ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 29 (נה ע"א)

עליית הנקדה בירכיים ובזרועות - ובירידתה שערי דמעה לא ננעלו

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 29 · דף נה ע"א

לשון הזוהר

[הגהה דף נה.] בְּהַהִיא זִמְנָא דְסָלְקַת הַהִיא נְקוּדָה בִּתְרֵין יַרְכֵי, מְקַבְּלִין לָהּ תְּרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִינוּן ב' נְהָרוֹת עִלָּאִין, וְסָלְקִין לָהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְדָא (הגהה דף נה ע"א) אִיהוּ ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם׳ (שם צג, ג), תְּרֵין יַרְכִין אָזְלִין לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וּתְרֵין דְּרוֹעִין אִינוּן מְקַבְּלִין לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וּבְגִין דָּא תְּרֵין נְהָרוֹת אִתְּמַר בְּהוֹן נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יהו״ה, וּתְרֵין תִּנְיָינִין יִשְׂאוּ נְהָרוֹת (שם). וְעוֹד אִתְּמַר בָּהּ סְלִיקוּ וּנְחִיתוּ, כְּגַוְונָא דָא, כַּד סָלְקִין לָהּ לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְּמַר בֵּיהּ ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם׳, אֲבָל כַּד נָחֲתִין לָהּ לְגַבֵּי צַדִּיק אִתְּמַר בֵּיהּ ׳יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׳, וּמַה דַּהֲוָה סֶגוּלָה לְעִילָא כְּגַוְונָא דָא כַּד נָחְתָא לְגַבֵּי צַדִּיק אִתְעֲבִידַת סֶגוֹ״ל כְּגַוְונָא דָא וּבְגִין דָּא מַה דַּהֲוַת לְעִילָא אִתְנַטְּלַת (נ״א אתחזרת) לְתַתָּא, ° וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת בְּצַדִּיק דָּכְיָם. וּבָהּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִם בָּכָאן, בְּגִין דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּדִמְעָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר שַׁעֲרֵי דִּמְעָה לֹא נִנְעָלוּ, וּבְגִין דְּאִיהִי דִמְעָה דִלְהוֹן, דָּכְיָם וַדַּאי, וְצַדִּיק בָּהּ דָּ״ךְ יָ״ם, וְהָא אוּקְמוּהוּ ׳אַל יָשׁוֹב דַּךְ נִכְלָם׳ (שם עד, כא), וּבֵיהּ ׳אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחרַשׁ׳ (שם לט, יג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי׳ (שמות ג, ט).

תרגום

[ הגהה דף נה. ] באותה שעה שעולה אותה נקודה בשתי ירכיים, מקבלות אותה שתי הזרועות, שהם שני נהרות עליונים, ומעלים אותה בעמוד האמצע, וזהו (הגהה דף נה ע"א) ' ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם׳ (שם צג, ג) ': שתי ירכיים הולכות אליה כלפי בעלה, ושתי זרועות מקבלות אותה כלפי בעלה, ומשום כך נאמר בשני הנהרות ' ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְהוָה׳ ', ובשני השניים 'יִשְׂאוּ נְהָרוֹת' (שם). ועוד נאמר בה עלייה וירידה, כדוגמה זו: כשמעלים אותה אל עמוד האמצע נאמר בו ' ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם׳ ', אבל כשמורידים אותה אל הצדיק נאמר בו ' ׳יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׳ ', ומה שהיה 'סְגֻלָּה' למעלה, כדוגמה זו, כשיורדת אל הצדיק נעשית 'סֶגוֹל' כדוגמה זו, ומשום כך מה שהיה למעלה נלקח (נוסח אחר: הוחזר) למטה, ומשום כך נקראת בצדיק 'דָּכְיָם'. ובה 'מים תחתונים' כאן, משום שהם שערי הדמעה, ועליהם נאמר 'שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעָלוּ', ומשום שהיא דמעתם - 'דָּכְיָם' ודאי, והצדיק בה 'דָּךְ יָם', וכבר פירשוהו ' ׳אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם׳ (שם עד, כא) ', ובו ' ׳אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ׳ (שם לט, יג) ', ועליה נאמר ' ׳צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי׳ (שמות ג, ט) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [הגהה דף נה.] בההיא זמנא דסלקת ההיא נקודה בתרין ירכי, מקבלין לה תרין דרועין, דאינון ב' נהרות עלאין, וסלקין לה בעמודא דאמצעיתא, ודא (הגהה דף נה ע"א) איהו ׳נשאו נהרות קולם׳ (שם צג, ג), תרין ירכין אזלין לה לגבי בעלה, ותרין דרועין אינון מקבלין לה לגבי בעלה, ובגין דא תרין נהרות אתמר בהון נשאו נהרות יהו״ה, ותרין תניינין ישאו נהרות (שם). ועוד אתמר בה סליקו ונחיתו, כגוונא דא, כד סלקין לה לגבי עמודא דאמצעיתא אתמר ביה ׳נשאו נהרות קולם׳, אבל כד נחתין לה לגבי צדיק אתמר ביה ׳ישאו נהרות דכים׳, ומה דהוה סגולה לעילא כגוונא דא כד נחתא לגבי צדיק אתעבידת סגו״ל כגוונא דא ובגין דא מה דהות לעילא אתנטלת (נ״א אתחזרת) לתתא, ° ובגין דא אתקריאת בצדיק דכים. ובה מים התחתונם בכאן, בגין דאינון תרעין דדמעה, ועלייהו אתמר שערי דמעה לא ננעלו, ובגין דאיהי דמעה דלהון, דכים ודאי, וצדיק בה ד״ך י״ם, והא אוקמוהו ׳אל ישוב דך נכלם׳ (שם עד, כא), וביה ׳אל דמעתי אל תחרש׳ (שם לט, יג), ועלה אתמר ׳צעקת בני ישראל באה אלי׳ (שמות ג, ט).

התרגום: [ הגהה דף נה. ] באותה שעה שעולה אותה נקודה בשתי ירכיים, מקבלות אותה שתי הזרועות, שהם שני נהרות עליונים, ומעלים אותה בעמוד האמצע, וזהו (הגהה דף נה ע"א) ' ׳נשאו נהרות קולם׳ (שם צג, ג) ': שתי ירכיים הולכות אליה כלפי בעלה, ושתי זרועות מקבלות אותה כלפי בעלה, ומשום כך נאמר בשני הנהרות ' ׳נשאו נהרות יהוה׳ ', ובשני השניים 'ישאו נהרות' (שם). ועוד נאמר בה עלייה וירידה, כדוגמה זו: כשמעלים אותה אל עמוד האמצע נאמר בו ' ׳נשאו נהרות קולם׳ ', אבל כשמורידים אותה אל הצדיק נאמר בו ' ׳ישאו נהרות דכים׳ ', ומה שהיה 'סגלה' למעלה, כדוגמה זו, כשיורדת אל הצדיק נעשית 'סגול' כדוגמה זו, ומשום כך מה שהיה למעלה נלקח (נוסח אחר: הוחזר) למטה, ומשום כך נקראת בצדיק 'דכים'. ובה 'מים תחתונים' כאן, משום שהם שערי הדמעה, ועליהם נאמר 'שערי דמעה לא ננעלו', ומשום שהיא דמעתם - 'דכים' ודאי, והצדיק בה 'דך ים', וכבר פירשוהו ' ׳אל ישב דך נכלם׳ (שם עד, כא) ', ובו ' ׳אל דמעתי אל תחרש׳ (שם לט, יג) ', ועליה נאמר ' ׳צעקת בני ישראל באה אלי׳ (שמות ג, ט) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובג"ד אתקריאת דכים ובה הוו מים התחתונים כו'. (ורוצה לומר דדמעה הוא בשביל שער הנון - שחסר כידוע, והוא ע' ומ"ט פנים - מע"ט מאלהים, דבשביל זה נשברו הלוחות וחרב בית המקדש, והוא דך ים שחסר לאשלמא כ"ה, ואז היו נש"ב בשמע וברוך שם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 3 פסוקים. אינדקס הפסוקים