ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 19: ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה › פיסקה 9 (סג ע"א)

עצה לקשור בעלי הדין ולבשמם בקרבנות - והכל להקב"ה

אחרי מות · ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה · מאמר 19 · פיסקה 9 · דף סג ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, לָאו דָּא בִּלְחוֹדוֹי הוּא, אֶלָּא בְּכָל אֲתַר דְּבַעְיָין יִשְׂרָאֵל לְאִתְדַכְּאָה מֵחוֹבַיְיהוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לוֹן עֵיטָא לְקַשְּׁרָא מָארֵי דְּדִינָא, וּלְבַסְּמָא לְהוּ בְּאִינּוּן קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון, דִּקְרֵבִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְדֵין לָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא. וְהַהוּא יוֹמָא יַתִּיר עַל כֹּלָּא, כְּמָה דְּמְבַסְּמִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא לְכֹלָּא, הָכִי מְבַסְּמִין לְכָל אִינּוּן דְּאִית לְהוּ דַּלְטּוֹרָא (ס"א פטרא) וְכֹלָּא קָרְבְּנָא הוּא וּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, לֹא זֶה לְבַדּוֹ הוּא, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹצִים יִשְׂרָאֵל לְהִטָּהֵר מֵחֲטָאֵיהֶם, הקב"ה נוֹתֵן לָהֶם עֵצָה לִקְשֹׁר אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין וּלְבַשֵּׂם אוֹתָם בְּאוֹתָם קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת שֶׁקְּרֵבִים לִפְנֵי הקב"ה, וְאָז לֹא יְכוֹלִים לְהָרַע. וְאוֹתוֹ יוֹם יוֹתֵר עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְבַשְּׂמִים לְמַטָּה אֶת הַכֹּל, כָּךְ מְבַשְּׂמִים אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁלָּהֶם יֵשׁ הַלְשָׁנָה (פִּתְחוֹן), וְהַכֹּל הוּא קָרְבָּן וַעֲבוֹדָה שֶׁל הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, לאו דא בלחודוי הוא, אלא בכל אתר דבעיין ישראל לאתדכאה מחובייהו, קודשא בריך הוא יהיב לון עיטא לקשרא מארי דדינא, ולבסמא להו באינון קרבנין ועלוון, דקרבין קמי קודשא בריך הוא, וכדין לא יכלין לאבאשא. וההוא יומא יתיר על כלא, כמה דמבסמין ישראל לתתא לכלא, הכי מבסמין לכל אינון דאית להו דלטורא (ס"א פטרא) וכלא קרבנא הוא ופולחנא דקודשא בריך הוא.

התרגום: ובא ראה, לא זה לבדו הוא, אלא בכל מקום שרוצים ישראל להטהר מחטאיהם, הקב"ה נותן להם עצה לקשר את בעלי הדין ולבשם אותם באותם קרבנות ועולות שקרבים לפני הקב"ה, ואז לא יכולים להרע. ואותו יום יותר על הכל, כמו שישראל מבשמים למטה את הכל, כך מבשמים את כל אלו שלהם יש הלשנה (פתחון), והכל הוא קרבן ועבודה של הקב"ה.

מן המפרשים

הסולם: ות"ח לאו דא וכו': ובוא וראה, לא זה בלבד הוא, אלא בכל מקום שצריכים ישראל להטהר מעונם, הקב"ה נותן להם עצה לקשר בעלי הדין, שלא יקטרגו, ולבשם אותם, באלו הקרבנות והעולות, שמקריבים לפני הקב"ה (כמ"ש בפרשת נח דף מ"ב ד"ה ות"ח ובדף מ"ח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר