ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 19: ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה › פיסקה 10 (סג ע"א)

נתינת הגורלות למטה ולמעלה - ומדבר עליון כנגד התחתון

אחרי מות · ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה · מאמר 19 · פיסקה 10 · דף סג ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דִּכְתִּיב, ׳וְלָקַח אַהֲרֹן אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְגוֹ', מִתְעָרִין אִינּוּן בְּהַהוּא יוֹמָא לְעֵילָּא, וּבַעְיָין לְשַׁלְּטָאָה (נ"א לשטאה) וּלְמֵיפָּק בְּעָלְמָא׳. כֵּיוָן דְּכַהֲנָא מְקָרֵב אִלֵּין לְתַתָּא, מִתְקָרְבִין אִינּוּן לְעֵילָּא, כְּדֵין עַדְבִין סַלְּקִין בְּכָל סִטְרִין, כַּהֲנָא יָהַב עַדְבִין לְתַתָּא, כַּהֲנָא יָהִיב עַדְבִין לְעֵילָּא. כְּמָה דְּחַד אִשְׁתְּאַר בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַתָּא. וְחַד אַפְּקִין לֵיהּ לְהַהוּא מַדְבְּרָא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, חָד אִשְׁתְּאַר בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְחַד נָפִיק וְשָׁט בְּעָלְמָא, לְהַהוּא מַדְבְּרָא עִלָּאָה, וְחַד בְּחַד מִתְקַשָּׁר.

תרגום

לָמַדְנוּ, בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁכָּתוּב וְלָקַח אַהֲרֹן ׳אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְגוֹ'׳, הֵם מִתְעוֹרְרִים בְּאוֹת יוֹם לְמַעְלָה וְרוֹצִים לִשְׁלֹט (לשטות) וְלָצֵאת לָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהַכֹּהֵן מַקְרִיב אֶת אֵלּוּ לְמַטָּה, אָז נִקְרָבִים אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה, וְאָז עוֹלִים הַגּוֹרָלוֹת בְּכָל הַצְּדָדִים. הַכֹּהֵן נוֹתֵן גּוֹרָלוֹת לְמַטָּה, הַכֹּהֵן נוֹתֵן גּוֹרָלוֹת לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁאֶחָד נִשְׁאָר עִם הקב"ה לְמַטָּה, וְאֶת הָאֶחָד מוֹצִיאִים לְאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר, כָּךְ גַּם לְמַעְלָה אֶחָד נִשְׁאָר עִם הקב"ה, וְאֶחָד יוֹצֵא לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם לְאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר הָעֶלְיוֹן, וְאֶחָד נִקְשָׁר בְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, בההיא שעתא דכתיב, ׳ולקח אהרן את שני השעירים וגו', מתערין אינון בההוא יומא לעילא, ובעיין לשלטאה (נ"א לשטאה) ולמיפק בעלמא׳. כיון דכהנא מקרב אלין לתתא, מתקרבין אינון לעילא, כדין עדבין סלקין בכל סטרין, כהנא יהב עדבין לתתא, כהנא יהיב עדבין לעילא. כמה דחד אשתאר ביה בקודשא בריך הוא לתתא. וחד אפקין ליה לההוא מדברא, הכי נמי לעילא, חד אשתאר ביה בקודשא בריך הוא, וחד נפיק ושט בעלמא, לההוא מדברא עלאה, וחד בחד מתקשר.

התרגום: למדנו, באותה שעה שכתוב ולקח אהרן ׳את שני השעירים וגו'׳, הם מתעוררים באות יום למעלה ורוצים לשלט (לשטות) ולצאת לעולם. כיון שהכהן מקריב את אלו למטה, אז נקרבים אותם שלמעלה, ואז עולים הגורלות בכל הצדדים. הכהן נותן גורלות למטה, הכהן נותן גורלות למעלה. כמו שאחד נשאר עם הקב"ה למטה, ואת האחד מוציאים לאותו המדבר, כך גם למעלה אחד נשאר עם הקב"ה, ואחד יוצא לשוטט בעולם לאותו המדבר העליון, ואחד נקשר באחד.

מן המפרשים

הסולם: תאנא בההיא שעתא וכו' : למדנו, בשעה ההיא שכתוב, ולקח אהרן את שני וגו'. מתעוררים באותו היום אלו שני השעירים, שהם דינין דנוקבא ודינין דדכורא, למעלה, ורוצים להתחבר זה עם זה כנ"ל, ולשלוט ולצאת לעולם. כיון שהכהן מקרב אלו ב' השעירים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר