ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 8: שבעה צדיקי אמת כנגד שבעת הימים- אחיזתם בשכינה ובבאר שבע

שבעה צדיקי אמת כנגד שבעת הימים- אחיזתם בשכינה ובבאר שבע

תוספות כרך ג · מאמר 8 · 34 פסקאות · מתחיל בדף שב ע"א

  1. שבעה צדיקי אמת כנגד שבעת הימים העליונים- נטועים בדורותם (שב ע"א)
    שבעה יומין עלאין, ברא קודשא בריך הוא בעלמא. ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב ׳כי ששת ימים עשה ה', ולא כתיב בששת׳. ולקביל אינון שבעה יומין עילאין, ברא בארעא שבעה… לדף הפיסקה
  2. ׳הררי קדם׳- דוד השביעי העומד לפניהם ונכלל ביוסף (שב ע"א)
    ואינון איקרון הרים, הררי קדם, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עילאין דאמרן. ו' יומי בראשית, וז' דקיימא קמייהו, הדא הוא דכתיב, ׳ובית דוד כאלהים כמלאך ה' - לפניהם׳. ואף על… לדף הפיסקה
  3. השכינה בת שבע- כלל שבע דרגות והיא צדק העשירי (שב ע"א)
    וכלהו אחידו בה בשכינתא, ברזא דשבעה, בגין דשכינתא איקרי בת שבע, בת מאימא עילאה, דאיהי כללא דשבע דרגין דעמה, ואיהי דרגא דצדק, עשיראה דאינון ספירין, דאיקרי בהו קודשא בריך… לדף הפיסקה
  4. הממלכה הרביעית שנקראת שביעית- משום נטיעה אחרונה שנכללה בה (שב ע"א)
    ואיקרי שביעאה בקרא, ׳דלך ה' - הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל וכו', עד הממלכה׳. ומאי טעמא, והא רביעאה היא ליומי. אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה, ואתכלילת בשביעאה,… לדף הפיסקה
  5. אברהם ידע מאספקלריית החסד- ומעשיו העלוהו לדרגה זו (שב ע"א)
    וכל חד וחד מאבהן, ידע ליה לקודשא בריך הוא, מגו אספקלריא דיליה. אברהם ידע ליה, מגו חסד, דאיהו מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא, ועל דא אחיד בה, ולא שביק לה לעלמין,… לדף הפיסקה
  6. יצחק בפחד ויעקב באמת- תפארת הכלולה מחסד ומפחד (שב ע"א)
    יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה, דאקרי פחד יצחק, ודחיל ליה לעלמין. יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת, דאיהו כליל מחסד ומפחד, ואקרי אמת, ואחיד בה, הדא הוא דכתיב, ׳תתן אמת ליעקב׳. לדף הפיסקה
  7. יוסף באספקלריה שנקראת כל- ׳ויכלכל יוסף׳ ויסוד עולם (שב ע"א)
    יוסף ידע ליה לקודשא בריך הוא מגו ההיא אספקלריא, דאקרי כל, ועל דא איקרי יוסף כלכל, דכתיב ׳ויכלכל יוסף׳- ואיקרי יסוד עולם. לדף הפיסקה
  8. משה ואהרן שני כרובים- נצח והוד שמביניהם נשמע הקול (שב ע"א)
    משה ואהרן אינון תרין כרובין, דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו, ועל דא אתייהיבת אורייתא על ידייהו, הדא הוא דכתיב, ׳ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגומר׳- ואינון תרין כרובין דלעילא,… לדף הפיסקה
  9. העדות יוסף והארון תורה שבעל פה- וכרובים תחת המטרוניתא (שב ע"א)
    כגוונא דא, אית לה למטרוניתא לתתא, תרין כרובין תחותה, דינקין מינה. ואינון עילאין ודאי, על ארון העדות, דאיקרי צדק, ארונא דעדות. ומאן עדות, דא יוסף, הדא הוא דכתיב, ׳עדות… לדף הפיסקה
  10. האבות רמוזים בתורה שבכתב- ודוד בדברי קבלה המקבלת ממנה (שב ע"א)
    תא חזי, כל אינון אבהן עילאין דאחידן לעילא, רמיזן כלהו בתורה שבכתב, תורת ה'. ודוד דאיהו אחיד בברייתא, דאיהי תורה שבעל פה, רמיזא בדברי קבלה, ובגין כך אקרי קבלה, דמקבלת… לדף הפיסקה
  11. נצח והוד על העדות- סיום השמים המזווג את הארץ (שב ע"א)
    ואינון תרין כרובין עילאין, קיימין על ההוא סהדותא דארונא, הדא הוא דכתיב, ׳והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ - ודא איהו סיומא דשמיא ומזווג להאי ארץ׳. לדף הפיסקה
  12. בריאת מטה כנגד מעלה- ושמו של יוסף שלם בשניהם (שב ע"א)
    והכי הוא, דכל מה שברא קודשא בריך הוא לעילא - ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי עדות, הדא הוא דכתיב ׳עדות ביהוסף שמו׳, ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא לעילא ותתא. לדף הפיסקה
  13. שני ארונות במדבר- ׳קיים זה מה שכתוב בזה׳ (שב ע"א)
    ועל דא תנינן, ארון דיוסף וארון דשכינתא, בהדי הדדי הוו אזלין במדברא, והוו כולי עלמא אמרי: מה טיבן של שני ארונות אלו. ומתיבין לון: קיים זה מה שכתוב בזה. קיי"ם ודאי. הדא… לדף הפיסקה
  14. דוד השביעי אחז בבת שבע הממלכה- ולא עזבה לעולמים (שב ע"א)
