ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 19: ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה

׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה

אחרי מות · מאמר 19 · 13 פסקאות · מתחיל בדף סב ע"ב

  1. שאלת רבי אבא - טעם הגורלות ונתינתם על ידי אהרן (סב ע"ב)
    אתא רבי אבא ושאיל, כתיב ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות וגו'׳. הני עדבין למה. ואהרן למה ליה למיהב עדבין. ופרשתא דא למה. והא אוליפנא קמי דמר סדרא דיומא, והאי בעינא למנדע. לדף הפיסקה
  2. נטילת שמעון בידי יוסף - ששמעון פתיחת הדין בכל מקום (סב ע"ב)
    פתח רבי שמעון ואמר, ׳ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם׳ . וכי מה חמא יוסף למיסב לשמעון עמיה יתיר מאחוהי. אלא, אמר יוסף, בכל אתר שמעון פתיחותא דדינא איהו , וההיא… לדף הפיסקה
  3. נטילת לוי לחלקו של מקום - שלא יחריבו את העולם (סב ע"ב)
    ותנינן, מאי קא חמא שמעון לאזדווגא בלוי יתיר מכלא. והא ראובן הוה אחוה וסמיך ליה, אלא שמעון חמא וידע דלוי מסטרא דדינא קא אתי, ושמעון מסטרא דדינא קשיא יתיר אתאחד. אמר… לדף הפיסקה
  4. שני שומרים חוקרי דין מצד האם - המרגלים את הארץ (סב ע"ב)
    תאנא בסטרא דאימא, תרין גרדיני טהירין אתאחדן בידא שמאלא, והא אוקימנא דאינון מאללי ארעא בכל יומא ויומא, והיינו רזא דכתיב, ׳שנים אנשים מרגלים׳ . לדף הפיסקה
  5. יום אחד בשנה שנתן הקב"ה לישראל לטהרם מאהבתו (סב ע"ב)
    ותאנא, זכאה חולקיהון דישראל יתיר מכל עמין עובדי עבודה זרה דקודשא בריך הוא בעי לדכאה להו, ולרחמא עלייהו, דאינון חולקיה ועדביה, הדא הוא דכתיב ׳כי חלק יהו"ה עמו וגו'׳ ,… לדף הפיסקה
  6. ישיבת שעיר אחד אצל המלך ושילוח האחד לשוטט בעולם (סב ע"ב)
    תאנא ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ . ׳ונתן אהרן׳, בגין דאתי מסטרא דחסד. ׳על שני השעירים׳ - על דייקא, בגין דתתבסם מטרוניתא. ׳גורל אחד ליהו"ה וגורל אחד לעזאזל׳ והא… לדף הפיסקה
  7. מציאת ישראל בשלום - ואין המקטרג יכול להלשין עליהם (סב ע"ב)
    נפק האי, אזיל ושאט בעלמא, ואשכח להו לישראל, בכמה פולחנין, בכמה דרגין, בכמה נמוסין טבן, לא יכיל להו, כלהו שלמא בינייהו, לא יכיל למיעל בהו בדלטורא. האי שעירא שלחין ליה… לדף הפיסקה
  8. הגעת השעיר להר - הקטגור חוזר ונעשה סנגור (סג ע"א)
    תאנא, כמה חבילי טריקין מזדווגן , דאינון תחות ידיה, וממנן לאללא ארעא, על כל אינון דעברין על פתגמי אורייתא. וההוא יומא, לא שכיח דלטורא למללא בהו בישראל. כד מטא האי שעירא… לדף הפיסקה
  9. עצה לקשור בעלי הדין ולבשמם בקרבנות - והכל להקב"ה (סג ע"א)
    ותא חזי, לאו דא בלחודוי הוא, אלא בכל אתר דבעיין ישראל לאתדכאה מחובייהו, קודשא בריך הוא יהיב לון עיטא לקשרא מארי דדינא, ולבסמא להו באינון קרבנין ועלוון, דקרבין קמי קודשא… לדף הפיסקה
  10. נתינת הגורלות למטה ולמעלה - ומדבר עליון כנגד התחתון (סג ע"א)
    תאנא, בההיא שעתא דכתיב, ׳ולקח אהרן את שני השעירים וגו', מתערין אינון בההוא יומא לעילא, ובעיין לשלטאה ולמיפק בעלמא׳. כיון דכהנא מקרב אלין לתתא, מתקרבין אינון לעילא, כדין… לדף הפיסקה
  11. סמיכת שתי הידים - ו ׳החי׳ להכליל את שלמעלה (סג ע"א)
    כתיב ׳וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו וגו'׳ . בגין כך ׳וסמך אהרן את שתי ידיו׳, דקודשא בריך הוא יסתכם על ׳ידוי. על ראש השעיר החי׳, החי דייקא, לאכללא… לדף הפיסקה
  12. ׳והתודה עליו׳ - שישארו כל העוונות על השעיר (סג ע"א)
    ׳והתודה עליו את כל עונות׳ , כמה דכתיב ׳והתודה אשר חטא עליה׳ . ואוקימנא עליה, דאתדכי בר נש ואשתאר עליה כל ההוא חובא. אוף הכי והתודה עליו, בתר דאודי כהנא בגינייהו דישראל,… לדף הפיסקה
  13. ׳ולא יזבחו עוד לשעירים׳ - שם פולחן וכאן קרבן להקב"ה (סג ע"א)
    אמר ליה רבי אבא, אי הכי והא כתיב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים׳, אמר ליה שאני הכא, דהתם לשעירים הוו קרבין קרבנא, ובגין כך לא כתיב ׳ולא יזבחו עוד את זבחיהם׳ שעירים,… לדף הפיסקה