ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 50: ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים

׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים

אחרי מות · מאמר 50 · 13 פסקאות · מתחיל בדף עג ע"א

  1. קל וחומר מבשר הפסח לתורה שהיא שמו העליון (עג ע"א)
    רבי שמעון פתח, ׳זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׳ - וכתיב ׳וכל עבד איש וגו'׳, וכתיב ׳תושב ושכיר לא יאכל בו׳ - ומה פסחא דאיהו בשרא למיכלא, על דאתרמיז במלה קדישא, אסיר… לדף הפיסקה
  2. האיסור ללמד תורה לגוי - ׳לקח טוב׳ שניתן לישראל בלבד (עג ע"א)
    רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוהי. אמר ליה, הא תנינן אסור ללמד תורה לעובד כוכבים ומזלות, ושפיר אתערו חברייא דבבל, דכתיב, ׳לא עשה כן לכל גוי׳ - אבל כיון דאמר ׳מגיד דבריו… לדף הפיסקה
  3. שלוש דרגות הנקשרות זו בזו - כל אחת נסתר ונגלה (עג ע"א)
    ובגין דאיהי גניזא עלאה יקירא, שמיה ממש, אורייתא כלא סתים וגליא, ברזא דשמיה. ועל דא, ישראל בתרין דרגין אינון, סתים וגליא, דתנינן תלת דרגין אינון מתקשרן דא בדא: קודשא… לדף הפיסקה
  4. הנימול נמסר לו בראשי אותיות - וסתרי תורה לדרגה עליונה (עג ע"א)
    מאי קא מיירי. אלא כל מאן דאתגזר ואתרשים בשמא קדישא, יהבין ליה באינון מלין דאתגליין באורייתא, כלומר, מודיעין ליה ברישי אתוון, ברישי פרקין, יהבין עליה חומרא דפקודי… לדף הפיסקה
  5. הנותן אות קטנה לערל - כמחריב עולם ומשקר בשמו (עג ע"א)
    ומה לישראל האי, לעמין עובדי עבודה זרה על אחת כמה וכמה. וכל מאן דלא אתגזר ויהבין ליה אפילו את זעירא דאורייתא, ׳כאלו חריב׳ עלמא, ומשקר בשמא דקודשא בריך הוא, דכלא בהאי… לדף הפיסקה
  6. ׳לפני בני ישראל׳ שם - הלל ושמאי ואונקלוס עד שנימול (עג ע"א)
    תא חזי, כתיב ׳וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׳ - ׳לפני בני ישראל׳ - שם, אבל לשאר עמין לא שם. בגין כך דבר ׳אל בני ישראל׳ - ׳ואל בני ישראל תאמר׳. וכן כלהו. ינוחון… לדף הפיסקה
  7. אלף בית שנותנים לתינוקות - נסתרות השם שאין מלאך משיג (עג ע"א)
    ותא חזי, מלה קדמאה דאורייתא, דיהבין לינוקי, אל"ף בי"ת, דא מלה דלא יכלין בני עלמא לאדבקא בסוכלתנו, ולסלקא ליה ברעותא, וכל שכן למללא בפומיהון. ואפילו מלאכי עלאי, ועלאי… לדף הפיסקה
  8. הנימול נקשר בקשר המהימנותא - ותורת אמת לזרע אמת (עג ע"ב)
    בגיני כך, אורייתא קיומא דכלא, ומהימנותא דכלא, לקשרא קשרא דמהימנותא דא בדא כדקא חזי. ומאן דאתגזר, אתקשר בההוא קשרא דמהימנותא. ומאן דלא אתגזר, ולא אתקשר ביה, כתיב ביה,… לדף הפיסקה
  9. ׳בעבור שמו הגדול׳ - הרושם הקדוש שנרשם בבשרם (עג ע"ב)
    רבי חזקיה אמר, כתיב ׳כי לא יטוש יהו"ה את עמו בעבור שמו וגו' כי לא יטוש יהו"ה את עמו, מאי טעמא בעבור שמו הגדול׳ - בגין דכלא אתקשר דא בדא. ובמה אתקשרו ישראל בקודשא בריך… לדף הפיסקה
  10. תורה, הקב"ה והרושם - שלשתם נקראו ברית ואינם נפרדים (עג ע"ב)
    תאנא, אורייתא אקרי ברית, וקודשא בריך הוא אקרי ברית. והאי רשימא קדישא אקרי ברית. ועל דא כלא אתקשר דא בדא, ולא אתפרש דא מן דא. אמר ליה רבי ייסא, אורייתא וישראל שפיר. אבל… לדף הפיסקה
  11. חוקים כהנהגות המלך ומשפטים כדינו - ׳צדק ומשפט מכון כסאך׳ (עג ע"ב)
    ׳ואת חקתי תשמרו׳ , חקותי - אלין אינון נמוסי מלכא. משפטי - אלין אינון גזרי אורייתא, רבי יהודה אמר, כל אינון נמוסין מאתר דאקרי צדק, אקרון חקותי, ואינון גזרת מלכא. ובכל… לדף הפיסקה
  12. נימול שאינו מקיים מצוות - קשי הלב עומד ומילתו מתחללת (עג ע"ב)
    בתריה מה כתיב, ׳לא עשה כן לכל גוי׳. ותנינן, אף על גב דאתגזר ולא עביד פקודי אורייתא, הרי הוא כגוי בכלא, ואסיר למילף ליה פתגמי אורייתא. ועל דא תנינן ׳מזבח אבנים׳ , דא… לדף הפיסקה
  13. ׳ומשפטים בל ידעום׳ לעולמי עולמים - וכל שכן סתרי תורה (עג ע"ב)
    בגיני כך, ׳לא עשה כן לכל גוי׳ - סתם. ׳ומשפטים בל ידעום׳ - לעלם ולעלמי עלמין. מלה אחרא , לא יהבינן להו, כל שכן רזי אורייתא, ונמוסין דאורייתא. וכתיב, ׳כי חלק יהו"ה עמו… לדף הפיסקה