ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 19: ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה › פיסקה 5 (סב ע"ב)

יום אחד בשנה שנתן הקב"ה לישראל לטהרם מאהבתו

אחרי מות · ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה · מאמר 19 · פיסקה 5 · דף סב ע"ב

לשון הזוהר

וְתָאנָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יַתִּיר מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ, וּלְרַחֲמָא עָלַיְיהוּ, דְּאִינּוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לב), וּכְתִיב ׳יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ (דברים לב). ׳עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ דַּיְיקָא. דְּהָא אִינּוּן אִתְאַחֲדָן לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ אִתְדְּבָק בְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יהו"ה׳ (מלאכי א, ב), וּכְתִיב ׳כִּי מֵאַהֲבַת יהו"ה אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (דברים ז, ח), וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא יַתִּירָא דְּרָחִים לְהוּ, יָהַב לוֹן יוֹמָא חַד בְּשַׁתָּא לְדַכְאָה לְהוּ, וּלְזַכָּאָה לְהוּ מִכָּל חוֹבֵיהוֹן, דִּכְתִּיב, ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (ויקרא טז). בְּגִין דִּיהוֹן זַכָּאִין בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלָא יִשְׁתְּכַּח בְּהוּ חוֹבָא. וְעַל דָּא בְּיוֹמָא דָּא, מִתְעַטְּרִין יִשְׂרָאֵל, וְשַׁלְטִין עַל כֻּלְּהוּ גַּרְדִּינִין, וְעַל כֻּלְּהוּ טְהִירִין.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שהקב"ה רוֹצֶה לְטַהֵר אוֹתָם וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְגוֹ'׳. וְכָתוּב (שם) ׳יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳. ׳עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ דַּוְקָא, שֶׁהֲרֵי הֵם אֲחוּזִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְעַל כֵּן אַהֲבָתוֹ שֶׁל הקב"ה נִדְבֶּקֶת בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א) ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'׳ וְכָתוּב (דברים ז) ׳כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וְגוֹ'׳. וּמִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם, נָתַן לָהֶם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְטַהֵר אוֹתָם וּלְזַכּוֹת אוֹתָם מִכָּל חֲטָאֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה׳ וְגוֹ', כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יִמָּצֵא בָהֶם חֵטְא. וְעַל כֵּן בַּיּוֹם הַזֶּה מִתְעַטְּרִים יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹלְטִים עַל כָּל חוֹקְרֵי הַדִּין וְעַל כָּל הָרוּחוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, זכאה חולקיהון דישראל יתיר מכל עמין עובדי עבודה זרה דקודשא בריך הוא בעי לדכאה להו, ולרחמא עלייהו, דאינון חולקיה ועדביה, הדא הוא דכתיב ׳כי חלק יהו"ה עמו וגו'׳ (דברים לב), וכתיב ׳ירכיבהו על במתי ארץ׳ (דברים לב). ׳על במתי ארץ׳ דייקא. דהא אינון אתאחדן לעילא לעילא. ועל דא קודשא בריך הוא רחימותא דיליה אתדבק בהו, הדא הוא דכתיב, ׳אהבתי אתכם אמר יהו"ה׳ (מלאכי א, ב), וכתיב ׳כי מאהבת יהו"ה אתכם וגו'׳ (דברים ז, ח), ומגו רחימותא יתירא דרחים להו, יהב לון יומא חד בשתא לדכאה להו, ולזכאה להו מכל חוביהון, דכתיב, ׳כי ביום הזה וגו'׳ (ויקרא טז). בגין דיהון זכאין בעלמא דין, ובעלמא דאתי, ולא ישתכח בהו חובא. ועל דא ביומא דא, מתעטרין ישראל, ושלטין על כלהו גרדינין, ועל כלהו טהירין.

התרגום: ושנינו, אשרי חלקם של ישראל יותר מכל העמים עובדי עבודה זרה, שהקב"ה רוצה לטהר אותם ולרחם עליהם, שהם חלקו וגורלו. זהו שכתוב (דברים לב) ׳כי חלק ה' עמו וגו'׳. וכתוב (שם) ׳ירכבהו על במתי ארץ׳. ׳על במתי ארץ׳ דוקא, שהרי הם אחוזים למעלה למעלה, ועל כן אהבתו של הקב"ה נדבקת בהם. זהו שכתוב (מלאכי א) ׳אהבתי אתכם אמר ה'׳ וכתוב (דברים ז) ׳כי מאהבת ה' אתכם וגו'׳. ומתוך האהבה היתרה שאוהב אותם, נתן להם יום אחד בשנה לטהר אותם ולזכות אותם מכל חטאיהם, שכתוב ׳כי ביום הזה׳ וגו', כדי שיהיו צדיקים בעולם הזה ובעולם הבא, ולא ימצא בהם חטא. ועל כן ביום הזה מתעטרים ישראל ושולטים על כל חוקרי הדין ועל כל הרוחות.

מן המפרשים

הסולם: ותאנא זכאה חולקיהון וכו' : ולמדנו, אשרי חלקם של ישראל, יותר מכל העמים עכו"ם, שהקב"ה רצה לטהרם ולרחם עליהם, שהם חלקו ונחלתו. ז"ש, כי חלק ה' עמו וגו' וכתוב, ירכיבהו על במתי ארץ. על במתי ארץ הוא בדיוק, שהם מתאחדים למעלה למעלה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: