ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 3: ׳ויסב אלהים את העם׳ - נזק הערב רב וסימן הגאולה בעצמות יוסף › פיסקה 1 (מה ע"ב)

׳ויסב אלהים את העם׳ - קושיית הכינוי העם סתם

בשלח · ׳ויסב אלהים את העם׳ - נזק הערב רב וסימן הגאולה בעצמות יוסף · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף מה ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף׳ (שמות יג, יח) - לְתַקְּנָא אָרְחָא לְאַתְרֵיהּ. ר' יְהוּדָה אָמַר, מַאי שְׁנָא כַּד הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, דִּכְתִּיב, ׳שַׁלַּח אֶת עַמִּי׳ (שמות ה, א) - ׳כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ׳ (שמות ט, ב) ׳אֶת עַמִּי׳ - ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב), וּבְהַהוּא זִמְנָא לָא הֲווֹ גְּזִירִין, וְלָא אִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת. וְהָכָא דַּהֲווֹ גְּזִירִין, וְעָבְדוּ פִּסְחָא, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, קָרֵי לוֹן אֶת הָעָם.

תרגום

׳וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף׳ (שמות יג, יח) - לְתַקֵּן דֶּרֶךְ לִמְקוֹמָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מַה שּׁוֹנֶה כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳שַׁלַּח אֶת עַמִּי׳ (שם ה) - ׳כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי׳ (שם ד, כב) - ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וּבְאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיוּ מְהוּלִים וְלֹא נִקְשְׁרוּ בוֹ כָּרָאוּי, וְכָאן, שֶׁהָיוּ מְהוּלִים וְעָשׂוּ פֶסַח וְנִקְשְׁרוּ בוֹ, קָרָא לָהֶם אֶת הָעָם׳?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף׳ (שמות יג, יח) - לתקנא ארחא לאתריה. ר' יהודה אמר, מאי שנא כד הוו ישראל במצרים, דכתיב, ׳שלח את עמי׳ (שמות ה, א) - ׳כי אם מאן אתה לשלח׳ (שמות ט, ב) ׳את עמי׳ - ׳בני בכורי ישראל׳ (שמות ד, כב), ובההוא זמנא לא הוו גזירין, ולא אתקשרו ביה כדקא יאות. והכא דהוו גזירין, ועבדו פסחא, ואתקשרו ביה, קרי לון את העם.

התרגום: ׳ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף׳ (שמות יג, יח) - לתקן דרך למקומה. רבי יהודה אמר, מה שונה כשהיו ישראל במצרים, שכתוב ׳שלח את עמי׳ (שם ה) - ׳כי אם מאן אתה לשלח את עמי׳ (שם ד, כב) - ׳בני בכרי ישראל, ובאותו זמן לא היו מהולים ולא נקשרו בו כראוי, וכאן, שהיו מהולים ועשו פסח ונקשרו בו, קרא להם את העם׳?

מן המפרשים

אור החמה: ויסב אלהים את העם וגומר לתקנא אורחא וגומר פי' כי מלבד טענת הכתוב במה שהסב אותם דרך המדבר משום כי אמר אלהים וגומר הנה עוד טענה אחרת יש כי השי"ת אינו פועל הדברים משום תכלית וטענה אחרת רק במעשה א' בלבד בו יכללו כוונות ופעולות…

הסולם: ויסב אלקים את העם דרך המדבר וגו': היינו לתקן את הדרך אל מקומו. כלומר, כדי לעשות קריעת ים סוף. שאם לא כן. היה מספיק לנחותם דרך המדבר לבד, ולא דרך ים סוף.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: