ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 6

׳ופרעה הקריב׳

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף מז.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

קריצת ישראל לאביהם בעת צרה וזכות האבות המגינה עליהם

פרעה מקריב חייליו - לעריכת קרב, ובפירוש נוסף לתשובה

וּפַרְעֹה הִקְרִיב.׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ (שמות יד, י), וּפָסוּק זֶה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ. שֶׁהִקְרִיבוקירב אֶת כָּל חֵילוֹתָיו וּמַרְכְּבוֹתָיו לַעֲרֹךְ קְרָב. וְעוֹדיש לפרש במה שאמר הכתוב ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ מפני מה לא אמר הכתוב ופרעה קרב?, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁהִקְרִיב אוֹתָםאת ישראל לִתְשׁוּבָה שע"י שנתמלאו בפחד ממילא ויצעקו בני ישראל אל ה' ושבו בתשובה גדולה וע"ז רמז הכתוב שע"י רדיפתו אחריהם את ישראל לאביהם שבשמים ע"י תשובתם. ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳.

בלשון הזוהר

׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ (שמות יד, י), וְהַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ. דְּאַקְרִיב לְכָל חֵילוֹי וּרְתִיכוֹי, לְאַגָּחָא קְרָבָא. וְתוּ ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳, רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָא אִתְּמַר דְּקָרִיב לוֹן לִתְשׁוּבָה. ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פקידת ישראל את הקב"ה בעת צרה - מוסרו הופך לרחמים

וכעין ענין זה יש לפרש על פי מה שכתוב בישעיה כָּתוּב ׳יהו"ה בַּצַּר פְּקָדוּךְ צָקוּן לַחַשׁ וְגוֹ'׳ופירוש הפסוק כך הוא: (ישעיה כו, טז). ׳בַּצַּר פְּקָדוּךְ׳ - לֹא פוֹקְדִים יִשְׂרָאֵל אֶת הקב"ה בִּשְׁעַת מְנוּחָה, אֶלָּאבצר פקדוך - בְּשָׁעָה שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם, וְאָז כֻּלָּם פּוֹקְדִים אוֹתוֹ. ׳צָקוּן לַחַשׁ׳ - וְכֻלָּם מִתְפַּלְלִים בִּתְפִלּוֹת וּבְבַקָּשׁוֹת, וּמְרִיקִים לְפָנָיו תְּפִלּוֹת. אֵימָתַי? שעה זו מתקיימת כש ׳מוּסָרְךְ לָמוֹ׳ (ישעיה כו, טז) - בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹקֵד הקב"ה בִּרְצוּעָתוֹ. מצד סדרי הדין, וְאָזמתוך שמתפללים הקב"ה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים,ובכוונה תחילה סדר ההנהגה העליונה באופן הזה בדווקא כדי שע"י וְאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁלָּהֶם נוֹחַ לְפָנָיו כְּדֵי לְהִפָּרַע מִשּׂוֹנְאֵיהֶם, וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים.

בלשון הזוהר

כְּתִיב ׳יהו"ה בַּצַּר פְּקָדוּךָ צָקוּן לַחַשׁ וְגוֹ'׳ (ישעיהו כו, טז). ׳בַּצַּר פְּקָדוּךָ׳ - לָא פַּקְדִין יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּשַׁעֲתָא דְּנַיְיחָא, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּעָקִין לְהוּ, וּכְדֵין כֻּלְּהוּ פַּקְדִין לֵיהּ. ׳צָקוּן לַחַשׁ׳ - וְכֻלְּהוּ צַלָּאן בִּצְלוֹתִין וּבְבָעוּתִין, וְאָרִיקוּ קָמֵיהּ צְלוֹתִין. אֵימָתַי. ׳מוּסָרְךָ לָמוֹ׳ (ישעיהו כו, טז) - בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְצוּעוֹי. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים עָלַיְיהוּ בְּרַחֲמֵי, וְנִיחָא קָמֵיהּ הַהוּא קָלָא דִּלְהוֹן, בְּגִין לְאִתְפָּרְעָא מִן שַׂנְאֵיהוֹן, וְאִתְמְלֵי עָלַיְיהוּ בְּרַחֲמֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פחד ישראל מול הים ומרכבות פרעה - קריצתם לאביהם שבשמים

כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, מָשָׁל לְיוֹנָה עִם הַנֵּץ וְכוּ', (בשה"ש רבה פ"ב) ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק סלע ומצאה שם נחש מקנן, ונכנסה לפנים ולא היתה יכולה להיכנס שעדיין הנחש מקנן, לחזור לאחוריה אינה יכולה שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבוא להצילה כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ קְרֵבִים לַיָּם, וְהָיוּ רוֹאִים אֶת הַיָּם לִפְנֵיהֶם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר וְגַלָּיו עוֹלִים לְמַעְלָה, הָיוּ פּוֹחֲדִים. זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת פַּרְעֹה וּמַרְכְּבוֹתָיו, וַאֲבָנִים, חִצִּים וּבַלִּיסְטְרָאוֹת, וְאָז ׳וַיִּירְאוּ מְאֹד׳. מֶה עָשׂוּ? ׳וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - מִי גָרַם אֶת זֶה שֶׁקָּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁל מַעְלָה? פַּרְעֹה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ (שמות יד, י), וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר.

בלשון הזוהר

כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, מְתָל לְיוֹנָה עִם הַנִּץ וְכוּ', כַּךְ יִשְׂרָאֵל הֲווֹ קְרִיבִין לְיַמָּא, וַהֲווּ חָמָאן לְיַמָּא קָמַיְיהוּ, אָזִיל וְסָעִיר וְגַלְגַּלּוֹהִי זַקְפִין לְעֵילָּא, הֲווֹ דְּחִילִין. זָקְפוּ עֵינַיְיהוּ וְחָמוּ לְפַרְעֹה וּלְמַשִׁירְיָיתֵיהּ, וְאַבְנֵי גִּירִין וּבַלִּסְטְרָאִין, כְּדֵין ׳וַיִּירְאוּ מְאֹד׳. מַה עָבְדוּ, ׳וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - מַאן גָּרִים הַאי דְּקָרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דִּלְעֵילָּא. פַּרְעֹה. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ - וְהָא אִתְּמַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה שקול ככל ישראל - זכות הרועה וחובתו לעם כולו

יב] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגו' הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יהו"ה.׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יהו"ה׳ (שמות יד, יג) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי רוֹעֶה כְּמוֹ מֹשֶׁה הָלַךְ בְּתוֹכָם. כָּתוּבזהו פשוטו של מקרא ׳וַיִּזְכֹּרהקב"ה יְמֵי עוֹלָםבשעה שהיה מֹשֶׁהמנהיג את עַמּוֹ׳וכעת דורשו: (שם סג, יא) - ׳וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם׳ - זֶה ז"א [ב.מלכות - אוה"ח]. הקב"ה. ׳מֹשֶׁה עַמּוֹ׳מה טעם אמר הכתוב 'משה עמו' - שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. כנגד שישים ריבוא. עוד וְלָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי רוֹעֵה הָעָם הוּא מַמָּשׁ הָעָם כֻּלּוֹ. אִם הוּא זוֹכֶה - כָּל הָעָם זוֹכִים. וְאִם אֵינוֹ זוֹכֶה - כָּל הָעָם לֹא זוֹכִים וְנֶעֱנָשִׁים בִּגְלָלוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יהו"ה׳ (שמות יד, יג) - אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא רַעְיָא כְּמֹּשֶׁה אָזִיל בְּגַוַּויְיהוּ. כְּתִיב ׳וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ׳ (ישעיהו סג, יא) - ׳וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳מֹשֶׁה עַמּוֹ׳ - שָׁקִיל הֲוָה מֹשֶׁה כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָא, כִּי רַעְיָא דְּעַמָּא הוּא מַמָּשׁ עַמָּא כֻּלְּהוּ. אִי אִיהוּ זָכֵי - עַמָּא כֻּלְּהוּ זָכָאן. וְאִי אִיהוּ לָא זָכֵי - עַמָּא כֻּלְּהוּ לָא זָכָאן וְאִתְעֲנָשׁוּ בְּגִינֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דין ישראל בלילה ההוא - זכות האבות המגינה מן הדין

׳הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ׳ - אֵין לָכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב, שֶׁהֲרֵי הקב"ה יַעֲרֹךְ קְרָב בִּשְׁבִילְכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יהו"ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן׳ (שמות יד, יד). בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתוֹ לַיְלָה כִּנֵּס הקב"ה אֶת הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ וְדָן אֶת דִּינֵי יִשְׂרָאֵל, אם ראויים הם לינצל, וְאִלְמָלֵא שֶׁהִקְדִּימוּ הָאָבוֹתבאמונתן במעשיהן ובתפילתן עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיוּ נִצּוֹלִים מִן הַדִּין. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, זְכוּת יַעֲקֹב בדווקא היא ש הֵגֵנָּה עַל יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לוּלֵי יהו"ה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׳והיינו (תהלים קכד, א) - יִשְׂרָאֵל סָבָא. שעמד בתפילה זו להתפלל על בניו ולולי כן הנה אז חיים בלעונו המצריים, נמצא כי יעקב עיקר זכות הזה ****

בלשון הזוהר

׳הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ׳ - לֵית לְכוּ לְאַגָּחָא קְרָבָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יַגִּיחַ קְרָבָא בְּגִינֵיכוֹן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳יהו"ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן׳. תָּא חֲזֵי, הַהוּא לֵילְיָא, כָּנַשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפָּמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְדָאִין דִּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִלְמָלֵא דְּאַקְדִּימוּ אֲבָהָן עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לָא אִשְׁתֵּזִיבוּ מִן דִּינָא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, זְכוּתָא דְּיַעֲקֹב אַגִּין עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לוּלֵי יהו"ה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׳ (תהילים קכד, א) - יִשְׂרָאֵל סָבָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ה' ילחם לכם ואתם תחרישון׳

מלחמת מצרים כדין הנעשה ברחמים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.