ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 50: ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים › פיסקה 7 (עג ע"א)

אלף בית שנותנים לתינוקות - נסתרות השם שאין מלאך משיג

אחרי מות · ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים · מאמר 50 · פיסקה 7 · דף עג ע"א

לשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, מִלָּה קַדְמָאָה דְּאוֹרַיְיתָא, דְּיָהֲבִין לִינוֹקֵי, אָלֶ"ף בֵּי"ת, דָּא מִלָּה דְּלָא יַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא לְאַדְבְּקָא בְּסוּכְלְתָנוּ, וּלְסַלְּקָא לֵיהּ בִּרְעוּתָא, וְכָּל שֶׁכֵּן לְמַלְּלָא בְּפוּמֵיהוֹן. וַאֲפִילּוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, וְעִלָאֵי דְּעִלָאֵי, לָא יַכְלִין לְאַדְבְּקָא, בְּגִין דְּאִינּוּן סְתִימִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וַאֶלַף וְאַרְבַּע מְאָה וַחֲמֵשׁ רִבְּבָן דְּעָלְמִין, כֻּלְּהוּ תַלְיָין בְּקוּצָא דְּאַלֶ"ף, וְשִׁבְעִין וּתְרֵין שְׁמָהָן קַדִישִׁין גְלִיפִין בְּאַתְווֹי רְשִׁימִין, דְּקַיְימוּ בְּהוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, שְׁמַיָא וְאַרְעָא, וְכוּרְסְיָיא יְקָרָא דְּמַלְכָּא, תַּלְיָין מִסִּטְרָא חֲדָא לְסִטְרָא חֲדָא, דִּפְשִׁיטוּתָא דְּאָלֶף, קִיוּמָא דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְסַמְכִין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא. וּשְׁבִילִין סְתִימִין, וְנַהֲרִין עֲמִיקִין, וְעֶשֶׂר אֲמִירָן, כֻּלְּהוּ נָפְקִין מֵהַהוּא קוֹצָא תַּתָּאָה דִּתְחוֹת אָלֶף. מִכָּאן וּלְהָלְאָה שָׁארֵי לְאִתְפַּשְׁטָא אָלֶף בְּבֵית. וְלֵית חוּשְׁבָּן לְחָכְמְתָא דְּהָכָא אִתְגְּלִיף.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁנּוֹתְנִים לַתִּינוֹקוֹת אָלֶ"ף בֵּי"ת, זֶה דָּבָר שֶׁאֵין בְּנֵי הָעוֹלָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלָם וּלְהַעֲלוֹתוֹ בְרָצוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן לְדַבֵּר אוֹתוֹ בְּפִיהֶם, וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים וְעֶלְיוֹנֵי הָעֶלְיוֹנִים אֵין יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג, כִּי הֵם נִסְתְּרוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ רְבָבוֹת שֶׁל עוֹלָמוֹת, כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּקוֹצוֹ שֶׁל אָלֶ"ף, וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים חֲקוּקִים בְּאוֹתִיּוֹתָיו רְשׁוּמִים, שֶׁעָמְדוּ בָהֶם עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, תְּלוּיִים מִצַּד אֶחָד לְצַד אֶחָד, שֶׁפְּשִׁיטוּת הָאָלֶף קִיּוּמָם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְתוֹמְכִים שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּסוֹד הַחָכְמָה. וּשְׁבִילִים נִסְתָּרִים וּנְהָרוֹת עֲמֻקִּים וְעֶשֶׂר אֲמִירוֹת, כֻּלָּם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ קוֹץ תַּחְתּוֹן שֶׁתַּחַת הָאָלֶף. מִכָּאן וָהָלְאָה מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט אָלֶף בְּבֵי"ת, וְאֵין חֶשְׁבּוֹן לַחָכְמָה שֶׁנֶּחְקְקָה כָּאן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, מלה קדמאה דאורייתא, דיהבין לינוקי, אל"ף בי"ת, דא מלה דלא יכלין בני עלמא לאדבקא בסוכלתנו, ולסלקא ליה ברעותא, וכל שכן למללא בפומיהון. ואפילו מלאכי עלאי, ועלאי דעלאי, לא יכלין לאדבקא, בגין דאינון סתימין דשמא קדישא. ואלף וארבע מאה וחמש רבבן דעלמין, כלהו תליין בקוצא דאל"ף, ושבעין ותרין שמהן קדישין גליפין באתווי רשימין, דקיימו בהו עלאי ותתאי, שמיא וארעא, וכורסייא יקרא דמלכא, תליין מסטרא חדא לסטרא חדא, דפשיטותא דאלף, קיומא דעלמין כלהו, וסמכין דעלאין ותתאין ברזא דחכמתא. ושבילין סתימין, ונהרין עמיקין, ועשר אמירן, כלהו נפקין מההוא קוצא תתאה דתחות אלף. מכאן ולהלאה שארי לאתפשטא אלף בבית. ולית חושבן לחכמתא דהכא אתגליף.

התרגום: ובא ראה, הדבר הראשון של התורה שנותנים לתינוקות אל"ף בי"ת, זה דבר שאין בני העולם יכולים להשיג בשכלם ולהעלותו ברצון, וכל שכן לדבר אותו בפיהם, ואפלו מלאכים עליונים ועליוני העליונים אין יכולים להשיג, כי הם נסתרות השם הקדוש. ואלף וארבע מאות וחמש רבבות של עולמות, כלם תלויים בקוצו של אל"ף, ושבעים ושנים שמות קדושים חקוקים באותיותיו רשומים, שעמדו בהם עליונים ותחתונים, שמים וארץ, וכסא הכבוד של המלך, תלויים מצד אחד לצד אחד, שפשיטות האלף קיומם של כל העולמות, ותומכים של עליונים ותחתונים בסוד החכמה. ושבילים נסתרים ונהרות עמקים ועשר אמירות, כלם יוצאים מאותו קוץ תחתון שתחת האלף. מכאן והלאה מתחיל להתפשט אלף בבי"ת, ואין חשבון לחכמה שנחקקה כאן.

מן המפרשים

מקדש מלך: כורסייא יקרא פי' מ': מסטרא חדא לסטרא חדא דפשיטותא דאל"ף פי' בוא"ו שבתוך האל"ף כי א צורתה קוץ למעלה וקוץ למטה ו' באמצע: ושבילין סתימין נ"ב ל"ב נתיבות חכמה: ונהרין עמיקין. נ"ב נש"ב: ועשר אמירן. פי' עשר אותיות דשם מ"ה שבאים מאבא…

יהל אור: תרין דרגין אינון יעקב וישראל כו'. עיין חלק ב' קכ"ז (ח"ב קכז, א) ששם הוא להיפך. אבל כאן יעקב הוא ישראל זוטא, נער ישראל. וז"ש כל מאן דאתגזר ואתרשים כו': ואלף וארבע מאה כו'. א'ת'ה' , והוא בגלגלתא דנפיק מגו בוצינא:

הסולם: ות״ח מלה קדמאה וכו׳: ובוא וראה, דבר ראשון שבתורה, שנותנים לתנוקות, הוא אלף בית. זהו דבר שאין בני העולם יכולים להשיג בבינתם ולהעלות על רצונם, וכל שכן לדבר בפיהם. ואפילו מלאכים עליונים ועליוני העליונים אינם יכולים להשיג, משום…

לכל המפרשים על פיסקה זו