ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 50: ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים › פיסקה 2 (עג ע"א)

האיסור ללמד תורה לגוי - ׳לקח טוב׳ שניתן לישראל בלבד

אחרי מות · ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים · מאמר 50 · פיסקה 2 · דף עג ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהִי. אָמַר לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן אָסוּר לְלַמֵּד תּוֹרָה לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְשַׁפִּיר אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא דְּבָבֶל, דִּכְתִּיב, ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי׳ (תהילים קמז, כ) - אֲבָל כֵּיוָן דְּאָמַר ׳מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב׳, אֲמַאי ׳חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׳. אָמַר לֵיהּ, אֶלְעָזָר תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּחוּלָקָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דָּא נָטַע בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם׳ (משלי ד, ב) - לָכֶם, וְלָא לְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁאָסוּר לְלַמֵּד תּוֹרָה לְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְיָפֶה הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים מִבָּבֶל, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי׳ (תהלים קמז, כ) - אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב׳, לָמָּה ׳חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׳? אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר, בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נָטַע בָּהֶם הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם׳ (משלי ד, ב) - לָכֶם וְלֹא לְעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוהי. אמר ליה, הא תנינן אסור ללמד תורה לעובד כוכבים ומזלות, ושפיר אתערו חברייא דבבל, דכתיב, ׳לא עשה כן לכל גוי׳ (תהילים קמז, כ) - אבל כיון דאמר ׳מגיד דבריו ליעקב׳, אמאי ׳חקיו ומשפטיו לישראל׳. אמר ליה, אלעזר תא חזי, זכאין אינון ישראל, דחולקא עלאה קדישא דא נטע בהו קודשא בריך הוא, דכתיב, ׳כי לקח טוב נתתי לכם׳ (משלי ד, ב) - לכם, ולא לעמין עובדי עבודה זרה.

התרגום: רבי אלעזר שאל את רבי שמעון אביו. אמר לו, הרי שנינו שאסור ללמד תורה לעובדי כוכבים ומזלות, ויפה העירו החברים מבבל, שכתוב ׳לא עשה כן לכל גוי׳ (תהלים קמז, כ) - אבל כיון שאמר ׳מגיד דבריו ליעקב׳, למה ׳חקיו ומשפטיו לישראל׳? אמר לו, אלעזר, בא ראה, אשריהם ישראל שהחלק העליון הקדוש הזה נטע בהם הקב"ה, שכתוב ׳כי לקח טוב נתתי לכם׳ (משלי ד, ב) - לכם ולא לעמים עובדי עבודה זרה.

מן המפרשים

הסולם: ר״א שאיל לר״ש וכו׳: ר׳ אלעזר שאל לר׳ שמעון אביו, אמר לו, הרי למדנו, אסור ללמוד תורה לעכו״ם, ויפה העירו החברים מבבל, שכתוב לא עשה כן לכל גוי. אבל יש לשאול, כיון שכתוב מגיד דבריו ליעקב , למה כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל. הרי הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: