לקיחת השעירים מכל העדה - שיתכפר לכולם ולא מאיש אחד
אחרי מות · ׳ומאת עדת בני ישראל׳ - כפרת הכל בשעירים ורמז ׳איש חלק׳ · מאמר 21 · פיסקה 1 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא, ׳וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת׳ (ויקרא טז, ה), ׳וּמֵאֵת עֲדַת׳, בְּגִין דִּיְהֵא מִכֻּלְּהוּ, וְיִתְכַּפֵּר לְכֻלְּהוּ. דְּהָא כָּל חוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָכָא תַּלְיָין, וְכֻלְּהוּ מִתְכַּפְּרֵי בְּדָא. וְלָא סָגֵי מִבַּר נָשׁ חַד. וּמֵאָן אֲתַר אִתְנְסִיבוּ מֵאִינּוּן קוּפִּין דְּבַעֲזָרָה נַטְלִין אַגְרָא, וְאַיְיתֵי לְהוּ מֵאִינּוּן דָּמֵי דַּהֲווֹ מִכֻּלְּהוּ.
תרגום
לָמַדְנוּ, ׳וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת׳ (ויקרא טז, ה) - ׳וּמֵאֵת עֲדַת׳, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִכֻּלָּם וְיִתְכַּפֵּר לְכֻלָּם, שֶׁהֲרֵי כָּל חֲטָאֵי ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ כָּאן תְּלוּיִים, וְכֻלָּם מִתְכַּפְּרִים בָּזֶה, וְלֹא מַסְפִּיק מֵאִישׁ אֶחָד. וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נִלְקָחִים? מֵאוֹתָן קֻפּוֹת שֶׁבָּעֲזָרָה נוֹטְלִים שָׂכָר, וּמְבִיאִים אוֹתָם מֵאוֹתָם דָּמִים שֶׁהָיוּ מִכֻּלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, ׳ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת׳ (ויקרא טז, ה), ׳ומאת עדת׳, בגין דיהא מכלהו, ויתכפר לכלהו. דהא כל חובייהו דבני ישראל הכא תליין, וכלהו מתכפרי בדא. ולא סגי מבר נש חד. ומאן אתר אתנסיבו מאינון קופין דבעזרה נטלין אגרא, ואייתי להו מאינון דמי דהוו מכלהו.
התרגום: למדנו, ׳ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת׳ (ויקרא טז, ה) - ׳ומאת עדת׳, כדי שיהיה מכלם ויתכפר לכלם, שהרי כל חטאי ׳בני ישראל׳ כאן תלויים, וכלם מתכפרים בזה, ולא מספיק מאיש אחד. ומאיזה מקום נלקחים? מאותן קפות שבעזרה נוטלים שכר, ומביאים אותם מאותם דמים שהיו מכלם.
מן המפרשים
הסולם: תאנא ומאת עדת וגו' לחטאת: למדנו, הכתוב אומר ומאת עדת, ללמד שיקחו מכסף כולם, ויתכפר לכולם. כי כל עונות ישראל תלוים כאן, וכולם מתכפרים בזה. וע"כ לא די שיקחו מכסף אדם אחד. ומאיזה מקום נלקחים. הוא, שלוקחים כסף מן הקופות שבעזרה,…
אור יקר: [סימן ט] וכו׳ הענין כי בנתיב זה הוא בחינת הדעת הנעלם ועל ידו מתייחדים החכמת והבינה כענין שמתייחדים התפארת והמלכות על ידי היסוד, ׳והארכנו בביאור זה בספ״ר בשער אם האין סוף הוא הכתר, דלא אתידע לעילא ותתא לא אל התחתונים ולא אל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: