ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 102: מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד › פיסקה 29

׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים׳ - השלמת הדין ופקידת ארץ ישראל בתחלה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד · מאמר 102 · פיסקה 29

לשון הזוהר

אֲמַר רַבִּי רְחוּמָאי, דָּוִד מַלְכָּא, תְּלַת שְׁנִין הֲוָה כַּפְנָא בְּיוֹמוֹהִי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין לְאוֹדָעָא לֵיהּ דְּעַל דִּינָא תַּלְיָא מִלְּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל ב כ״א:א׳) ׳וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלשׁ שָׁנִים׳ וַיְבַקֵּשׁ וְגו'. עַד דְּאִשְׁתְּלֵים דִּינָא, כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלֵים, מִיָּד (שם) וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ וכו'. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא, כָּל עַלְמָא לָא שַׁתְיָין, אֶלָּא מִתַּמְצִית אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּד אִתְפַּקֵּיד עַלְמָא, אִיהִי אִתְפַּקְדַּת בְּקַדְמִיתָא. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתַּכַּח מַאן דִּישֵׁזֵיב לָהּ וְיָגֵין עֲלֵיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי רְחוּמָאי, דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיָה רָעָב בְּיָמָיו. מָה הַטַּעַם, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁעַל הַדִּין תָּלוּי הַדָּבָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמואל ב כ״א:א׳) ׳וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלשׁ שָׁנִים׳ (שמואל ב כא, א) - וַיְבַקֵּשׁ וְגוֹ'. עַד שֶׁנִּשְׁלַם הַדִּין, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁלַם, מִיָּד (שם) וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ וְכוּ'. שֶׁשָּׁנָה רַבִּי חִיָּיא, כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ שׁוֹתֶה, אֶלָּא מִתַּמְצִית אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁנִּפְקָד הָעוֹלָם, הִיא נִפְקֶדֶת בַּתְּחִלָּה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיַּצִּיל אוֹתָהּ וְיָגֵן עָלֶיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי רחומאי, דוד מלכא, תלת שנין הוה כפנא ביומוהי. מאי טעמא, בגין לאודעא ליה דעל דינא תליא מלתא. הדא הוא דכתיב, (שמואל ב כ״א:א׳) ׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים׳ ויבקש וגו'. עד דאשתלים דינא, כיון דאשתלים, מיד (שם) ויעתר אלהים לארץ וכו'. דתני רבי חייא, כל עלמא לא שתיין, אלא מתמצית ארץ ישראל. כד אתפקיד עלמא, איהי אתפקדת בקדמיתא. בגין דלא אשתכח מאן דישזיב לה ויגין עליה.

התרגום: אמר רבי רחומאי, דוד המלך, שלש שנים היה רעב בימיו. מה הטעם, כדי להודיע לו שעל הדין תלוי הדבר. זהו שכתוב, (שמואל ב כ״א:א׳) ׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים׳ (שמואל ב כא, א) - ויבקש וגו'. עד שנשלם הדין, כיון שנשלם, מיד (שם) ויעתר אלהים לארץ וכו'. ששנה רבי חייא, כל העולם אינו שותה, אלא מתמצית ארץ ישראל. כשנפקד העולם, היא נפקדת בתחלה. משום שלא נמצא מי שיציל אותה ויגן עליה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: