ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 3: ׳ויסב אלהים את העם׳ - נזק הערב רב וסימן הגאולה בעצמות יוסף › פיסקה 5 (מה ע"ב)

התחברות ערב רב עם ישראל - הגורם לחטא ולגלות

בשלח · ׳ויסב אלהים את העם׳ - נזק הערב רב וסימן הגאולה בעצמות יוסף · מאמר 3 · פיסקה 5 · דף מה ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אִי לָא הֲווֹ אִינּוּן עֵרֶב רַב דְּאִתְחַבְּרוּ בְּהוֹן יִשְׂרָאֵל, לָא אִתְעָבִיד הַהוּא עוֹבָדָא, וְלָא מִיתוּ מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְלָא גָּרִים לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כָּל מַה דְּגָרִים. וְתָּא חֲזֵי, הַהוּא עוֹבָדָא, וְהַהוּא חוֹבָה מַמָּשׁ, גָּרִים גָּלוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

תרגום

בֹּא רְאֵה, אִלּוּלֵי הָיוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב שֶׁהִתְחַבְּרוּ עִם יִשְׂרָאֵל, לֹא נַעֲשֶׂה הָיָה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְלֹא מֵתוּ מִיִּשְׂרָאֵל כָּל אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ, וְלֹא גָרַם לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁגָּרַם. וּבֹא רְאֵה, אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאוֹתוֹ חֵטְא מַמָּשׁ גָּרַם לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, אי לא הוו אינון ערב רב דאתחברו בהון ישראל, לא אתעביד ההוא עובדא, ולא מיתו מישראל, כל אינון דמיתו, ולא גרים לון לישראל כל מה דגרים. ותא חזי, ההוא עובדא, וההוא חובה ממש, גרים גלותהון דישראל.

התרגום: בא ראה, אלולי היו אותם ערב רב שהתחברו עם ישראל, לא נעשה היה אותו מעשה, ולא מתו מישראל כל אותם שמתו, ולא גרם לישראל מה שגרם. ובא ראה, אותו מעשה ואותו חטא ממש גרם לגלות ישראל.

מן המפרשים

אור החמה: ר' יצחק ור' יהודה וגומר פתח ר' יצחק וגומר ביאר לשון מרעים שר"ל שהם מרעים ומרשיעים ועושים רע למתחברים עמהם בסוד אוי לרשע ואוי לשכנו ולכן אל תתחר אל תתחבר עמם ופי' תתחר כמו תתחבר. ר' יהודה סבר כר' יוסי אך פי' מלת מרעים מלשון…

הסולם: ת"ח אי לא וכו': בוא וראה, אם לא היו אלו ערב רב שנתחברו בישראל, לא היה נעשה אותו המעשה, של העגל, ולא מתו מישראל אלו שמתו, ולא גרמו לישראל כל מה שגרמו. ובוא וראה, מעשה הזה ועון הזה גרם הגלות לישראל.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר