׳יקוו המים׳ - לקיחת השלג מתחת כסא הכבוד והקפאת הארץ במים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן · מאמר 90 · פיסקה 19
לשון הזוהר
׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳. כְּתִיב, (בראשית א׳:ט׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳ וכו', כַּד סָלֵיק בִּרְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרָא אַרְעָא, נְטֵיל מִתַּלְגָא דִּתְחוֹת כּוּרְסְיָיא יְקָרָא, וַאֲרָמֵיהּ לְגוֹ מַיָא, וְאַקְפְּיֵיהּ תַּמָּן, וַהֲוַת אַרְעָא גְלִידָא גּוֹ מַיָא, וְאִתְטַמְּרַת תַּמָּן, וַהֲוַת גּוֹ חֲשׁוֹכָא בְּקַדְרָא.
תרגום
׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳ - כָּתוּב, (בראשית א׳:ט׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, ט) - וְכוּ', כְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹן הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָאָרֶץ, לָקַח מִן הַשֶּׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְהִקְפִּיאוֹ שָׁם, וְהָיְתָה הָאָרֶץ קְפוּאָה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְנִטְמְנָה שָׁם, וְהָיְתָה בְּתוֹךְ חֹשֶׁךְ בְּעַרְפֶּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳. כתיב, (בראשית א׳:ט׳) ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים׳ וכו', כד סליק ברעותא דקודשא בריך הוא למברא ארעא, נטיל מתלגא דתחות כורסייא יקרא, וארמיה לגו מיא, ואקפייה תמן, והות ארעא גלידא גו מיא, ואתטמרת תמן, והות גו חשוכא בקדרא.
התרגום: ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ - כתוב, (בראשית א׳:ט׳) ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים׳ (בראשית א, ט) - וכו', כשעלה ברצון הקב"ה לברא את הארץ, לקח מן השלג שתחת כסא הכבוד, והשליכו לתוך המים, והקפיאו שם, והיתה הארץ קפואה בתוך המים, ונטמנה שם, והיתה בתוך חשך בערפל.