ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 50: ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים › פיסקה 12 (עג ע"ב)

נימול שאינו מקיים מצוות - קשי הלב עומד ומילתו מתחללת

אחרי מות · ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים · מאמר 50 · פיסקה 12 · דף עג ע"ב

לשון הזוהר

בַּתְרֵיהּ מַה כְּתִיב, ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי׳. וְתָנֵינָן, אַף עַל גַּב דְּאִתְגְּזַר וְלָא עָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, הֲרֵי הוּא כְּגוֹי בְּכֹלָּא, וְאָסִיר לְמֵילַף לֵיהּ פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא תָּנֵינָן ׳מִזְבַּח אֲבָנִים׳ (שמות כ, כב), דָּא ׳מִזְבֵּחַ אֲבָנִים׳ מַמָּשׁ. וְהָא קַשְׁיוּ דְּלִבֵּיהּ בְּאַתְרֵיהּ קַיְּימָא, וְזוּהֲמָא לָא אִתְפְּסָק מִנֵיהּ. בְּגִינֵי כַּךְ, לָא סָלִיק בִּידֵיהּ הַהוּא גְּזִירוּ, וְלָא מְהַנְיָא לֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ׳ (שמות כ, כב).

תרגום

מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי׳ (תהלים קמז, כ) - וְשָׁנִינוּ, אַף עַל גַּב שֶׁנִּמּוֹל וְלֹא עָשָׂה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ גּוֹי בַּכֹּל, וְאָסוּר לְלַמְּדוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, ׳מִזְבַּח אֲבָנִים׳ (שמות כ, כב), זֶה ׳מִזְבַּח אֲבָנִים׳ מַמָּשׁ. וַהֲרֵי קְשִׁי הַלֵּב עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְהַזֻּהֲמָה לֹא פָסְקָה מִמֶּנּוּ. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא עוֹלָה בְיָדוֹ אוֹתָהּ מִילָה וְלֹא מוֹעִילָה לוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳כִּי חַרְבְּךְ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ׳ (שמות כ, כב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בתריה מה כתיב, ׳לא עשה כן לכל גוי׳. ותנינן, אף על גב דאתגזר ולא עביד פקודי אורייתא, הרי הוא כגוי בכלא, ואסיר למילף ליה פתגמי אורייתא. ועל דא תנינן ׳מזבח אבנים׳ (שמות כ, כב), דא ׳מזבח אבנים׳ ממש. והא קשיו דלביה באתריה קיימא, וזוהמא לא אתפסק מניה. בגיני כך, לא סליק בידיה ההוא גזירו, ולא מהניא ליה. ועל דא כתיב, ׳כי חרבך הנפת עליה ותחללה׳ (שמות כ, כב).

התרגום: מה כתוב אחריו? ׳לא עשה כן לכל גוי׳ (תהלים קמז, כ) - ושנינו, אף על גב שנמול ולא עשה את מצוות התורה, הרי הוא כמו גוי בכל, ואסור ללמדו דברי תורה. ועל זה שנינו, ׳מזבח אבנים׳ (שמות כ, כב), זה ׳מזבח אבנים׳ ממש. והרי קשי הלב עומד במקומו, והזהמה לא פסקה ממנו. משום כך לא עולה בידו אותה מילה ולא מועילה לו. ועל זה כתוב, ׳כי חרבך הנפת עליה ותחללה׳ (שמות כ, כב).

מן המפרשים

הסולם: בתריה מה כתיב וכו׳: אחריו, מה כתוב, לא עשה כן לכל גוי. ולמדנו אע״פ שנמול, ואינו עושה מצות התורה, הרי הוא כעכו״ם לגמרי, ואסור ללמדו דברי תורה. וע״כ תנינן מזבח אבנים תעשה לי. זה, המילה, היא מזבח אבנים ממש, דהיינו שמרכך את לבו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: