נטילת לוי לחלקו של מקום - שלא יחריבו את העולם
אחרי מות · ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה · מאמר 19 · פיסקה 3 · דף סב ע"ב
לשון הזוהר
וְתָנֵינָן, מַאי קָא חָמָא שִׁמְעוֹן לְאִזְדַּוְּוגָא בְּלֵוִי יַתִּיר מִכֹּלָּא. וְהָא רְאוּבֵן הֲוָה אָחוּהָּ וְסָמִיךְ לֵיהּ, אֶלָּא שִׁמְעוֹן חָמָא וְיָדַע דְּלֵוִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָא אָתֵי, וְשִׁמְעוֹן מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא יַתִּיר אִתְאֲחָד. אָמַר נִתְעֲרָב חַד בְּחַד וַאֲנָן נֶחֱרִיב עָלְמָא. מָה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נָטַל לֵיהּ לְחוּלָקֵיהּ לְלֵוִי, אָמַר מִכָּאן וּלְהָלְאָה שִׁמְעוֹן לֵיתִיב בְּקוּפְטִירָא בַּהֲדֵּיהּ בִּלְחוֹדוֹי.
תרגום
וְשָׁנִינוּ, מָה רָאָה שִׁמְעוֹן לְהִזְדַּוֵּג עִם לֵוִי יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וַהֲרֵי רְאוּבֵן הָיָה אָחִיו וְסָמוּךְ לוֹ? אֶלָּא שִׁמְעוֹן רָאָה וְיָדַע שֶׁלֵּוִי בָּא מִצַּד הַדִּין, וְשִׁמְעוֹן נֶאֱחָז יוֹתֵר בְּצַד הַדִּין הַקָּשֶׁה. אָמַר, נִתְעָרֵב אֵחָד עִם אֶחָד, וְאָנוּ נַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. מֶה עָשָׂה הקב"ה? נָטַל לְחֶלְקוֹ אֶת לֵוִי וְאָמַר: מִכָּאן וָהָלְאָה שֶׁיֵּשֵׁב שִׁמְעוֹן עִם שַׁלְשֶׁלֶת הַגְּבוּרָה עִמּוֹ לְבַדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותנינן, מאי קא חמא שמעון לאזדווגא בלוי יתיר מכלא. והא ראובן הוה אחוה וסמיך ליה, אלא שמעון חמא וידע דלוי מסטרא דדינא קא אתי, ושמעון מסטרא דדינא קשיא יתיר אתאחד. אמר נתערב חד בחד ואנן נחריב עלמא. מה עבד קודשא בריך הוא, נטל ליה לחולקיה ללוי, אמר מכאן ולהלאה שמעון ליתיב בקופטירא בהדיה בלחודוי.
התרגום: ושנינו, מה ראה שמעון להזדוג עם לוי יותר מהכל, והרי ראובן היה אחיו וסמוך לו? אלא שמעון ראה וידע שלוי בא מצד הדין, ושמעון נאחז יותר בצד הדין הקשה. אמר, נתערב אחד עם אחד, ואנו נחריב את העולם. מה עשה הקב"ה? נטל לחלקו את לוי ואמר: מכאן והלאה שישב שמעון עם שלשלת הגבורה עמו לבדו.
מן המפרשים
הסולם: ותנינן מה קא חמא וכו': ולמדנו, מה ראה שמעון להתחבר בלוי יותר מבכולם, והרי ראובן היה אחיו, והיה סמוך לו כמו לוי, למה לא נתדבק בראובן. ומשיב, אלא שמעון ראה וידע שלוי בא מצד הדין, ושמעון היה נאחז מצד הדין הקשה יותר, אמר, נתערב…