שכינה נוסעת באבות - אברהם, יצחק, יעקב ודוד בעמודי היום והלילה
בשלח · ׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות · מאמר 4 · פיסקה 8 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבֵית דִּינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַיְינוּ דְּתָנֵינָן, שְׁכִינְתָּא בַּאֲבָהָתָא נַטְלָא. ׳הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ - דָּא אַבְרָהָם. ׳בְּעַמּוּד עָנָן׳ - דָּא יִצְחָק. ׳לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ׳ - דָּא יַעֲקֹב. דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ׳ (בראשית לב, ב). ׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם׳ - דָּא דָּוִד מַלְכָּא.
תרגום
וַה' ׳הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ - הקב"ה וּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַיְנוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, שְׁכִינָה נוֹסַעַת בָּאָבוֹת. ׳הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (שמות יג, כא) - זֶה אַבְרָהָם. ׳בְּעַמּוּד עָנָן׳ - זֶה יִצְחָק. ׳לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ׳ - זֶה יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ׳ (בראשית לב, ב). ׳וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם׳ - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויהו"ה הולך לפניהם יומם׳ - קודשא בריך הוא, ובית דיניה. אמר רבי יצחק, היינו דתנינן, שכינתא באבהתא נטלא. ׳הולך לפניהם יומם׳ - דא אברהם. ׳בעמוד ענן׳ - דא יצחק. ׳לנחותם הדרך׳ - דא יעקב. דכתיב ביה ׳ויעקב הלך לדרכו׳ (בראשית לב, ב). ׳ולילה בעמוד אש להאיר להם׳ - דא דוד מלכא.
התרגום: וה' ׳הלך לפניהם יומם׳ - הקב"ה ובית דינו. אמר רבי יצחק, הינו ששנינו, שכינה נוסעת באבות. ׳הלך לפניהם יומם׳ (שמות יג, כא) - זה אברהם. ׳בעמוד ענן׳ - זה יצחק. ׳לנחתם הדרך׳ - זה יעקב, שכתוב בו ׳ויעקב הלך לדרכו׳ (בראשית לב, ב). ׳ולילה בעמוד אש להאיר להם׳ - זה דוד המלך.
מן המפרשים
מקדש מלך: באבהתא נטלא ושיעור הכתוב וה' שהם ז"ון כי הוי"ה היא מ' ו' זעיר. שניהם היו עמהם והכתוב מפרש הענין היטב ואמר אלו הם. הולך לפניהם יומא דא אברהם וכו' שהם חג"ת ומ' והם זו"ן הנזכר: כמה דכתיב וה' נ"ב סתם הוי"ה בזעיר
יהל אור: דף מ"ו ע"ב סוף ד"ה מה) על הלכות גדולות שמחקו "לוקח נפשות במשפט": בגין דאינון אלף קיימין כו'. ר"ל ששם עומדין אלף והממונה הוא שר האלף אחד מינייהו: זהריא"ל שמיה. על שם האור: כד"א ערכתי נר למשיחי. וכתיב ביה נעים זמירות ישראל,…
אור החמה: א"ר יצחק וגומר שכינתא באבהתא נטלה כל בחי' נטייתה אם לימין אם לשמאל הכל בסוד האבות חג"ת ולכך פי' ענין השכינה בייחוד האבות יומם דא אברהם דחיהו כליל כולהו יומי מפני שהוא ראש לשבע ספירו' והיתה החסד קשורה בגבורה והיינו אומרו יומם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: