נשיאת השעיר את העונות - והמקטרג נהפך לסנגור
אחרי מות · שילוח השעיר לעזאזל - עצה להשקיט את המקטרג ולהפכו לסנגור · מאמר 22 · פיסקה 5 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
מַה כְּתִיב ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, וּכְתִיב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם׳. כֵּיוָן דְּאִיהוּ חָמֵי הַאי שָׂעִיר, תִּיאוּבְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ, וּלְאִשְׁתַּכְלְּלָא בַּהֲדֵּיהּ, וְלָא יָדַע מֵאִינּוּן חוֹבִין דְּקָא נָטִיל שָׂעִיר. תָּב לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, חָמֵי לוֹן בְּלָא חוֹבִין, בְּלָא פְּשָׁעִין, דְּהָא כֻּלְּהוּ שָׁרָאן בְּרֵישָׁא דְּשָעִיר, סָלִיק לְעֵילָּא, וְשַׁבַּח לוֹן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי סַהֲדוּתָא דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא, וְהוֹאִיל וְתִיאוּבְתֵיהּ לְרַחֲמָא עַל עַמֵּיהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יָדַע כָּל עוֹבָדָא, חָס עֲלֵייהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
תרגום
מַה כָּתוּב? ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (ויקרא טז, כא) - וְכָתוּב ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹתָם׳ (ויקרא טז, כב) - כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַשָּׂעִיר הַזֶּה, תְּשׁוּקָתוֹ אֵלָיו וּלְהִתְתַּקֵּן עִמּוֹ, וְלֹא יוֹדֵעַ מֵאוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁנּוֹטֵל הַשָּׂעִיר. הוּא שָׁב אֶל יִשְׂרָאֵל, רוֹאֶה אוֹתָם בְּלִי חֲטָאִים, בְּלִי פְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם שׁוֹרִים ׳עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר׳ - עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתָם לִפְנֵי הקב"ה. והקב"ה רוֹאֶה אֶת עֵדוּת אוֹתוֹ הַמְקַטְרֵג, וְהוֹאִיל וּתְשׁוּקָתוֹ לְרַחֵם עַל עַמּוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, הוּא חָס עַל יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה כתיב ׳והתודה עליו את כל עונות בני ישראל׳, וכתיב ׳ונשא השעיר עליו את כל עונותם׳. כיון דאיהו חמי האי שעיר, תיאובתיה לגביה, ולאשתכללא בהדיה, ולא ידע מאינון חובין דקא נטיל שעיר. תב לגבייהו דישראל, חמי לון בלא חובין, בלא פשעין, דהא כלהו שראן ברישא דשעיר, סליק לעילא, ושבח לון קמי קודשא בריך הוא. וקודשא בריך הוא חמי סהדותא דההוא מקטרגא, והואיל ותיאובתיה לרחמא על עמיה, אף על גב דאיהו ידע כל עובדא, חס עלייהון דישראל.
התרגום: מה כתוב? ׳והתודה עליו את כל עונת בני ישראל׳ (ויקרא טז, כא) - וכתוב ׳ונשא השעיר עליו את כל עונתם׳ (ויקרא טז, כב) - כיון שהוא רואה את השעיר הזה, תשוקתו אליו ולהתתקן עמו, ולא יודע מאותם החטאים שנוטל השעיר. הוא שב אל ישראל, רואה אותם בלי חטאים, בלי פשעים, שהרי כלם שורים ׳על ראש השעיר׳ - עולה למעלה ומשבח אותם לפני הקב"ה. והקב"ה רואה את עדות אותו המקטרג, והואיל ותשוקתו לרחם על עמו, אף על גב שהוא יודע את כל המעשה, הוא חס על ישראל.
מן המפרשים
הסולם: מה כתיב והתודה וגו': מה כתוב , והתודה עליו את כל עונות בני ישראל. וכתוב, ונשא השעיר עליו את כל עונותם. כיון שהס"א ראה שעיר הזה התעורר חשקו אליו, ולהשתכלל עמו, ואינו יודע מאלו העונות שלקח השעיר עליו. הוא חוזר לישראל, ורואה אותם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: