ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 50: ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים › פיסקה 5 (עג ע"א)

הנותן אות קטנה לערל - כמחריב עולם ומשקר בשמו

אחרי מות · ׳כל בן נכר לא יאכל בו׳ - תורה שאינה נמסרת אלא לנימולים · מאמר 50 · פיסקה 5 · דף עג ע"א

לשון הזוהר

וּמַה לְיִשְׂרָאֵל הַאי, לְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכָל מַאן דְּלָא אִתְגְּזַר וְיָהֲבִין לֵיהּ אֲפִילּוּ אָת זְעֵירָא דְּאוֹרַיְיתָא, ׳כְּאִלּוּ חָרִיב׳ עָלְמָא, וּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכֹלָּא בְּהַאי תַּלְיָא, וְדָא אִתְקְשַׁר, דִּכְתִּיב, ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׳ (ירמיהו לג, כה).

תרגום

וּמַה לְּיִשְׂרָאֵל כָּזֶה, לְעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכָל מִי שֶׁלֹּא נִמּוֹל וְנוֹתְנִים לוֹ אֲפִלּוּ אוֹת קְטַנָּה שֶׁל הַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הֶחֱרִיב עוֹלָם וּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּזֶה, וְזֶה בָּזֶה נִקְשָׁר, שֶׁכָּתוּב (ירמיה לג) ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומה לישראל האי, לעמין עובדי עבודה זרה על אחת כמה וכמה. וכל מאן דלא אתגזר ויהבין ליה אפילו את זעירא דאורייתא, ׳כאלו חריב׳ עלמא, ומשקר בשמא דקודשא בריך הוא, דכלא בהאי תליא, ודא אתקשר, דכתיב, ׳אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי׳ (ירמיהו לג, כה).

התרגום: ומה לישראל כזה, לעמים עובדי עבודה זרה על אחת כמה וכמה. וכל מי שלא נמול ונותנים לו אפלו אות קטנה של התורה, כאלו החריב עולם ומשקר בשמו של הקב"ה, שהכל תלוי בזה, וזה בזה נקשר, שכתוב (ירמיה לג) ׳אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג, כה)׳.

מן המפרשים

הסולם: ומה לישראל האי וכו׳: ומה לישראל כך, שאין מגלים התורה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה, לעמים עכו״ם על אחת כמה וכמה. וכל מי שלא נימול ונותנים לו אפילו אות קטנה שבתורה, הוא כאלו החריב העולם, ומשקר בשמו של הקב״ה. כי הכל תלוי בזה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: