׳ואנכי איש חלק׳ - משני השעירים שחילק הכהן, ׳עונת תם׳
אחרי מות · ׳ומאת עדת בני ישראל׳ - כפרת הכל בשעירים ורמז ׳איש חלק׳ · מאמר 21 · פיסקה 3 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
תּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ (בראשית כז, יא). מַאי קָא רְמִיזָא, אֶלָּא וַדַּאי עֵשָׂו ׳אִישׁ שָׂעִיר׳, הוּא מֵהַהוּא דְּאִקְרֵי שָׂעִיר, דְּהָא מֵהַהוּא סִטְרָא אָתֵי. ׳וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ - גְּבַר מֵהַהוּא דְּפָלִיג לְכָל שְׁאָר עַמִּין רַבְרְבִין מְמָנָן. דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר חָלַק יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם׳ (דברים ד, יט), וּכְתִיב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לב, ט). תּוּ ׳אִישׁ חָלָק׳, מִתְּרֵי שְׂעִירִים וְאִשְׁתְּאַר חֲדָא. דְּכַהֲנָא פָּלִיג לֵהּ, חַד לְחוּלָקֵיהּ, וְחַד לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲמַאי. בְּגִין דְּיַטְעִין עַל כַּתְפּוֹי כָּל חוֹבוֹי דְּיַעֲקֹב, דִּכְתִּיב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם, עֲוֹנוֹת תָּם׳.
תרגום
עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ (בראשית כז, יא) - מַה הוּא רוֹמֵז? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, וְהוּא מֵאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא שֵׂעִיר, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ צַד הוּא בָּא. ׳וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ - אִישׁ מֵאוֹתוֹ שֶׁחִלֵּק לְכָל שְׁאָר הָעַמִּים מְמֻנִּים גְּדוֹלִים, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךְ אֹתָם׳ (דברים ד) - וְכָתוּב ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְגוֹ'׳ (שם לב). עוֹד אִישׁ חָלָק, מִשְּׁנֵי שְׂעִירִים, וְנִשְׁאָר אֶחָד. שֶׁהַכֹּהֵן חִלֵּק אוֹתָם - אֶחָד לְחֶלְקוֹ, וְאֶחָד להקב"ה. לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּטְעַן עַל כְּתֵפוֹ אֶת כָּל חֲטָאֵי יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹתָם׳ - עֲונֹת תָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו אמר רבי שמעון, ׳ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק׳ (בראשית כז, יא). מאי קא רמיזא, אלא ודאי עשו ׳איש שעיר׳, הוא מההוא דאקרי שעיר, דהא מההוא סטרא אתי. ׳ואנכי איש חלק׳ - גבר מההוא דפליג לכל שאר עמין רברבין ממנן. דכתיב, ׳אשר חלק יהו"ה אלהיך אותם׳ (דברים ד, יט), וכתיב ׳כי חלק יהו"ה עמו וגו'׳ (דברים לב, ט). תו ׳איש חלק׳, מתרי שעירים ואשתאר חדא. דכהנא פליג לה, חד לחולקיה, וחד לקודשא בריך הוא. אמאי. בגין דיטעין על כתפוי כל חובוי דיעקב, דכתיב ׳ונשא השעיר עליו את כל עונותם, עונות תם׳.
התרגום: עוד אמר רבי שמעון, ׳ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק׳ (בראשית כז, יא) - מה הוא רומז? אלא ודאי שעשו איש שעיר, והוא מאותו שנקרא שעיר, שהרי מאותו צד הוא בא. ׳ואנכי איש חלק׳ - איש מאותו שחלק לכל שאר העמים ממנים גדולים, שכתוב ׳אשר חלק ה' אלהיך אתם׳ (דברים ד) - וכתוב ׳כי חלק ה' עמו וגו'׳ (שם לב). עוד איש חלק, משני שעירים, ונשאר אחד. שהכהן חלק אותם - אחד לחלקו, ואחד להקב"ה. למה? כדי שיטען על כתפו את כל חטאי יעקב, שכתוב ׳ונשא השעיר עליו את כל עונתם׳ - עונת תם.
מן המפרשים
הסולם: תו אמר רבי שמעון וכו': עוד אר"ש, ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק . מה זה רומז. אלא ודאי, עשו איש שעיר הוא, מאותו הנקרא שעיר, שהוא הס"א, כי בא מאותו הצד. ואנכי איש חלק, היינו איש הנחלק ממה שחלק לשאר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: