ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 50: ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים › פיסקה 8 (עג ע"ב)

הנימול נקשר בקשר המהימנותא - ותורת אמת לזרע אמת

אחרי מות · ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים · מאמר 50 · פיסקה 8 · דף עג ע"ב

לשון הזוהר

בְּגִינֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא קִיוּמָא דְּכֹלָּא, וּמְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא דָּא בְּדָא כַּדְקָא חֲזֵי. וּמַאן דְּאִתְגְּזַר, אִתְקָשַׁר בְּהַהוּא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וּמַאן דְּלָא אִתְגְּזַר, וְלָא אִתְקְשַׁר בֵּיהּ, כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ׳ (ויקרא כב, י) - ׳וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ׳ (שמות יב, מח) - דְּהָא אִתְּעַר רוּחַ מִסְאֲבָא דְּמִסִּטְרֵיהּ, וְאָתֵי לְאִתְעָרְבָא בִּקְדוּשָּׁה. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּפָרִישׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּנוֹי, רְשִׁימִין בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מִנַּיְיהוּ וּמִזוּהֲמָא דִּלְהוֹן. עָלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיהו ב, כא) - וּבְגִּינֵי כַּךְ, ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ), וְלָא לְאָחֳרָא. תּוֹרַת אֱמֶת, ׳לְזֶרַע אֱמֶת׳. אָתָא רִבִּי אֶלְעָזָר וּנְשָׁקֵיהּ עַל יְדוֹי.

תרגום

מִשּׁוּם כָּךְ הַתּוֹרָה הִיא הַקִּיּוּם שֶׁל הַכֹּל וֶאֱמוּנַת הַכֹּל, לִקְשֹׁר קֶשֶׁר שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא זֶה עִם זֶה כָּרָאוּי. וּמִי שֶׁנִּמּוֹל, נִקְשָׁר בְּאוֹתוֹ קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא. וּמִי שֶׁלֹּא נִמּוֹל וְלֹא נִקְשָׁר בּוֹ, כָּתוּב בּוֹ (ויקרא כב) ׳וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ׳ - (שמות יג) ׳וְעָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ׳ - שֶׁהֲרֵי הִתְעוֹרְרָה רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁמִּצִּדּוֹ, וּבָא לְהִתְעָרֵב בַּקְּדֻשָּׁה. בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁהִפְרִיד אֶת יִשְׂרָאֵל בָּנָיו, רְשׁוּמִים בְּרֹשֶׁם קָדוֹשׁ, מֵהֶם וּמִזֻּהַמְתָּם. עֲלֵיהֶם כָּתוּב, (ירמיה כ) ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (ירמיה ב, כא)׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ, (מיכה ז) ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳, וְלֹא לְאַחֵר. תּוֹרַת אֱמֶת, לְזֶרַע אֱמֶת. בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְשָׁקוֹ עַל יָדוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגיני כך, אורייתא קיומא דכלא, ומהימנותא דכלא, לקשרא קשרא דמהימנותא דא בדא כדקא חזי. ומאן דאתגזר, אתקשר בההוא קשרא דמהימנותא. ומאן דלא אתגזר, ולא אתקשר ביה, כתיב ביה, ׳וכל זר לא יאכל קדש׳ (ויקרא כב, י) - ׳וכל ערל לא יאכל בו׳ (שמות יב, מח) - דהא אתער רוח מסאבא דמסטריה, ואתי לאתערבא בקדושה. בריך רחמנא, דפריש לישראל בנוי, רשימין ברשימא קדישא, מנייהו ומזוהמא דלהון. עלייהו כתיב, ׳ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת׳ (ירמיהו ב, כא) - ובגיני כך, ׳תתן אמת ליעקב׳ (מיכה ז, כ), ולא לאחרא. תורת אמת, ׳לזרע אמת׳. אתא רבי אלעזר ונשקיה על ידוי.

התרגום: משום כך התורה היא הקיום של הכל ואמונת הכל, לקשר קשר של המהימנותא זה עם זה כראוי. ומי שנמול, נקשר באותו קשר המהימנותא. ומי שלא נמול ולא נקשר בו, כתוב בו (ויקרא כב) ׳וכל זר לא יאכל קדש׳ - (שמות יג) ׳ועל ערל לא יאכל בו׳ - שהרי התעוררה רוח הטמאה שמצדו, ובא להתערב בקדשה. ברוך הרחמן שהפריד את ישראל בניו, רשומים ברשם קדוש, מהם ומזהמתם. עליהם כתוב, (ירמיה כ) ׳ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת (ירמיה ב, כא)׳ - ומשום כך, (מיכה ז) ׳תתן אמת ליעקב׳, ולא לאחר. תורת אמת, לזרע אמת. בא רבי אלעזר ונשקו על ידו.

מן המפרשים

מקדש מלך: לקשרא קשרא דמהימנותא דא בדא פי' לקשר זו"ן יחד הנקרא אמת ואמונה: ומאן דאתגזר. פי' שכתב בויקרא דף י"ד מאן דאתגזר אחיד ביום ולילה שהם זו"ן. וז"ש הכא : בההוא קשרא דמהימנותא שהם זו"ן: בגין דכולא אתקשר דא בדא פי' ישראל בהקב"ה:…

הסולם: בגיני כך אורייתא וכו׳: ומשום זה, התורה, שה״ס ז״א, היא קיום הכל ואמונת הכל, לקשר קשר האמונה, שהיא מלכות, זה בזה כראוי. ומי שנמול, נתקשר בקשר ההוא של האמונה, ומי שלא נמול ולא נקשר בו, כתוב בו, וכל זר לא יאכל קדש. וכל ערל לא יאכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: