עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך - מה אומר הזוהר על קהלת ט יד
הפסוק "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים" (קהלת ט יד) מובא בזוהר ב-13 מקומות. בין הנושאים: ׳עיר קטנה׳ - אחרונה מהכל, ומעטים הזוכים לשרות בה; ׳ובא אליה מלך גדול׳ - כל עטרות המלך נכללות בה; שער סתרי תורה.
הפסוק
עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃
בלי ניקוד: עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ׳עיר קטנה׳ - אחרונה מהכל, ומעטים הזוכים לשרות בהאחרי מות · מאמר 38 (׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ - מעלת המסכן החכם הממלט את העיר) · פיסקה 1 · דף סח ע"בדבר אחר תענו את נפשותיכם. רבי אבא פתח ואמר, ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו'. עיר קטנה, הא אוקמוה׳ . אבל עיר קטנה, כמה דאת אמר, ׳עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחיל וגו'׳ .…
- ׳ובא אליה מלך גדול׳ - כל עטרות המלך נכללות בהאחרי מות · מאמר 38 (׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ - מעלת המסכן החכם הממלט את העיר) · פיסקה 2 · דף סח ע"ב׳ובא אליה מלך גדול׳ - דא קודשא בריך הוא. לאזדווגא בה, ולמשרי בה, וסבב אותה, כמה דאת אמר ׳ואני אהיה לה נאם יהו"ה חומת אש סביב וגו'׳ . ׳ובנה עליה מצודים גדולים׳, דבנה…
- שער סתרי תורהזוהר חדש · מאמר 59 (אחרי בהמשכו - הצלת אברהם וחנניה מישאל ועזריה, משמרות הלילה ולקיטת השושנים) · פיסקה 19סתרי תורה
- ׳יקוו המים׳ - לקיחת השלג מתחת כסא הכבוד והקפאת הארץ במיםזוהר חדש · מאמר 90 (שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן) · פיסקה 19׳הגידה לי שאהבה נפשי׳. כתיב, ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים׳ וכו', כד סליק ברעותא דקודשא בריך הוא למברא ארעא, נטיל מתלגא דתחות כורסייא יקרא, וארמיה לגו מיא, ואקפייה…
- הנקדה הסתומה שבמחשבה ראש כל הרצונות - ויציאתה לקול בלחשזוהר חדש · מאמר 91 (שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה) · פיסקה 20בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למברי עלמא, סליקו כל מלין דעלמא, וכל דרגין עילאין ותתאין, כלהו במחשבה. אמאי אקרי מחשבה. אלא דא איהי נקודה חדא סתימא, דקיימא במחשבה. דהא נקודה…
- כסוי הקב"ה על אלימלך והמקטרג שהזכיר שמו - שאין דיין שאינו נרשם למעלהזוהר חדש · מאמר 99 (מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו) · פיסקה 10אלימלך יכיל הוי למיקם ולמיגנא על דריה, וזכאה הוה. בשעתא דאיתער הקדוש ברוך הוא בדינא על עלמא, אשגח בראשיהן דעמא, ובעא לחפיא על אלימלך. בקדמיתא מה כתיב. איש סתם, ולא כתיב…
- ׳עיר קטנה׳ תיבת נח - שנמלטה בחכמה בעבור אברהם העתיד לבואזוהר חדש · מאמר 102 (מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד) · פיסקה 19דבר אחר, עיר קטנה, זו תיבת נח. ׳ואנשים בה מעט׳ - אלו נח ואשתו ובניו. ׳ובא אליה מלך גדול׳ - דא יצר הרע, שסיבב לה. ׳ומצא בה איש מסכן חכם׳ - דא נח. ׳ומלט הוא את העיר…
- מאה שנותיו של דוד - שבהן היה מתקן תקון הנר שלא יחרב הביתזוהר חדש · מאמר 102 (מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד) · פיסקה 23ותנינן, יאות הוה דוד מלכא, לאתקיימא בעלמא מאה שנין. דאלמלא אתקיים איהו מאה שנין, איהו הוה מתקן לבוצינא, תקונא תקיף, דלא אתעדי לעלמין, ולא אתחריב בי מקדשא. אבל כמה גרימו…
- ׳ואדם לא זכר את האיש המסכן׳ - שבעים שנה בלבד שנתן אדם לדודזוהר חדש · מאמר 102 (מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד) · פיסקה 24׳ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׳ - זה אדם הראשון, דיהיב ליה משנוי רק ע' שנין. ׳ואדם לא זכר׳ - ליה בשעה שבא ס"מ ורכיב על גמל, וסבב אותו שחטא, ׳לא זכר את׳ דוד, שבמסכנותא…
- אדם שלא נזכר ממנו בתחלה - ומאה שנים שהיה ראוי להשאיר לוזוהר חדש · מאמר 102 (מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד) · פיסקה 26אדם הראשון כד יהיב ליה משנוי אינון שבעין שנין, לא אידכר מיניה בקדמיתא, דאלמלי אידכר מיניה, מאה שנין ישאיר ליה משנוי, כמה דאתחזו ליה, בגין לאתתקפא בעלמא, ויתקן תקונא…
- ׳וחכמת המסכן בזויה׳ - שלשים שנותיו הפגומות של דוד וירידת תקון הנרזוהר חדש · מאמר 102 (מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד) · פיסקה 27תלתין שנין הוו, דהוה אזל מנהון במדברא, ומנהון בענא. ובההיא זמנא, ׳וחכמת המסכן בזויה׳. ׳ודבריו אינם נשמעים׳ מקמי שאול מלכא. הא דלא אשתארו ביה אלא ארבעין חסר אחת, דהא שתא…
- ׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים׳ - השלמת הדין ופקידת ארץ ישראל בתחלהזוהר חדש · מאמר 102 (מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד) · פיסקה 29אמר רבי רחומאי, דוד מלכא, תלת שנין הוה כפנא ביומוהי. מאי טעמא, בגין לאודעא ליה דעל דינא תליא מלתא. הדא הוא דכתיב, ׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים׳ ויבקש וגו'. עד דאשתלים…