׳ומאת עדת בני ישראל׳
כפרת הכל בשעירים ורמז ׳איש חלק׳
לקיחת השעירים מכל העדה - שיתכפר לכולם ולא מאיש אחד
לָמַדְנוּ, ׳וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת׳ (ויקרא טז, ה) - ׳וּמֵאֵת עֲדַת׳, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִכֻּלָּם וְיִתְכַּפֵּר לְכֻלָּם, שֶׁהֲרֵי כָּל חֲטָאֵי ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ כָּאן תְּלוּיִים, וְכֻלָּם מִתְכַּפְּרִים בָּזֶה, וְלֹא מַסְפִּיק מֵאִישׁ אֶחָד. וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נִלְקָחִים? מֵאוֹתָן קֻפּוֹת שֶׁבָּעֲזָרָה נוֹטְלִים שָׂכָר, וּמְבִיאִים אוֹתָם מֵאוֹתָם דָּמִים שֶׁהָיוּ מִכֻּלָּם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, ׳וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת׳ (ויקרא טז, ה), ׳וּמֵאֵת עֲדַת׳, בְּגִין דִּיְהֵא מִכֻּלְּהוּ, וְיִתְכַּפֵּר לְכֻלְּהוּ. דְּהָא כָּל חוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָכָא תַּלְיָין, וְכֻלְּהוּ מִתְכַּפְּרֵי בְּדָא. וְלָא סָגֵי מִבַּר נָשׁ חַד. וּמֵאָן אֲתַר אִתְנְסִיבוּ מֵאִינּוּן קוּפִּין דְּבַעֲזָרָה נַטְלִין אַגְרָא, וְאַיְיתֵי לְהוּ מֵאִינּוּן דָּמֵי דַּהֲווֹ מִכֻּלְּהוּ.
הקרבת שעיר החטאת בראשונה - וישראל נשארים צדיקים לפניו
וְאוֹתוֹ הַשָּׂעִיר הָאַחֵר, שֶׁהָיָה נִשְׁאָר להקב"ה, עוֹשִׂים אוֹתוֹ חַטָּאת בָּרִאשׁוֹנָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה נִקְשָׁר. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיבִים אֶת אֵלֶּה, וְהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִים, וְיִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים צַדִּיקִים לִפְנֵי הקב"ה מִכָּל הַחֲטָאִים שֶׁעָשׂוּ וְחָטְאוּ לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל).
בלשון הזוהר
וְהַהוּא שְׂעִירָא אָחֳרָא, דְּהֲוָה אִשְׁתְּאַר לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַבְדִּין לֵיהּ חַטָּאת בְּקַדְמִיתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא בְּאָן אֲתַר הֲוָה מִתְקַשְּׁרָא. וּלְבָתַר דָּא מִתְקָרְבִין הָנֵי, וּמִתְבַּסְּמִין כֹּלָּא, וְאִשְׁתָּאָרוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל חוֹבִין דְּעָבְדוּ וְחָבוּ קָמֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'׳.
׳ואנכי איש חלק׳ - משני השעירים שחילק הכהן, ׳עונת תם׳
עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ (בראשית כז, יא) - מַה הוּא רוֹמֵז? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, וְהוּא מֵאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא שֵׂעִיר, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ צַד הוּא בָּא. ׳וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ - אִישׁ מֵאוֹתוֹ שֶׁחִלֵּק לְכָל שְׁאָר הָעַמִּים מְמֻנִּים גְּדוֹלִים, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךְ אֹתָם וְכָתוּב׳ (דברים ד) ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְגוֹ'׳. עוֹד אִישׁ חָלָק, מִשְּׁנֵי שְׂעִירִים, וְנִשְׁאָר אֶחָד. שֶׁהַכֹּהֵן חִלֵּק אוֹתָם - אֶחָד לְחֶלְקוֹ, וְאֶחָד להקב"ה. לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּטְעַן עַל כְּתֵפוֹ אֶת כָּל חֲטָאֵי יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹתָם׳ - עֲונֹת תָּם.
בלשון הזוהר
תּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ (בראשית כז, יא). - מַאי קָא רְמִיזָא, אֶלָּא וַדַּאי עֵשָׂו ׳אִישׁ שָׂעִיר׳, הוּא מֵהַהוּא דְּאִקְרֵי שָׂעִיר, דְּהָא מֵהַהוּא סִטְרָא אָתֵי. ׳וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק׳ - גְּבַר מֵהַהוּא דְּפָלִיג לְכָל שְׁאָר עַמִּין רַבְרְבִין מְמָנָן. דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר חָלַק יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם׳ (דברים ד, יט), וּכְתִיב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לב, ט). תּוּ ׳אִישׁ חָלָק׳, מִתְּרֵי שְׂעִירִים וְאִשְׁתְּאַר חֲדָא. דְּכַהֲנָא פָּלִיג לֵהּ, חַד לְחוּלָקֵיהּ, וְחַד לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲמַאי. בְּגִין דְּיַטְעִין עַל כַּתְפּוֹי כָּל חוֹבוֹי דְּיַעֲקֹב, דִּכְתִּיב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם, עֲוֹנוֹת תָּם׳.
פתיחת השערים לתפילות ביום הזה - והתעטרות הכהן בעטרותיו
לָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ יוֹם כַּמָּה פְתָחִים פְּתוּחִים כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הקב"ה רוֹצֶה לְטַהֵר אוֹתָם וּלְזַכּוֹת אוֹתָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל). ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ מִתְעַטֵּר הַכֹּהֵן בְּכַמָּה עֲטָרוֹת. ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן נִכְבָּדָה וּגְדוֹלָה מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת. לְכֻלָּם נוֹתֵן חֵלֶק בְּאוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הקב"ה. ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ מִתְעַטֵּר (מִתְעוֹרֵר) הַחֶסֶד בָּעוֹלָם עַל יְדֵי הַכֹּהֵן, מַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת עַל חֲטָאֵי הָעָם, עַל חֶטְאוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ עַל חֲטָאֵי הָעָם. הוּא מַקְרִיב עוֹלוֹת עָלָיו וְעַל הָעָם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּהַהוּא יוֹמָא כַּמָה פִּתְחִין פְּתִיחָן לָקֳבְלֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לְקַבְּלָא צְלוֹתֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְזַכָּאָה לוֹן, וּלְדַכְּאָה לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר וְגוֹ'׳. - בְּהַאי יוֹמָא אִתְעֲטָּר כַּהֲנָא בְּכַמָּה עִטְרִין. בְּהַאי יוֹמָא פּוּלְחָנָא דְּכַהֲנָא יַקִּירָא וְרַב מִכָּל פּוּלְחָנִין. לְכֹלָּא יָהַב חוּלָקָא בְּאִינּוּן קָרְבְּנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּהַאי יוֹמָא אִתְעֲטָּר (ס"א אתער) חֶסֶד בְּעָלְמָא עַל יְדָא דְּכַהֲנָא, מְקָרֵב קָרְבְּנִין עַל חוֹבֵיהוֹן דְּעַמָּא. עַל חוֹבֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עַל חוֹבֵיהוֹן דְּעַמָּא. מְקָרֵב עִלָּוָון עָלֵיהּ וְעַל עַמָּא וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי.
שילוח השעיר לעזאזל
עצה להשקיט את המקטרג ולהפכו לסנגור
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.