נֶאֱמַרשדרשו חז"ל בע"ז ג: על מה שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה וְגוֹ'׳ שירה עמי, ודרשו חז"ל מה טעם יומם יצוה ה' חסדו - משום שבלילה שירה עמי - כל הלומד תורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום (תהלים מב, ט). וְעַל זֶהומשום כך נִקְרֵאת ׳אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳ שחביבה עליו בכל שחר ושחר כבשעה ראשונה ב. מצד שעת היחוד בשחר. . וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָאִיר הַבּקֶר, נֶחְשָׁךְ, נעשה חושך גדול יותר וְהָאוֹר נִהְיָה קוֹדֵר, וְקַדְרוּת נִמְצֵאת. מציאות החושך שלפני האור גדולה יותר, וכל זה נעשה כדי לסלק שלטון הדינים ולייחד הארת המלכות עם התפארת - הנהגת הדין עם בחינת היום בסוד ז"א אָזהיא משמרת שלישית [ברכות ג] ש מִתְחַבֶּרֶת אִשָּׁה המלכות בְּבַעְלָהּ, יעקב, בסוד זיווג יעקב ולאה שֶׁשָּׁנִינוּ, אִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעְלָהּ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְנִכְנֶסֶת לְהֵיכָלוֹ.

בלשון הזוהר

וְכַד אָתֵי צַפְרָא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַתְיָא וּמִשְׁתַּעְשְׁעָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוֹשִׁיט לָהּ לְגַבָּהּ שַׁרְבִיטָא דְּחֶסֶד, וְלָא עַלָּה בִּלְחוֹדָהָא, אֶלָּא עַלָּה, וְעַל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּתְּפִין בַּהֲדָהּ, וְהָא אִתְּמַר דִּכְתִּיב, ׳יוֹמָם יְצַוְּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה וְגוֹ'׳ (תהילים מב, ט). וְעַל דָּא ׳אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳ אִקְרֵי. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי לְאִתְנַהֲרָא צַפְרָא, אִתְחֲשָׁךְ וְאִתְקַדַּר נְהוֹרָא, וְקַדְרוּתָא אִשְׁתְּכַח. כְּדֵין אִתְחַבְּרַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, דְּתָנֵינָן, אִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעְלָהּ, לְמִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ, וְעָאלַת לְהֵיכְלֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המלך מקיש על שער ההיכל - ׳פתחי לי אחותי רעיתי׳

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹצָה הַשֶּׁמֶשׁהארת ז"א לְהִכָּנֵס, בזמן השקיעה להיכנס במערב להאיר במלכות, מֵאִיר וּבָא הַלַּיְלָה, הוא המלכות וְנוֹטֵל אוֹתוֹ. את אותה ההארה של ז"א אָז כָּל הַשְּׁעָרִיםשל כלל סדרי הכוחות העליונים סְתוּמִים, מלהשפיע כדי שהקליפות יוכלו לינוק רק כדי חיותם, ומתפשטים לב' המשמרות, משמרת א' וַחֲמוֹרִים נוֹעֲרִים,ומשמרת ב' וּכְלָבִים נוֹבְחִים.אבל כְּשֶׁנֶּחֱצֶה הַלַּיְלָהבחצות הלילה, מַתְחִיל הַמֶּלֶךְ (לִקְרֹא) לָקוּםהגבירה היא המלכות וְהַמַּטְרוֹנִיתָא לְזַמֵּר, וּבָא הַמֶּלֶךְ וּמַקִּישׁ עַל שַׁעַר הַהֵיכָל, וְאוֹמֵר ׳פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ה, ב) - וְאָז מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים.

בלשון הזוהר

לְבָתַר כַּד בָּעֵי שִׁמְשָׁא לְמֵיעַל, אִתְנְהִיר וְאָתַת לֵילְיָא, וְנָטִיל לֵיהּ. כְּדֵין כָּל תַּרְעִין סְתִימִין, וְחַמְרִין נַעֲרִין, וְכַלְבִּין נַבְחִין. כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, שָׁאֲרִי מַלְכָּא (לְמִקְרֵי) לְמֵיקָם, וּמַטְרוֹנִיתָא לְזַמְּרָא, וְאָתֵי מַלְכָּא וְאָקִישׁ לְתַרְעָא דְּהֵיכְלָא, וְאָמַר ׳פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ה, ב) - וּכְדֵין מִשְׁתַּעֲשָׁע בְּנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ח) אשרי המתעורר בחצות בתורה - נחת רוח לקב"ה מן הרחוק

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאוֹתוֹ זְמַןלעסוק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְלָכֵן כָּל אוֹתָם בְּנֵי הֵיכַלהגבירה- בני השכינה הקדושה הַמַּטְרוֹנִיתָא, כֻּלָּם צְרִיכִים לָקוּם בְּאוֹתוֹ זְמַן לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים לְפָנָיו. וְהַשֶּׁבַח שֶׁעוֹלֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, זֶה שֶׁהוּא רָחוֹק, העוה"ז שהוא רחוק בהיותו חומרי יותר מכל העולמות, (יוֹתֵר) זֶה נַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאיותר מֵהַכֹּל. כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַלַּיְלָה וּבָא הַבֹּקֶר (נ"א: וּמַחְשִׁיךְ) וְהִתְקַדֵּר, אָזקודם עלות השחר הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָאהגבירה- בסוד יעקב ולאה בְּסוֹד בְּחֶדְוָה, ביחוד וְנוֹתֵן לָהּ מַתָּנוֹת וּלְכָל בְּנֵי הֵיכָלָהּ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא בְּמִנְיָן. שנמנה על בני ההיכל

בלשון הזוהר

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא, דְּאִתְּעַר הַהוּא זִמְנָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִין דָּא, כָּל אִינּוּן דִּבְנֵי הֵיכְלָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, כֻּלְּהוּ בַּעְיָין לְמֵיקָם בְּהַהוּא זִמְנָא, לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא, וְכֻלְּהוּ מְשַׁבְּחָן קָמֵיהּ. וּשְׁבָחָא דְּסָלִיק מֵהַאי עָלְמָא, דָּא דְּאִיהוּ רָחִיק, (יַתִּיר) דָּא נִיחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכֹּלָּא. כַּד אִסְתְּלִיק לֵילְיָא, וְאָתֵי צַפְרָא, (נ"א: וְאִתְחֲשִׁיךְ) וְאִתְקָדַּר, כְּדֵין מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא בְּרָזָא בְּחֶדְוָה, וְיָהִיב לָהּ מַתְּנָן, וּלְכָל בְּנֵי הֵיכְלָהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִיהוּ בְּמִנְיָינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שכינה נוסעת באבות - אברהם, יצחק, יעקב ודוד בעמודי היום והלילה

ח] וַיהו"ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. בכל מקום שנאמר וה' נדרש׳וַיהו"ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (שמות יג, כא) - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאז"א וּבֵית דִּינוֹ. מלכות. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַיְנוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, שְׁכִינָה נוֹסַעַת בָּאָבוֹת. השכינה הלכה לפני עם ישראל עם הנהגת האבות הקדושים בהארת חסד גבורה ותפארת. וכעת יפרש ׳הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (שמות יג, כא) - זֶה אַבְרָהָם. שמושרש בחסד דז"א שנקרא יומם וכן יומם יצוה ה' חסדו וגו' ׳בְּעַמּוּד עָנָן׳ - זֶה יִצְחָק. שמושרש בגבורה דז"א הנקראת עמוד הענן [בסוד גבורות גשמים] ׳לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ׳ - זֶה יַעֲקֹב, שמושרת בתפארת דז"א שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ׳ שענין ההליכה בדרך הוא מצד החיבור בין המידות הללו (בראשית לב, ב). ׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם׳ - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ. שהוא מצד השכינה בהארת המלכות הנקראת לילה אשר בה נמצאת אש הגבורה

בלשון הזוהר

׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (שמות יג, כא) - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבֵית דִּינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַיְינוּ דְּתָנֵינָן, שְׁכִינְתָּא בַּאֲבָהָתָא נַטְלָא. ׳הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ - דָּא אַבְרָהָם. ׳בְּעַמּוּד עָנָן׳ - דָּא יִצְחָק. ׳לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ׳ - דָּא יַעֲקֹב, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ׳ (בראשית לב, ב). ׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם׳ - דָּא דָּוִד מַלְכָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שלמות ההליכה יומם ולילה - שאין שלמות אלא יחד

