ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 3: ׳ויסב אלהים את העם׳ - נזק הערב רב וסימן הגאולה בעצמות יוסף

׳ויסב אלהים את העם׳ - נזק הערב רב וסימן הגאולה בעצמות יוסף

בשלח · מאמר 3 · 13 פסקאות · מתחיל בדף מה ע"ב

  1. ׳ויסב אלהים את העם׳ - קושיית הכינוי העם סתם (מה ע"ב)
    ׳ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף׳ - לתקנא ארחא לאתריה. ר' יהודה אמר, מאי שנא כד הוו ישראל במצרים, דכתיב, ׳שלח את עמי׳ - ׳כי אם מאן אתה לשלח׳ ׳את עמי׳ - ׳בני בכורי… לדף הפיסקה
  2. משום ערב רב שנדבקו בהם - לכן נקראו העם סתם (מה ע"ב)
    אלא בגין ההוא ערב רב, דאתדבקו בהו, ואתערבו בהדייהו, קרי לון את העם סתם, כמה דאת אמר, ׳ויגוף יהו"ה את העם על אשר עשו את העגל׳ - ׳ויקהל העם על אהרן׳ - ׳וירא העם כי בשש… לדף הפיסקה
  3. מעשה ביוסי הסוחר - פרישה מבן זרע פסול בדרך (מה ע"ב)
    ר' יצחק ור' יהודה הוו אזלי מאושא ללוד, והוה עמהון יוסי טייעא, בקטירא דגמלי עטופירא בכתפייהו. עד דהוו אזלי, אשכח ההוא יוסי טייעא אנתו חדא דשאר עמין, דקטיר בירוקי חקלא,… לדף הפיסקה
  4. ׳אל תתחר במרעים׳ - הרחקה ממי שמרע לעצמו ולחברו (מה ע"ב)
    פתח ר' יצחק ואמר ׳אל תתחר במרעים׳ - מאן אינון מרעים, דלא כתיב חטאים, או רשעים. אלא מרעים, דאבאישין לגרמייהו, ולהני דמתחברן בהדייהו. ר' יהודה אמר, מרעים - ארחיק גרמך… לדף הפיסקה
  5. התחברות ערב רב עם ישראל - הגורם לחטא ולגלות (מה ע"ב)
    תא חזי, אי לא הוו אינון ערב רב דאתחברו בהון ישראל, לא אתעביד ההוא עובדא, ולא מיתו מישראל, כל אינון דמיתו, ולא גרים לון לישראל כל מה דגרים. ותא חזי, ההוא עובדא, וההוא… לדף הפיסקה
  6. ׳חרות על הלוחות׳ - רצון הקב"ה בישראל כמלאכים בני חורין (מה ע"ב)
    דתנינן, בעא קודשא בריך הוא, דישתכחון ישראל בההוא שעתא כמלאכי עלאי, ולמעבד לון חירין מכלא, חירין ממותא, ולמהוי חירין מן שעבודא דשאר עמין, כמה דאת אמר, ׳חרות על הלוחות׳ -… לדף הפיסקה
  7. פרי חטא העגל - מוות שעבוד ושבירת הלוחות הראשונים (מה ע"ב)
    כיון דאתעביד ההוא עובדא - גרימו כלא. גרימו מותא, גרימו שעבוד מלכוון, גרימו דאתברו אינון לוחי קדמאי, גרימו דמיתו מישראל, כמה אלפין מנייהו. וכל דא, בגין אתחברותא דאינון… לדף הפיסקה
  8. בני ישראל שינוי הכינוי - עם עליית הערב רב עמם (מה ע"ב)
    אוף הכא, בגיניהון, לא אתקרון בני ישראל, ולא ישראל, ולא עמי, אלא העם סתם. ואי תימא ׳וחמושים עלו בני ישראל׳. כד הוו סלקין ממצרים, ולא אתחברו בהדייהו אינון ערב רב, קרי לון… לדף הפיסקה
  9. קושיית רבי יוסי - מילת ערב רב שוב אינם מצרים (מה ע"ב)
    רבי יוסי אקשי ואמר, כתיב ׳כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם׳ - אי הכי, כל יומא הוו חמאן לההוא ערב רב. אמר רבי יהודה, ערב רב כתיב, ולא מצרים, דהא… לדף הפיסקה
  10. מחלוקת בפירוש ׳וחמושים׳ - אחד מחמישה או אחד מחמישים (מו ע"א)
    ועל פומא דמשה קבילו לון, והיינו מה דאמר הכתוב, ׳לך רד כי שחת עמך סרו מהר מן הדרך אשר צויתם׳ . צויתם כתיב. ׳וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׳ - חד מחמשה הוו. ור' יוסי… לדף הפיסקה
  11. היובל המעלה ממצרים - חמישים יום להתעכב לקבלת התורה (מו ע"א)
    אמר רבי שמעון, בגין דההוא יובלא סליק לון ממצרים, בגין כך ׳וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׳ - ואי לאו - לא סליקו, ועל דא אתעכבו חמשין יומין לקבלא אורייתא. ומההוא אתר… לדף הפיסקה
  12. ׳ויקח משה את עצמות יוסף׳ - סימן הגאולה והשבועה לישראל (מו ע"א)
    ׳ויקח משה את עצמות יוסף וגו'׳ . אמאי סליק גרמוי. אלא, בגין דהוה רישא לנחתא לגלותא. ולא עוד, אלא דאיהו סימנא דגאולה הוה ליה ואומי להו לישראל על דא, הדא הוא דכתיב ׳כי… לדף הפיסקה
  13. אשרי חלקו של משה - עסק בשבועת יוסף ולא בביזה (מו ע"א)
    זכאה חולקא דמשה, דישראל הוו עסקי למשאל ממונא ממצראי, ומשה הוה עסיק באומאה דיוסף. ואית דאמרי ארונא בנילוס הוה, ובשמא קדישא סליק ליה, ועוד אמר משה: יוסף, הגיע זמן פורקנא… לדף הפיסקה