כל ׳הגד׳ ו ׳הגיד׳ דברי אגדה - וסוד החכמה שבדבר המלוכה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן · מאמר 90 · פיסקה 18
לשון הזוהר
פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר, ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגו'׳. הָא אִתְעַרְנָא, בְּכָל אֲתַר דִּכְתִיב הַגֵּד, הִגִּיד, וַיַּגֵּד, כּוּלְהוּ מִלֵּי דְּאַגָּדָה אִינוּן, וְאִית לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוּ. וְהָכָא כְּתִיב הַגִּידָה לִי, רָזָא דְּחָכְמְתָא אִיהוּ. וְאִם תֹּאמַר הָא סַגִּיאִין אִינוּן בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלֵית בְּהוּ רָזָא דְחָכְמְתָא, כְּגַוְונָא דִכְתִיב, (שמואל א י׳:ט״ז) ׳הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתוֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ׳. אֲפִילּוּ הַנֵּי בְּרָזָא דְחָכְמְתָא הֲווֹ, דְּאִלְּמָלֵא הֲווֹ בְּרָזָא דְחָכְמְתָא, מְנָא יָדַע שְׁמוּאֵל אִי אִשְׁתַּכְּחָן אִי לָא. דְּבַר הַמְּלוּכָה, חָכְמְתָא עִילָּאָה הִיא לְעֵילָא וְתַתָּא, רָזִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ז). הֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב ׳הַגֵּד׳, ׳הִגִּיד׳, ׳וַיַּגֵּד׳, כֻּלָּם דִּבְרֵי אַגָּדָה הֵם, וְיֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. וְכָאן כָּתוּב ׳הַגִּידָה לִּי׳, סוֹד הַחָכְמָה הוּא. וְאִם תֹּאמַר הֲרֵי רַבִּים הֵם בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין בָּהֶם סוֹד הַחָכְמָה, כְּעֵין שֶׁכָּתוּב, (שמואל א י׳:ט״ז) ׳הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתוֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ׳ (שמואל א י, טז) - אֲפִלּוּ אֵלֶּה בְּסוֹד הַחָכְמָה הָיוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הָיוּ בְּסוֹד הַחָכְמָה, מִנַּיִן יָדַע שְׁמוּאֵל אִם נִמְצְאוּ אִם לָאו. ׳דְּבַר הַמְּלוּכָה׳, חָכְמָה עֶלְיוֹנָה הִיא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, סוֹדוֹת הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי שמעון ואמר, ׳הגידה לי שאהבה נפשי וגו'׳. הא אתערנא, בכל אתר דכתיב הגד, הגיד, ויגד, כולהו מלי דאגדה אינון, ואית לאסתכלא בהו. והכא כתיב הגידה לי, רזא דחכמתא איהו. ואם תאמר הא סגיאין אינון באורייתא, דלית בהו רזא דחכמתא, כגוונא דכתיב, (שמואל א י׳:ט״ז) ׳הגד הגיד לנו כי נמצאו האתונות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו׳. אפילו הני ברזא דחכמתא הוו, דאלמלא הוו ברזא דחכמתא, מנא ידע שמואל אי אשתכחן אי לא. דבר המלוכה, חכמתא עילאה היא לעילא ותתא, רזין דקודשא בריך הוא.
התרגום: פתח רבי שמעון ואמר, ׳הגידה לי שאהבה נפשי וגו'׳ (שיר השירים א, ז). הרי התעוררנו, בכל מקום שכתוב ׳הגד׳, ׳הגיד׳, ׳ויגד׳, כלם דברי אגדה הם, ויש להסתכל בהם. וכאן כתוב ׳הגידה לי׳, סוד החכמה הוא. ואם תאמר הרי רבים הם בתורה, שאין בהם סוד החכמה, כעין שכתוב, (שמואל א י׳:ט״ז) ׳הגד הגיד לנו כי נמצאו האתונות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו׳ (שמואל א י, טז) - אפלו אלה בסוד החכמה היו, שאלמלא היו בסוד החכמה, מנין ידע שמואל אם נמצאו אם לאו. ׳דבר המלוכה׳, חכמה עליונה היא למעלה ולמטה, סודות הקב"ה.