וְכֻלָּם מֶרְכָּבָה עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה לָלֶכֶת עִם יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁהָאָבוֹת יִרְאוּ אֶת גְּאֻלָּתָם, שֶׁכָּתוּבכפי שהבטיח הקב"ה ליעקב ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךְ גַּם עָלֹה׳ (בראשית מו, ד) - עִם הַמֶּרְכָּבָה. שיראו גאולת בניהם וְכָתוּב ׳וַיהו"ה הֹלֵךְ וְגוֹ'׳ ׳לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה׳. וְכִי לָמָּה הָיוּ הוֹלְכִים ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳? יֵלְכוּ בַּיּוֹם, וְלֹא יֵלְכוּ בַּלַּיְלָה כַּאֲנָשִׁים שֶׁבּוֹרְחִים,ועוד כֵּיוָן שהקב"ה שָׁמַר אוֹתָם, לָמָּה הָלְכוּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? אֶלָּא כְּדֵי לְהִמָּצֵא בָהֶם שְׁלֵמוּת הַכֹּל,היינו חג"ת מצד היום [ז"א] ומלכות [נוקבא] מצד הלילה שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אֶלָּאבחיבור של מידת יוֹםעם מידת וָלַיְלָה.

בלשון הזוהר

וְכֻלְּהוּ רְתִיכָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, לְמֵהַךְ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִימוּתָא דְּכֹלָּא, בְּגִין דְּיֶחזוּן אֲבָהָן פּוּרְקָנָא (ס"א: דבינייהו) דִּלְהוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלֹה׳ (בראשית מו, ד) - עִם הַמֶּרְכָּבָה. וּכְתִיב ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ וְגוֹ'׳, ׳לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה׳. וְכִי אֲמַאי הֲווֹ אַזְלֵי ׳יוֹמָם וְלַיְלָה׳, יַהֲכוּן בִּימָמָא, וְלָא יַהֲכוּן בְּלֵילְיָא, כִּבְנִי אֱנָשָׁא דְּעַרְקִין, כֵּיוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן, אֲמַאי אַזְלִין בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא. אֶלָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּהוּ שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, דְּלֵית שְׁלִימוּ אֶלָּא יוֹם וְלַיְלָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מקומו של יעקב בפסוק - טמון בדיבור הראשון ׳וה׳

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּךְ בֵּאַרְנוּ,את הפס' בדרך אחרת ׳וַיהו"ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן׳ (שמות יג, כא) - זֶה אַבְרָהָם. שהוא ממידת חסד ׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ׳ (שמות יג, כא) - זֶה יִצְחָק. מידת גבורה. וְאִם כָּךְ, אֵיפֹה יַעֲקֹב? אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר בַּדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן, וְשָׁם הִתְחִיל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיהו"ה. [הרומז בזה לז"א]

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי אוֹקִימְנָא, ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן׳ (שמות יג, כא) - דָּא אַבְרָהָם. ׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ׳ - דָּא יִצְחָק. וְאִי הָכִי יַעֲקֹב אָן הוּא. אֶלָּא בְּמִלָּה קַדְמָאָה אִתְּמַר, וְתַמָּן שָׁאֲרִי, כְּמָה דִּכְתִּיב וַיהו"ה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עמוד האש המטעה את מצרים - לרדוף ולכבד שם הקב"ה

׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ׳ (שמות יג, כא) - הָיָה מֵאִיר בְּצַד זֶה וּבָזֶה. היא שכינה מהארת המלכות הכלולה מב' הצדדים, וטעם שעשה כן כְּדֵי שֶׁהַמִּצְרִים יִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם, גם בלילה שֶׁיִּתְכַּבֵּד שֵׁם הקב"ה בְּמַרְכְּבוֹתָיו וּפָרָשָׁיו. כְּדֵי ׳לָלֶכֶת יוֹמָם וָלַיְלָה׳ - אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, כנגד יומם מצד ז"א וְשֶׁלֹּא מְאִירָה. כנגד לילה מצד המלכות וְעוֹד, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת הַמִּצְרִים, שֶׁיֹּאמְרוּ מִקְרֶה הוּא,מה שישראל יצאו ממצרים שֶׁכָּתוּב ׳נוֹאֲלוּנעשו אוילים שָׂרֵי צוֹעַן׳ (ישעיה יט, יג). וְכָתוּב ׳מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר׳ ודעתם יסכל, והיינו כלל מצרים שסברו שמקרה הוא (ישעיה מד, כה), וְעַל כֵּן הָלְכוּעם ישראל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.****

בלשון הזוהר

׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ׳ (שמות יג, כא) - הֲוָה נָהִיר, בְּסִטְרָא דָּא וּבְדָא. בְּגִין דְּיִרְדְּפוּן מִצְרָאֵי בַּתְרֵיהוֹן, לְאִתְיַיקְרָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּרְתִּיכוֹי וּפָרָשׁוֹי. בְּגִין לְמֵיזַל יְמָמָא וְלֵילְיָא - אַסְפָּקָלַרְיָא דְּנָהֲרָא, וּדְלָא נָהֲרָא. וְתוּ, בְּגִין לְאַטְעָאָה לְמִצְרָאֵי דְּיֵמְרוּן מִקְרֶה הוּא, דִּכְתִּיב, ׳נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צוֹעַן׳ (ישעיהו יט, יג). וּכְתִיב ׳מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר׳ (ישעיהו מד, כה), וְעַל דָּא אַזְלֵי בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חלקם של ישראל - חירות ביובל בעולם הזה ולעתיד לבוא

רַבִּי אַבָּא אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ. וּבֹא רְאֵה, בְּצַד הַיּוֹבֵל נִמְצְאָה חֵרוּת לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן לֶעָתִיד לָבא, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְגוֹ'׳ (ישעיה כז, יג).

בלשון הזוהר

רִבִּי אַבָּא אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק לוֹן מִמִּצְרַיִם, לְמֶהֱוֵי חוּלָקֵיהּ וְאַחֲסַנְתֵּיהּ. וְתָּא חֲזֵי, בְּסִטְרָא דְּיוֹבְלָא, אִשְׁתְּכַח חֵירוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְגוֹ'׳ (ישעיהו כז, יג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חמישים יום לקבלת התורה - יום ולילה כיום אחד

וּמִשּׁוּם אוֹתוֹ יוֹבֵל עֶלְיוֹן, הִתְעַכְּבוּ חֲמִשִּׁים יוֹם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וְלִקְרַב לְהַר סִינַי. וְכֵיוָן שֶׁהָלְכוּ בַּיּוֹם, הָלְכוּ בַּלַּיְלָה, לִהְיוֹת הַכֹּל יוֹם אֶחָד בֵּין יוֹם וָלַיְלָה, וְלֹא נִמְצֵאת הַפְרָדָה.

בלשון הזוהר

וּבְגִין הַהוּא יוֹבְלָא עִלָּאָה, אִתְעַכְּבוּ חַמְשִׁין יוֹמִין, לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא, וּלְמִקְרַב לְטוּרָא דְּסִינַי. וְכֵיוָן דְּאָזְלֵי בִּיְמָמָא, אָזְלֵי בְּלֵילְיָא, לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד יוֹמָא, בֵּין יְמָמָא וְלֵילְיָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח פְּרִישׁוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חמישים ימי היובל השלמים - מבינה ניתנה התורה לישראל

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ בִמְנוּחָה לִרְצוֹן נַפְשָׁם, בַּיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, הָיוּ חֲמִשִּׁים יָמִים שְׁלֵמִים, יָמִים וְלֵילוֹת כָּרָאוּי, שֶׁאֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה, וְאֵין לַיְלָה בְּלִי יוֹם, וְלַיְלָה וָיוֹם נִקְרָא יוֹם אֶחָד. וְכֵיוָן שֶׁהָלְכוּ חֲמִשִּׁים יָמִים שְׁלֵמִים, אָז שָׁרוּ עֲלֵיהֶם אוֹתָם חֲמִשִּׁים יְמֵי הַיּוֹבֵל, וּמִצַּד שֶׁל הַיּוֹבֵל (בִּינָה) נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה, וְלָכֵן הָלְכוּ יוֹמָם וָלַיְלָה.

בלשון הזוהר

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּכֻלְּהוּ בְּנַיְיחָא אַזְלִין, לִרְעוּתָא דְּנַפְשַׁיְיהוּ, בְּיוֹמָא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, הֲווֹ חַמְשִׁין יוֹמִין שְׁלֵמִין, יוֹמֵי וְלֵילֵי כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּלֵית יוֹם בְּלֹא לַיְלָה, וְלֵית לַיְלָה בְּלא יוֹם, וְלַיְלָה וְיוֹם אִקְרֵי יוֹם אֶחָד. וְכֵיוָן דְּאָזְלוּ חַמְשִׁין יוֹמִין שְׁלֵימִין, כְּדֵין שָׁארוּ עָלַיְיהוּ אִינּוּן נ' יוֹמִין דְּיוֹבְלָא, וּמִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא אִתְיְיהִיב לְהוּ אוֹרַיְיתָא, וּבְגִין כָּךְ אַזְלִין יוֹמָא וְלֵילְיָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עיני יצחק שכהו - מפני הלילה הכלול בו ואהבת הרשעים

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו׳ (בראשית כז, א) - לָמָּה? הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁאוֹהֵב רְשָׁעִים, כָּךְ הוּא. וּבֹא רְאֵה, בְּיִצְחָק נִכְלָל הַלַּיְלָה, וְלַיְלָה לֹא בָהִיר, וְעַל זֶה ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו׳, וְהַכֹּל אֶחָד.

בלשון הזוהר

וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו׳ (בראשית כז, א) - אֲמַאי. הָא אוֹקִימְנָא, מַאן דְּרָחִים לַחַיָּיבָא, הָכִי הוּא. וְתָּא חֲזֵי, בְּיִצְחָק אִתְכְּלִיל לֵילְיָא, וְלֵילְיָא לא בָּהִיר, וְעַל דָּא ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו׳, וְכֹלָּא חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חכמי מצרים בחכמתם - ידעו שישראל בורחים מהילוכם היום והלילה

ט] וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָּרַח הָעָם. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם׳ (שמות יד, ה) - ׳וַיֻּגַּד׳ - מִי אָמַר לוֹ? אף שיש הרבה מקראות קצרים שלא פירש מי מ"מ כאן שהזכיר הכתוב בלשון ויוגד ולא ויגד הרי שבא לרמוז בזה אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ. שאותם ששלח אחריהם באו ואמרו לו, אמנם כעת יפרש בענין אחר [כי לשון ויוגד ולא ויגידו יורה על ענין פנימי כמוס -רמ"ז] אֲבָל חֲכָמָיו וּמְכַשְּׁפָיו הִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו וְהוֹדִיעוּהוּ ׳כִּי בָרַח הָעָם׳ - וְלָמָּה אָמְרוּ אֶת זֶה? אם לא הלכו אחריהם מנין ידעו שהם ברחו שלא על דעת לשוב אֶלָּא רָאוּ בַּחָכְמָהבכישופיהם שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּישראל הוֹלְכִים יוֹמָם וָלַיִל,מכאן אָמְרוּ וַדַּאי שֶׁהֵם בּוֹרְחִים. כי אחרת מדוע לא יילכו כדרך ההולכים רק ביום וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרָאוּ שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת׳ וכן אח"כ כשאמר פרעה נבוכים הם בארץ (שמות יד, ב).

בלשון הזוהר

ר' יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָּרַח הָעָם׳ (שמות יד, ה) - ׳וַיֻּגַּד׳ - מַאן קָאָמַר לֵיהּ. אֶלָּא, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל חַכְמוֹי וְחַרְשׁוֹי אִתְכְּנָשׁוּ לְגַבֵּיהּ, וְאוֹדְעוּהוּ ׳כִּי בָּרַח הָעָם׳ - וַאֲמַאי קַאמְרוּ דָּא. אֶלָּא חָמוּ בְּחָכְמְתָא דִּלְהוֹן, דַּהֲווֹ אַזְלֵי יְמָמָא וְלֵילְיָא, אָמְרוּ וַדַּאי עַרְקִין אִינּוּן. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּחָמוּ דְּלָא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרַח מֵישָׁר, כְּמָה דִּכְתִּיב ׳וְיָּשׁוּבוּ וְיַּחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויקח שש מאות רכב בחור׳

מרכבות מצרים ותחבולת הסוסות בסוד השכינה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.