ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ - מה אומר הזוהר על ויקרא טז כב
הפסוק "ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר" (ויקרא טז כב) מובא בזוהר ב-9 מקומות. בין הנושאים: שעיר החודש ויום הכיפורים - הרחקת עשו בחכמה וברמאות; השה לעולה והשעיר לחטאת - שני שעירים גורל לה וגורל לעזאזל; ׳ולא יזבחו עוד לשעירים׳ - שם פולחן וכאן קרבן להקב"ה.
הפסוק
וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃
בלי ניקוד: ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- שעיר החודש ויום הכיפורים - הרחקת עשו בחכמה וברמאותתולדות · מאמר 4 (ויתרצצו הבנים בקרבה) · פיסקה 7 · דף קלח ע"בובגין כך בכל ירחא וירחא חד שעיר, בגין לאמשכא ליה לאתריה ויתפרש מן סיהרא. וכן ביומי דכפורי לאקרבא ההוא שעיר, ודא בחכמה לשלטאה עליה ׳ולא יכיל׳ לאבאשא, דכתיב, ׳ונשא השעיר…
- השה לעולה והשעיר לחטאת - שני שעירים גורל לה וגורל לעזאזלצו · מאמר 5 (חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם) · פיסקה 16 · דף כח ע"אשה איהו לעולה, דכתיב, ׳ואיה השה לעולה׳. ואתמר ביה ׳שה תמים זכר, הדא הוא דכתיב ׳איש תמים׳. והא צריך למשאל, דהא שה איהו לימינא, שעיר איהו לשמאלא, דהיינו שעיר עזים אחד…
- ׳ולא יזבחו עוד לשעירים׳ - שם פולחן וכאן קרבן להקב"האחרי מות · מאמר 19 (׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה) · פיסקה 13 · דף סג ע"אאמר ליה רבי אבא, אי הכי והא כתיב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים׳, אמר ליה שאני הכא, דהתם לשעירים הוו קרבין קרבנא, ובגין כך לא כתיב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם׳ שעירים,…
- ׳ואנכי איש חלק׳ - משני השעירים שחילק הכהן, ׳עונת תם׳אחרי מות · מאמר 21 (׳ומאת עדת בני ישראל׳ - כפרת הכל בשעירים ורמז ׳איש חלק׳) · פיסקה 3 · דף סד ע"אתו אמר רבי שמעון, ׳ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק׳ . מאי קא רמיזא, אלא ודאי עשו ׳איש שעיר׳, הוא מההוא דאקרי שעיר, דהא מההוא סטרא אתי. ׳ואנכי…
- נשיאת השעיר את העונות - והמקטרג נהפך לסנגוראחרי מות · מאמר 22 (שילוח השעיר לעזאזל - עצה להשקיט את המקטרג ולהפכו לסנגור) · פיסקה 5 · דף סג ע"במה כתיב ׳והתודה עליו את כל עונות בני ישראל׳, וכתיב ׳ונשא השעיר עליו את כל עונותם׳. כיון דאיהו חמי האי שעיר, תיאובתיה לגביה, ולאשתכללא בהדיה, ולא ידע מאינון חובין דקא…
- כל העונות נדבקים בשעיר ואחר כך חוזרים על ראשי עמו וביום זה הכהן מתעטר ומכפראמור · מאמר 40 (אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל) · פיסקה 23 · דף קב ע"ארבי אבא אמר, כל אינון חובין וחטאין מתדבקין ביה, כמה דכתיב, ׳ותשליך במצולות ים כל חטאתם׳ - ולבתר, כלהו מתהדרן ברישיהון דעמיה, הדא הוא דכתיב, ׳ונשא השעיר עליו את כל…
- בתרועה ותקיעה ושברים נמתק הכל - הכבד מקריב ללב שלוקח רק המברר, והלב אינו חושק בעכירות עמופנחס · מאמר 62 (בתרועה ותקיעה ושברים נמתק הכל - סוד הכבד הנוטל את הטנוף והלב הנוטל רק הזך והצח) · פיסקה 1 · דף רלב ע"בבתרועה ותקיעה ושברים, אתבסם כלא דא בדא. וכל מה דההוא כבד נקיט, אקריב לגבי לב, דאיהו מלכא, לזיינא . וההוא לב, לאו אורחיה, ולאו תיאובתיה, בעכירו דעובדין דעמיה. אלא נקיט…
- מדוע שולחים אותו ביד איש עתי פגום - כי הצדדים האחרים בעלי מומים נקראים שעירים ונושא כל חובות ישראלפנחס · מאמר 102 (שני השעירים גורל אחד להוי ואחד לעזאזל - סוד השחד לסמאל בגלל מעוט הלבנה) · פיסקה 3 · דף רמח ע"אואמאי הוו שלחין ליה ׳ביד איש עתי׳, פגים. בגין דסטרין אחרנין כלהו מארי מומין, ואתקריאו שעירים, דכתיב, ׳ושעירים ירקדו שם׳ . ואתמר בהון, ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים׳…
- עליית הנקדה בירכיים ובזרועות - ובירידתה שערי דמעה לא ננעלותיקוני זוהר · מאמר 23 (תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה) · פיסקה 29 · דף נה ע"א[הגהה דף נה.] בההיא זמנא דסלקת ההיא נקודה בתרין ירכי, מקבלין לה תרין דרועין, דאינון ב' נהרות עלאין, וסלקין לה בעמודא דאמצעיתא, ודא איהו ׳נשאו נהרות קולם׳ , תרין ירכין…