ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 3לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 5

׳ויקח שש מאות רכב בחור׳

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף מו:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

מרכבות מצרים ותחבולת הסוסות בסוד השכינה

שש מאות רכב כנגד ישראל - בעצת חכמי מצרים ומכשפיו

וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹֹת וְגוֹ'.׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת וְגוֹ'׳ (שמות יד, ז). ׳שֵׁשׁ מֵאוֹת׳ לָמָּה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,כל זה עשה בעצת חכמיו, שש מאות בדווקא כְּנֶגֶד הַמִּנְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳ והיינו רכב כנגד כל אלף. ׳בָּחוּר׳מלשון נבחרים - כְּנֶגֶד הַגְּבָרִים - שֶׁהֵם הָעִקָּרוהנבחרים שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל.והוסיף הכתוב ׳וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם׳היינו חוץ מאותם שש מאות רכב - שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת, שֶׁהֵםהמרכבות טְפֵלִיםוהם היו לַאֲחוֹרַיִם (נ"א: לַאֲחֵרִים), כְּנֶגֶד הַטַּף, שמנין השש מאות אלף היה חוץ מן הטף וכמו ש שֶׁכָּתוּב ׳לְבַד מִטָּף׳. וְהַכֹּל עָשָׂה בַּעֲצַת מְכַשְּׁפָיו וַחֲכָמָיו. הן מצד החכמה הטבעית כדי לגבור עליהם והן מצד חכמת הכישוף ׳וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ׳בכאן דורש ע"פ סוד תיבת 'שלישים', שהיו המרכבות בסדרי כוחות של שלוש שלוש, העשוים מבנין שנים ואחד - - הַכֹּל בְּחָכְמָה, כְּנֶגֶד דְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹתשעומדים תמיד בסדר שְׁנַיִם וְאֶחָד. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כְּתַרְגּוּמוֹ - וּמְזָרְזִין. היינו גבורים המזרזין את החיילים להלחם שֶׁהָיוּ זְרִיזִים בַּכֹּל.והטעינן בכח חכמת מצרים בכל הקליפות והמשכת רוח הטומאה אליהם וזהו שאמר שזריזין היו בכל גם בחלק הגשמי וגם בחלק הרוחני הטמא

בלשון הזוהר

׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת וְגוֹ'׳ (שמות יד, ז). ׳שֵׁשׁ מֵאוֹת׳ אֲמַאי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָקֳבֵל מִנְיָינָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב ׳כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳. ׳בָּחוּר׳ - לָקֳבֵל הַגְּבָרִים דְּאִינּוּן עִקָרָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. ׳וְכָל רֶכֶב מִצְרָיִם׳ - שְׁאַר רְתִיכִין, דְּאִינּוּן טְפָלִין לַאֲחוֹרֵי (נ"א: לַאֲחָרָנִין), לָקֳבֵל הַטַּף דִּכְתִּיב ׳לְבַד מִטָּף׳. וְכֹלָּא עָבִיד בְּעֵיטָא דְּחַרְשׁוֹי וְחַכְמוֹי. ׳וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ׳ - כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא, לָקֳבֵל דַּרְגִּין עִלָּאִין, תְּרֵין וְחָד. ר' יִצְחָק אָמַר, כְּתַרְגּוּמוֹ - וּמְזָרְזִין. זְרִיזִין הֲווֹ בְּכֹלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הממונה של מצרים - ירידתו ממדרגתו למעלה מפילה עמו למטה

׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר׳[הס"מ נקרא בחור שודד (בירמיה טו)] (שמות יד, ז). רַבִּי חִיָּיא אָמַר,לפרש עומק מה שנתגלה כאן בפסוק, על פי מה ש כָּתוּבבישעיה ׳יִפְקֹד יהו"ה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳וביאור הפסוק שם כי (ישעיה כד, כא) - בִּזְמַן שהקב"ה נוֹתֵן שִׁלְטוֹן לִגְדוֹלֵי הָעַמִּים לְמַעְלָה, נוֹתֵן לָהֶםשלטון לָעָם שֶׁלָּהֶם לְמַטָּה. וּבְשָׁעָה שֶׁמּוֹרִיד אוֹתָם מִדַּרְגָּתָם שֶׁלְּמַעְלָה, מוֹרִיד אֶת הָעָםשלהם לְמַטָּה.ולפ"ז מפרש כאן: ׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר׳ - הֲרֵיהוא הַמְמֻנֶּה שֶׁלָּהֶם, וּפֵרְשׁוּהָ, שֶׁהִנְהִיג אֶת מַרְכְּבוֹת שְׁאָר הָעַמִּים, היינו שלקח כוחות הללו של מאות רכב משאר העמים, והיה סבור שבזה ינצח כי רק על של מצרים נקבע לטבוע בים אמנם בסוף וְכֻלָּם נָפְלוּ בְּמַחֲנֵה סִיסְרָא אַחַר כָּךְ, וְהַיְנוּמה שהכתוב אומר קודם כל רכב בָּחוּרכלומר כל רכב של מרכבת טומאה שנבחר להיות מתוך שאר העמים בחשבון השש מאות רכב (ואחר כך) (נ"א: וְאַחַר כָּךְ) ׳וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם׳ היינו מרכבות מצרים עצמם.

בלשון הזוהר

׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר׳ (שמות יד, ז). ר' חִיָּיא אָמַר, כְּתִיב ׳יִפְקוֹד יהו"ה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (ישעיהו כד, כא) - בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב שֻׁלְטָנוּתָא לְרַבְרְבֵי עַמִּין לְעֵילָּא, יָהִיב לְהוּ לְעַמָּא דִּלְהוֹן לְתַתָּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּנָחִית לוֹן מִדַּרְגֵּיהוֹן דִּלְעֵילָּא, נָחִית לוֹן לְעַמָּא לְתַתָּא. ׳וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר׳ - הָא מְמָנָא דִּלְהוֹן, וְאוּקְמוּהָ, דְּדָבַר רְתִיכִין דִּשְׁאַר עַמִּין, וְכֻלְּהוּ נָפְלוּ בְּמַשְׁרִיתָא דְּסִיסְרָא לְבָתַר, וְהַיְינוּ בָּחוּר (נ"א: וּלְבָתַר) ׳וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תחבולת פרעה בסוסות הזכר והנקבה - לדרבן המרכבות אחר ישראל

כָּתוּב ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א, ט) - בֹּא רְאֵה, המשל הרמוז בזה כְּדֻגְמַת סוּסָה נוּקְבָּא נִרְאֲתָה לַסּוּסִים שֶׁל פַּרְעֹה,בתוך הים ומפני כך רצו אחריה ונכנסו לתוך הים וּפֵרְשׁוּהָ. כבר במדר"ר בשלח אֶלָּאכאן יפרש בענין נוסף ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה׳ - בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁפַּרְעֹה הָיָה רוֹדֵף אַחַר יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה? נָטַל סוּסוֹת נְקֵבוֹת, וְכָפַת אוֹתָן בְּמַרְכְּבוֹתָיו בַּתְּחִלָּה, וְאֶת הַסּוּסִים הַזְּכָרִים כָּפַת מֵאָחוֹר, וְהָיוּ הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִים כְּנֶגֶד הַנְּקֵבוֹת, וְהַנְּקֵבוֹת מְסָרְבוֹת, וּמִהֲרוּ לָרוּץ. כֵּיוָן שֶׁקָּרַב (נ"א: וְכַאֲשֶׁר הדביק) אֶל יִשְׂרָאֵל, נָטַל אֶת הַנְּקֵבוֹת וְשָׂם אוֹתָם לְאָחוֹר, וְהַסּוּסִים הַזְּכָרִים לְפָנִים, כְּדֵי לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל וְלַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב. כי בסוסים הזכרים ימצא יותר כח מלחמה כְּמוֹ זֶה,כך נהג הקב"ה ׳וַיהו"ה[כל מקום שנאמר ויהו"ה היינו ה' ובית דינו] הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳, וְאַחַר כָּךְכשקרבו המצרים למחנה ישראל חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לַאֲחוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (שמות יג, כא). מִשּׁוּם כָּךְלסוסתי ברכבי פרעה ׳דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳ כמו שהם הלכו בתחילה לפני המרכבה ואח"כ שם אותם אחרי המרכבה.

בלשון הזוהר

כְּתִיב ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א, ט) - תָּא חֲזֵי, כְּדוּגְמַת סוּסְיָא נוּקְבָּא, אִתְחָזֵי לְהוֹן לְסוּסֵיהוֹן דְּפַרְעֹה, וְאוּקְמוּהָ. אֶלָּא ׳לְסוּסָּתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה׳ - תָּא חֲזֵי, פַּרְעֹה בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה רָדִיף אֲבָתְרַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מַה עָבֵד. נָטַל סוּסְוָון נוּקְבָן, וְכָפַת לוֹן בִּרְתִּיכוֹי בְּקַדְמִיתָא, וְסוּסִין דּוּכְרָאֵי כָּפַת לוֹן לַאֲחוֹרֵיהוֹן, וַהֲווּ מְזַיְּינִין דּוּכְרֵי לָקֳבֵל נוּקְבֵי, וְנוּקְבֵי לָא בָּעָאן, וְאוֹחָן לְמֵיזָל. כֵּיוָן דְּקָרִיב (נ"א: וְכַד אַדְבִּיק) לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, נָטַל נוּקְבֵי וְשַׁוֵּי לוֹן לַאֲחוֹרֵי, וְסוּסְוָון דּוּכְרִין לְקַדְמִין, לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, וּלְאַגָּחָא בְּהוּ קְרָבָא. כְּגַוְונָא דָּא, ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳, וּבָתַר חָזְרָה שְׁכִינְתָּא לַאֲחוֹרֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלהִים וְגוֹ'׳. בְּגִינֵי כַּךְ ׳דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ופרעה הקריב׳

קריצת ישראל לאביהם בעת צרה וזכות האבות המגינה עליהם

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.