פתיחת השערים לתפילות ביום הזה - והתעטרות הכהן בעטרותיו
אחרי מות · ׳ומאת עדת בני ישראל׳ - כפרת הכל בשעירים ורמז ׳איש חלק׳ · מאמר 21 · פיסקה 4 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא, בְּהַהוּא יוֹמָא כַּמָה פִּתְחִין פְּתִיחָן לָקֳבְלֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לְקַבְּלָא צְלוֹתֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְזַכָּאָה לוֹן, וּלְדַכְּאָה לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר וְגוֹ'׳. בְּהַאי יוֹמָא אִתְעֲטָּר כַּהֲנָא בְּכַמָּה עִטְרִין. בְּהַאי יוֹמָא פּוּלְחָנָא דְּכַהֲנָא יַקִּירָא וְרַב מִכָּל פּוּלְחָנִין. לְכֹלָּא יָהַב חוּלָקָא בְּאִינּוּן קָרְבְּנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּהַאי יוֹמָא אִתְעֲטָּר (ס"א אתער) חֶסֶד בְּעָלְמָא עַל יְדָא דְּכַהֲנָא, מְקָרֵב קָרְבְּנִין עַל חוֹבֵיהוֹן דְּעַמָּא. עַל חוֹבֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עַל חוֹבֵיהוֹן דְּעַמָּא. מְקָרֵב עִלָּוָון עָלֵיהּ וְעַל עַמָּא וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי.
תרגום
לָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ יוֹם כַּמָּה פְתָחִים פְּתוּחִים כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הקב"ה רוֹצֶה לְטַהֵר אוֹתָם וּלְזַכּוֹת אוֹתָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל). ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ מִתְעַטֵּר הַכֹּהֵן בְּכַמָּה עֲטָרוֹת. ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן נִכְבָּדָה וּגְדוֹלָה מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת. לְכֻלָּם נוֹתֵן חֵלֶק בְּאוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הקב"ה. ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ מִתְעַטֵּר (מִתְעוֹרֵר) הַחֶסֶד בָּעוֹלָם עַל יְדֵי הַכֹּהֵן, מַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת עַל חֲטָאֵי הָעָם, עַל חֶטְאוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ עַל חֲטָאֵי הָעָם. הוּא מַקְרִיב עוֹלוֹת עָלָיו וְעַל הָעָם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, בההוא יומא כמה פתחין פתיחן לקבליהון דישראל לקבלא צלותיהון. זכאה חולקיהון דישראל, דהא קודשא בריך הוא בעא לזכאה לון, ולדכאה לון, הדא הוא דכתיב ׳כי ביום הזה יכפר וגו'׳. בהאי יומא אתעטר כהנא בכמה עטרין. בהאי יומא פולחנא דכהנא יקירא ורב מכל פולחנין. לכלא יהב חולקא באינון קרבנין דקודשא בריך הוא. בהאי יומא אתעטר (ס"א אתער) חסד בעלמא על ידא דכהנא, מקרב קרבנין על חוביהון דעמא. על חוביה בקדמיתא, ולבתר על חוביהון דעמא. מקרב עלוון עליה ועל עמא והא אוקימנא מלי.
התרגום: למדנו, באותו יום כמה פתחים פתוחים כנגד ישראל לקבל תפלותיהם. אשרי חלקם של ישראל, שהרי הקב"ה רוצה לטהר אותם ולזכות אותם, זהו שכתוב ׳כי ביום הזה וגו'׳ (ויקרא טז, ל). ׳ביום הזה׳ מתעטר הכהן בכמה עטרות. ׳ביום הזה׳ עבודת הכהן נכבדה וגדולה מכל העבודות. לכלם נותן חלק באותם הקרבנות של הקב"ה. ׳ביום הזה׳ מתעטר (מתעורר) החסד בעולם על ידי הכהן, מקריב את הקרבנות על חטאי העם, על חטאו בראשונה, ואחר כך על חטאי העם. הוא מקריב עולות עליו ועל העם, והרי בארנו את הדברים.
מן המפרשים
הסולם: תאנא בההוא יומא וכו' : למדנו ביום הזה, כמה פתחים פתוחים כנגד ישראל לקבל תפלתם. אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה רוצה לזכותם, ולטהר אותם. ז"ש, כי ביום הזה יכפר וגו'. ביום הזה מתעטר הכהן בכמה עטרות. ביום הזה עבודת הכהן היא יקרה וגדולה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: