הקרבת שעיר החטאת בראשונה - וישראל נשארים צדיקים לפניו
אחרי מות · ׳ומאת עדת בני ישראל׳ - כפרת הכל בשעירים ורמז ׳איש חלק׳ · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
וְהַהוּא שְׂעִירָא אָחֳרָא, דְּהֲוָה אִשְׁתְּאַר לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַבְדִּין לֵיהּ חַטָּאת בְּקַדְמִיתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא בְּאָן אֲתַר הֲוָה מִתְקַשְּׁרָא. וּלְבָתַר דָּא מִתְקָרְבִין הָנֵי, וּמִתְבַּסְּמִין כֹּלָּא, וְאִשְׁתָּאָרוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל חוֹבִין דְּעָבְדוּ וְחָבוּ קָמֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'׳.
תרגום
וְאוֹתוֹ הַשָּׂעִיר הָאַחֵר, שֶׁהָיָה נִשְׁאָר להקב"ה, עוֹשִׂים אוֹתוֹ חַטָּאת בָּרִאשׁוֹנָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה נִקְשָׁר. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיבִים אֶת אֵלֶּה, וְהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִים, וְיִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים צַדִּיקִים לִפְנֵי הקב"ה מִכָּל הַחֲטָאִים שֶׁעָשׂוּ וְחָטְאוּ לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההוא שעירא אחרא, דהוה אשתאר לקודשא בריך הוא, עבדין ליה חטאת בקדמיתא. והא אוקימנא באן אתר הוה מתקשרא. ולבתר דא מתקרבין הני, ומתבסמין כלא, ואשתארו ישראל זכאין קמי קודשא בריך הוא, מכל חובין דעבדו וחבו קמיה. הדא הוא דכתיב ׳כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'׳.
התרגום: ואותו השעיר האחר, שהיה נשאר להקב"ה, עושים אותו חטאת בראשונה. והרי בארנו באיזה מקום היה נקשר. ואחר כך מקריבים את אלה, והכל מתבשמים, וישראל נשארים צדיקים לפני הקב"ה מכל החטאים שעשו וחטאו לפניו. זהו שכתוב ׳כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'׳ (ויקרא טז, ל).
מן המפרשים
מקדש מלך: באן אתר הוה מתקשרא פי' שהוא כנגד מוח חכמה הנז' והקדושה של חכמה שבנוגה מתברר ועולה למלכות. ולבתר דא מתקרבין הני . פי' אחר שעושים השני שעירים של מטה אזי מתקרבים שני שעירים העליונים ומתבסמים. שיר השירים חכמה זה הפך ממ"ש בפ' בא…
הסולם: וההוא שעירא אחרא וכו' : ושעיר האחר שנשאר להקב"ה עושים אותו תחילה חטאת, וכבר העמדנו באיזה מקום הוא מתקשר (כנ"ל בסולם אות קי"ח) ואח"כ מתקרבים אלו, והכל מתבשם, ונשארו ישראל זכאים לפני הקב"ה מכל העונות שעשו וחטאו לפניו. ז"ש, כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: