ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 4: ׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות › פיסקה 9 (מו ע"ב)

שלמות ההליכה יומם ולילה - שאין שלמות אלא יחד

בשלח · ׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות · מאמר 4 · פיסקה 9 · דף מו ע"ב

לשון הזוהר

וְכֻלְּהוּ רְתִיכָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, לְמֵהַךְ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִימוּתָא דְּכֹלָּא, בְּגִין דְּיֶחזוּן אֲבָהָן פּוּרְקָנָא (ס"א דבינייהו) דִּלְהוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה׳ (בראשית מו, ד) - עִם הַמֶּרְכָּבָה. וּכְתִיב ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ וְגוֹ'׳, ׳לָלֶכֶת יוֹמָם וְלָיְלָה׳. וְכִי אֲמַאי הֲווֹ אַזְלֵי ׳יוֹמָם וְלַיְלָה׳, יַהֲכוּן בִּימָמָא, וְלָא יַהֲכוּן בְּלֵילְיָא, כִּבְנִי אֱנָשָׁא דְּעַרְקִין, כֵּיוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן, אֲמַאי אַזְלִין בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא. אֶלָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּהוּ שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, דְּלֵית שְׁלִימוּ אֶלָּא יוֹם וְלַיְלָה.

תרגום

וְכֻלָּם מֶרְכָּבָה עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה לָלֶכֶת עִם יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁהָאָבוֹת יִרְאוּ אֶת גְּאֻלָּתָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךְ גַּם עָלֹה׳ (בראשית מו, ד) - עִם הַמֶּרְכָּבָה. וְכָתוּב וַה' הֹלֵךְ וְגוֹ' ׳לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה׳. וְכִי לָמָּה הָיוּ הוֹלְכִים ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳? יֵלְכוּ בַּיּוֹם, וְלֹא יֵלְכוּ בַּלַּיְלָה כַּאֲנָשִׁים שֶׁבּוֹרְחִים, כֵּיוָן שהקב"ה שָׁמַר אוֹתָם, לָמָּה הָלְכוּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? אֶלָּא כְּדֵי לְהִמָּצֵא בָהֶם שְׁלֵמוּת הַכֹּל, שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אֶלָּא יוֹם וָלַיְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלהו רתיכא עלאה קדישא, למהך ישראל בשלימותא דכלא, בגין דיחזון אבהן פורקנא (ס"א דבינייהו) דלהון, דכתיב, ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ (בראשית מו, ד) - עם המרכבה. וכתיב ׳ויהו"ה הולך וגו'׳, ׳ללכת יומם ולילה׳. וכי אמאי הוו אזלי ׳יומם ולילה׳, יהכון ביממא, ולא יהכון בליליא, כבני אנשא דערקין, כיון דקודשא בריך הוא נטיר לון, אמאי אזלין ביממא ובליליא. אלא, לאשתכחא בהו שלימותא דכלא, דלית שלימו אלא יום ולילה.

התרגום: וכלם מרכבה עליונה קדושה ללכת עם ישראל בשלמות הכל, כדי שהאבות יראו את גאלתם, שכתוב ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ (בראשית מו, ד) - עם המרכבה. וכתוב וה' הלך וגו' ׳ללכת יומם ולילה׳. וכי למה היו הולכים ׳יומם ולילה׳? ילכו ביום, ולא ילכו בלילה כאנשים שבורחים, כיון שהקב"ה שמר אותם, למה הלכו ביום ובלילה? אלא כדי להמצא בהם שלמות הכל, שאין שלמות אלא יום ולילה.

מן המפרשים

הסולם: וכלהו רתיכא עלאה וכו': וכולם, הם מרכבה העליונה הקדושה, כי אברהם יצחק יעקב הם חג"ת ג' רגלי הכסא, ודוד המלך הוא רגל רביעי. כדי שילכו ישראל בשלמות הכל, וכדי שיראו האבות הגאולה שלהם, שכתוב, ואנכי אעלך גם עלה, עם המרכבה. וכתוב, וה'…

אור יקר: ללכת יומם ולילה, ופי׳ יומם זה היינו מדת יום הכלול כולהו יומי דהיינו ימין ושמאל ואמצע כלל שש קצוות, ולילה היינו סוד המלכות קשורה עם הת״ת בכללות כל העולמות הקדושים שתחתיה, דהיינו סוד שמע וברוך שם שהוא שלמות הייחוד, והיינו כדמסיק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: