עסק התורה ביום ובלילה - להשלמת האדם עם השם הקדוש
בשלח · ׳וה׳ הלך לפניהם יומם - שלמות יום ולילה בתורה ובהליכת ישראל למרכבת האבות · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף מו ע"א
לשון הזוהר
וְאוֹרַיְיתָא בָּעֵי לְמִלְעֵי בָּהּ בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א, ח) - וּכְתִיב ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'׳ (ירמיהו לג, כה). תִּינַח בִּימָמָא, בְּלֵילְיָא אֲמַאי. בְּגִין דִּיְהֵא שְׁכִיחַ לְגַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים. כְּמָה דְּלֵית יוֹמָם בְּלָא לֵילְיָא, וְלָאו אִיהוּ שְׁלִים, אֶלָּא דָּא עִם דָּא, כַּךְ בָּעֵי אוֹרַיְיתָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ יוֹמָא וְלֵילְיָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלֵימוּתָא לְגַבֵּי דְּבַּר נָשׁ ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳.
תרגום
וּבַתּוֹרָה צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א) - וְכָתוּב ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ '׳ (ירמיה לג, כה). מֵילָא בַּיּוֹם, אֲבָל לָמָּה בַּלַּיְלָה? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי אֶל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁאֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה, וְאֵינוֹ שָׁלֵם אֶלָּא זֶה עִם זֶה, כָּךְ צָרִיךְ בַּתּוֹרָה לְהִמָּצֵא עִם הָאָדָם יוֹם וָלַיְלָה, לִהְיוֹת שְׁלֵמוּת לָאָדָם יוֹמָם וָלַיְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואורייתא בעי למלעי בה ביממא ובליליא, דכתיב, ׳והגית בו יומם ולילה׳ (יהושע א, ח) - וכתיב ׳אם לא בריתי יומם ולילה וגו'׳ (ירמיהו לג, כה). תינח ביממא, בליליא אמאי. בגין דיהא שכיח לגבי שמא קדישא שלים. כמה דלית יומם בלא ליליא, ולאו איהו שלים, אלא דא עם דא, כך בעי אורייתא, לאשתכחא עמיה דבר נש יומא וליליא, למהוי שלימותא לגבי דבר נש ׳יומם ולילה׳.
התרגום: ובתורה צריך לעסק ביום ובלילה, שכתוב ׳והגית בו יומם ולילה׳ (יהושע א) - וכתוב ׳אם לא בריתי יומם ולילה וגו '׳ (ירמיה לג, כה). מילא ביום, אבל למה בלילה? כדי שיהיה מצוי אל השם הקדוש שלם. כמו שאין יום בלי לילה, ואינו שלם אלא זה עם זה, כך צריך בתורה להמצא עם האדם יום ולילה, להיות שלמות לאדם יומם ולילה.
מן המפרשים
הסולם: ואורייתא בעי וכו': והתורה, צריכים לעסוק בה ביום ובלילה, שכתוב, והגית בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. שואל, יצדק ביום, שהוא זמן עבודה לכל, אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה. ומשיב. כדי שיהיה נמצא…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: כמה דלית יום וכו' כמ"ש הטבעיים שאלמלא השמש בא בערב לא היה אפשר לעולם להתקיים מרוב חומו וכן אי אפשר לחסדים בלי הגבורות כי לא יוכל העולם לקבל רוב החסדים ורבוי השפע. והוסיף לאו איהו שלים ע"ד אברהם שלים וכו' וכמ"ש בסוד העקידה…
אור יקר: וז״ש דלית יומם בלא לילה ולאו איהו שלים, שאין שלימות הזכר אלא ע״י הנקבה כדפי׳ בפרשת ויקרא סימן (?), ומכ״ש שאין.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: