ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 19: ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה › פיסקה 7 (סב ע"ב)

מציאת ישראל בשלום - ואין המקטרג יכול להלשין עליהם

אחרי מות · ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - סוד הגורלות למטה ולמעלה · מאמר 19 · פיסקה 7 · דף סב ע"ב

לשון הזוהר

נָפַק הַאי, אָזִיל וְשָׁאט בְּעָלְמָא, וְאַשְׁכַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּכַמָּה פּוּלְחָנִין, בְּכַמָּה דַּרְגִּין, בְּכַמָּה נִמוּסִין טָבָן, לָא יָכִיל לְהוּ, כֻּלְּהוּ שְׁלָמָא בֵּינַיְיהוּ, לָא יָכִיל לְמֵיעָל בְּהוּ בְּדַלְטוֹרָא. (אזל ושאט בעלמא, ואשכח לישראל כהאי גוונא) (נ"א ישראל לתתא אוף הכי כהאי גוונא) הַאי שְׂעִירָא שַׁלְחִין לֵיהּ בְּמַטוּלָא דְּכָל חוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל.

תרגום

יָצָא זֶה, הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, וּמוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה עֲבוֹדוֹת, בְּכַמָּה דְרָגוֹת, בְּכַמָּה הַנְהָגוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא יָכוֹל לָהֶם, בֵּין כֻּלָּם שָׁלוֹם, וְלֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס עִמָּהֶם בְּמַלְשִׁינוּת. (הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וּמוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצּוּרָה הַזּוֹ) (אַף יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה כָּךְ בַּצּוּרָה הַזּוֹ) אֶת הַשָּׂעִיר הָאַחֵר שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ עִם מַשָּׂא שֶׁל כָּל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נפק האי, אזיל ושאט בעלמא, ואשכח להו לישראל, בכמה פולחנין, בכמה דרגין, בכמה נמוסין טבן, לא יכיל להו, כלהו שלמא בינייהו, לא יכיל למיעל בהו בדלטורא. (אזל ושאט בעלמא, ואשכח לישראל כהאי גוונא) (נ"א ישראל לתתא אוף הכי כהאי גוונא) האי שעירא שלחין ליה במטולא דכל חובייהו דישראל.

התרגום: יצא זה, הולך ומשוטט בעולם, ומוצא את ישראל בכמה עבודות, בכמה דרגות, בכמה הנהגות טובות, ולא יכול להם, בין כלם שלום, ולא יכול להכנס עמהם במלשינות. (הולך ומשוטט בעולם ומוצא את ישראל בצורה הזו) (אף ישראל למטה כך בצורה הזו) את השעיר האחר שולחים אותו עם משא של כל חטאי ישראל.

מן המפרשים

הסולם: נפק האי אזיל וכו' : יוצא השעיר הזה הולך ומשוטט בעולם, ומוצא את ישראל בכמה עבודות, בכמה מדרגות, בכמה חוקים טובים, ואינו יכול להם. כולם, יש שלום ביניהם, ואינו יכול לכנוס בהם ברכילות. דהיינו שאינו יכול להשטין עליהם. שעיר הזה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר