ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת אחרי מות · מאמר 22

שילוח השעיר לעזאזל

זוהר ח"ג, פרשת אחרי מות, דף סג.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

עצה להשקיט את המקטרג ולהפכו לסנגור

דורון השעיר - הפרדת המקטרג מלתבוע חטאי העם

מִצְוָה זוֹ, שֶׁיַּעֲבֹד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת עֲבוֹדַת אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וְלִשְׁלֹחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל. הַסּוֹד הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳כְּדֵי שֶׁיִּפָּרֵד מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא יִתְבַּע אֶת חֲטָאֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא יְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ תֹּקֶף וְשִׁלְטוֹן (בָּהּ) אֶלָּא רַק כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק הָרֹגֶז מִלְמַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ דוֹרוֹן מִתְהַפֵּךְ אַחַר כָּךְ לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן נִדְחֶה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ׳. וַהֲרֵי בֵּאַרִנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קֵץ כָּל בָּשָׂר.

בלשון הזוהר

רעיא מהימנא פִּקּוּדָא (מ"ד) דָּא, לְמִפְלַח רַבָּא כַּהֲנָא פּוּלְחָנָא דְּהַהוּא יוֹמָא כְּמָה דְּאִצְּטְרִיךְ, וּלְמִשְׁלַח שָׂעִיר לַעֲזָאזִל. רָזָא דָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, בְּגִין לְאִתְפָּרְשָׁא מֵעַמָּא קַדִּישָׁא, וְלָא יִתְבַּע חוֹבֵיהוֹן קָמֵי מַלְכָּא. וְלָא יְקַטְרֵג עָלַיְיהוּ, דְּהָא לֵית לֵיהּ תְּקִיפוּ וְשׁוּלְטָנוּ, (בה) בַּר כַּד אִתָּקַף רוּגְזָא מִלְּעֵילָּא, וּבְהַהוּא דּוֹרוֹנָא אִתְהַפָּךְ לְבָתַר אַפּוֹטְרוֹפוֹסָא עָלַיְיהוּ, וְעַל דָּא אִתְדַּחְיָיא מִקַּמֵּי מַלְכָּא. וְהָא אוֹקִימְנָא, בְּגִין דְּאִיהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נתינת השעיר לצד עשו - זכר ונוקבא אף בטומאה

וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ נוֹתְנִים לוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ שָׂעִיר, וְסוֹד זֶה - (בראשית כז) ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר (בראשית כז, יא)׳ - כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה זָכָר וְנוּקְבָּא, אַף כָּךְ בְּצַד הַטֻּמְאָה זָכָר וְנוּקְבָּא. מָשָׁל אוֹמְרִים, זְרֹק עֶצֶם לְכֶלֶב, וְהוּא יְלַחֵךְ אֶת עֲפַר רַגְלְךְ.

בלשון הזוהר

וְעַמָּא קַדִּישָׁא יָהֲבִין לֵיהּ כְּמָה דְּאִצְּטְרִיךְ לֵיהּ שָׂעִיר, וְרָזָא דָּא ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר׳ (בראשית כז, יא). - כְּמָה דְּאִיהוּ בִּסְטָר דִּקְדוּשָּׁה דְּכַר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי בִּסְטָר מְסָאֲבוּ דְּכַר וְנוּקְבָּא. מַתְלָא אַמְרֵי, לְכַלְבָּא אַרְמֵי לֵיהּ גַּרְמָא, יְלַחֵךְ עַפְרָא דְּרַגְלָךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳והנה טוב מאד׳ - צורך העולם במלאך המות

וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ. שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא, הַאִםמותר לְסָרֵס כֶּלֶב?שהוא בכלל חיה טמאה אָמַר לָהֶם, ׳וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ, כֹּל שֶׁבְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ׳ (ויקרא כב, כד) - כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ אֶת זֶה,את החיות והבהמות הטהורות כָּךְ צָרִיךְ הָעוֹלָם אֶת זֶה.אף את הבהמות והחיות הטמאות. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, ׳וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא) - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵין לְבַטְּלוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ אוֹתוֹ. אַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְגוֹ ' לֹא יִתְבַּטְּלוּ מִן הָעוֹלָם׳ (ישעיה נו, יא). הַכֹּל צָרִיךְ,לגלות ייחודו טוֹב וָרָע.

בלשון הזוהר

שָׁאֲלוּ לְבֶן זוֹמָא, מַהוּ לְסָרוּסֵי כַּלְבָא. אָמַר לָהֶם, ׳וּבְאַרְצְּכֶם לֹא תַּעֲשׂוּ, כָּל שֶׁבְּאַרְצְּכֶם לֹא תַּעֲשׂוּ׳ (ויקרא כב, כד). - כְּמָה דְּאִצְּטְרִיךְ עָלְמָא לְהַאי, הָכִי אִצְּטְרִיךְ עָלְמָא לְהַאי. וְעַל דָּא אִתְּמַר, ׳וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד דָּא מַלְאָךְ הַמָּוְת׳ (בראשית א, לא). לֵית לְבַטְלָא לֵיהּ מִן עָלְמָא, עָלְמָא אִצְּטְרִיךְ לֵיהּ, אַף עַל גַּב דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְגוֹ', לָא יִתְבַטְלוּן מִן עָלְמָא׳ (ישעיהו נו, יא). כֹּלָּא אִצְּטְרִיךְ טוֹב וָרָע.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עצם לכלב ביום הזה - והכניסה להיכל בלא מוחה

וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה לִזְרֹק עֶצֶם לַכֶּלֶב, עַד שֶׁהוּא גּוֹרֵר, יִכָּנֵס מִי שֶׁיִּכָּנֵס לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. אַחַר כָּךְ יְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ.

בלשון הזוהר

וּבְגִּינֵי כַּךְ אִית לָן בְּיוֹמָא דָּא לְמִרְמֵי לֵיהּ גַּרְמָא לְכַלְבָּא, עַד דְּאִיהוּ גָּרִיר, יֵיעוּל מַאן דְּיֵיעוּל לְגַבֵּי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. לְבָתַר יְכָשְׁכֵּשׁ לֵיהּ בִּזְנָבֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נשיאת השעיר את העונות - והמקטרג נהפך לסנגור

מַה כָּתוּב? ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (ויקרא טז, כא) - וְכָתוּב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹתָם׳ (ויקרא טז, כב) - כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַשָּׂעִיר הַזֶּה, תְּשׁוּקָתוֹ אֵלָיו וּלְהִתְתַּקֵּן עִמּוֹ, וְלֹא יוֹדֵעַ מֵאוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁנּוֹטֵל הַשָּׂעִיר. הוּא שָׁב אֶל יִשְׂרָאֵל, רוֹאֶה אוֹתָם בְּלִי חֲטָאִים, בְּלִי פְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם שׁוֹרִים ׳עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר׳ - עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתָם לִפְנֵי הקב"ה. והקב"ה רוֹאֶה אֶת עֵדוּת אוֹתוֹ הַמְקַטְרֵג, וְהוֹאִיל וּתְשׁוּקָתוֹ לְרַחֵם עַל עַמּוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, הוּא חָס עַל יִשְׂרָאֵל.

בלשון הזוהר

מַה כְּתִיב ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (ויקרא טז, כא), וּכְתִיב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם׳. כֵּיוָן דְּאִיהוּ חָמֵי הַאי שָׂעִיר, תִּיאוּבְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ, וּלְאִשְׁתַּכְלְּלָא בַּהֲדֵּיהּ, וְלָא יָדַע מֵאִינּוּן חוֹבִין דְּקָא נָטִיל שָׂעִיר. תָּב לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, חָמֵי לוֹן בְּלָא חוֹבִין, בְּלָא פְּשָׁעִין, דְּהָא כֻּלְּהוּ שָׁרָאן בְּרֵישָׁא דְּשָעִיר, סָלִיק לְעֵילָּא, וְשַׁבַּח לוֹן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי סַהֲדוּתָא דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא, וְהוֹאִיל וְתִיאוּבְתֵיהּ לְרַחֲמָא עַל עַמֵּיהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יָדַע כָּל עוֹבָדָא, חָס עֲלֵייהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הדין הקשה - אין התעוררותו אלא בחטאי בני אדם

וְהַכֹּל שׁוֹרֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אֶת סוֹד הַדִּין מִלְמַעְלָה, וְזֶה יִתְחַזֵּק וְיֻשְׁמְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְאִם זֶה יִתְעוֹרֵר, הוּא מִתְעוֹרֵר בַּחֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְעוֹרֵר דִּין קָשֶׁה רַק מִשּׁוּם חֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה חֵטְא, זֶה מִתְאַסֵּף, וְכַמָּה אֲלָפִים מְסַיְּעִים שֶׁלּוֹ, וּמִתְכַּנְּסִים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ וְעוֹלִים לְמַעְלָה. הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ. וְעַל הַכֹּל נוֹתֵן הקב"ה עֵצָה לְיִשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל מִכָּל הַצְּדָדִים, וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה ' אֱלֹהָיו׳ (תהלים קמד, טו). (עַד כָּאן הרעיא מהימנא).

בלשון הזוהר

וְכֹלָּא שַׁרְיָא בְּדָא, בְּגִין דְּלָא יִתְּעַר רָזָא דְּדִינָא מִלְּעֵילָּא, וְיִתְּקַף הַאי וְיִשְׁתֵּצּוּן בְּנֵי עָלְמָא, דְּהָא דָּא מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא קָא אָתֵי. וְאִי יִתְּעַר הַאי, בְּחוֹבֵי בְּנֵי אֵינָשָׁא אִתְּעַר. דְּהָא לֵית לֵיהּ אַתְּעֲרוּ לְסַלְּקָא לְעֵילָּא לְאִתְּעָרָא דִּינָא קַשְׁיָא בַּר בְּדִיל חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ עָבִיד חוֹבָא, אִתְכְּנַשׁ הַאי, וְכַמָּה אֶלֶף סַיְיעָן דִּילֵיהּ, וּמִתְכַּנְּפֵי תַּמָּן, וְנַטְלֵי לֵיהּ, וְסַלְקֵי לְעֵילָּא רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְעַל כֹּלָּא יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵיטָא לְיִשְׂרָאֵל לְאִשְׁתְּזָבָא מִכָּל סִטְרִין. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָיו׳ (תהילים קמד, טו). (ע"כ רעיא מהימנא)

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳מים קרים על נפש עיפה׳

השמועה הטובה והתורה המרוה את הנפש

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.