    אתא דוד דאיהו שביעאה, דאבהן אחיד בה, בהאי בת שבע, דאיהי ממלכה, ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב, ׳ודוד עבדי נשיא להם לעולם׳. וכתיב, ׳כסאו כשמש נגדי׳. וכל דא אוליף לן… לדף הפיסקה
  15. אברהם לא הגיע לדרגתו- עד שעלה ונודע בשלוש שעליה (שב ע"א)
    תא חזי, אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא, כד בעא לסלקא לדרגיה, לא יכיל, עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עילאין דעליה, דההוא חולקא דיליה. לדף הפיסקה
  16. שלוש שעל השבע- ומשעלה בהן אחז אברהם בחסד שתחתן (שב ע"א)
    כיון דסליק ואשתמודע ליה לקודשא בריך הוא, מגו אינון תלת דרגין, דעם אינון שבעה, דאיקרון כתר עליון חכמה בינה, ואינון שלימו דעשר ספירן, דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון… לדף הפיסקה
  17. הכרת אברהם את בוראו- מאספקלריה השולטת בלילה (שב ע"א)
    וכלהו אדביק לון, מגו אספקלריא דשלטא בליליא, דבהו ממש לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן, בן שלשה שנים, הכיר אברהם את בוראו, בן שלשה דייקא. לדף הפיסקה
  18. קרבת בת שבע מלמעלה- שבע ושלוש הן עשר דרגות (שב ע"א)
    ותא חזי, רזא דהני שלשה שנין, ולא פחות, בגין דשכינתא אקרי בת שבע, ולא יכיל לאתקרבא בהדה, עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין, דעם אינון ז', לאשתמודעא מגוון, ולאתנהרא בכל… לדף הפיסקה
  19. ׳שבע כבשות הצאן׳- רמז לאבימלך עד שישתלמו שבעת הצדיקים (שב ע"א)
    וכיון דהוה מתנהיר באינון שלשה, בעא לסלקא באינון שבע, ברזא דכתיב, ׳ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן׳- ורזא דא רמיז לאבימלך, דלא ישלטון עליהון בנוי, עד דישתלימו אינון שבעה… לדף הפיסקה
  20. משישתלמו השבעה- יעורר דוד את בת שבע לנקמת ישראל (שב ע"א)
    כיון דישתלימו, יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, בקיומא שלים, וייתי דוד, דאיהו שביעאה, ויתער לההיא בת שבע דלעילא, דאיהי נקמא נקמתהון דישראל, ויתפרע מנהון. לדף הפיסקה
  21. ׳ויהי אחרי כן׳- משנשתלמו ישראל נשבר כח פלשתים (שב ע"ב)
    הדא הוא דכתיב, ׳ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים׳- מאי ׳ויהי אחרי כן׳. בתר דאשתלימו ישראל, והוו כגוונא דלעילא, כדין ׳ויך דוד את… לדף הפיסקה
  22. כבשות ולא עזים- אלו מצד החסד ואלו מדין קשה (שב ע"ב)
    ותא חזי, האי דרמז ליה אברהם בכבשות הצאן, ולא בעזים, ולא במילי אחריני, בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, ינקין לתתא אינון כבשים, תחות שולטניהון,… לדף הפיסקה
  23. ׳ויקרא אתה שבעה׳- תוספת ה׳ שהיא מדת הדין ליצחק (שב ע"ב)
    ועל דא תנינן, מאן דשרי גו עאנא, לא מסתכן לעלמין. ואי איהו שרי גו עזייא, ורעי לון, כמה גרדיני נימוסין, יתבין לקבליה לאסטאה ליה, בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא… לדף הפיסקה
  24. ׳באר שבע׳ ולא ׳שבעה׳- קיום העולם בשיתוף חסד אברהם (שב ע"ב)
    תא חזי, אברהם קרא לההיא בירא דמיין, באר שבע, יצחק קרא לה, שבעה. מה בין האי להאי. אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא דפחד, דאיהו דינא, ועל דא אוסיף בה ה'. וה' בכל אתר מדת… לדף הפיסקה
  25. ארבעה מן הצדיקים פגשו בבאר- שאין מימיה פוסקים לעולמים (שב ע"ב)
    תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים, שתף ביה חסד, הדא הוא דכתיב ׳בהבראם, ביום עשות ה' אלהים - ואוקמוה באברהם איתקיים עלמא׳. בגין כך… לדף הפיסקה
  26. כריית הבאר- שלימד אברהם את כל העולם עבודת בוראם (שב ע"ב)
    ותא חזי, ד' מאינון שבעה זכאי קשוט, כד בעו לאתקרבא בשכינתא, ברזא דשבע, כלהו איערעו בהאי באר, דלא פסקו מימוי לעלמין. אברהם כרי לה להאי בירא, בגין דאיהו אוליף לכל בני… לדף הפיסקה
  27. ׳בארת׳ לשון רבים ובאר אחת היתה- שנראית בכל מקום (שב ע"ב)
    וכיון דמת אברהם, מה כתיב ׳וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם׳- בארת כתיב, וחד הוה, דכתיב ׳באר שבע, וקרו ליה בארות, דמשמע דסגיאין הוו׳, בגין דהאי בירא, מתחזי לון… לדף הפיסקה
  28. סתימת הבאר בעפר- ׳וישב יצחק׳ שהשיב העולם לתיקונו (שב ע"ב)
    כיון דמילאו פלשתים עפרא, רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, הוה עלמא שמם, דלית דידע לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק, מה כתיב, ׳וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי… לדף הפיסקה
  29. ׳שטנה׳ לעבדי יצחק- ועבדי אברהם מן הימין ואין קטרוג (שב ע"ב)
    ותא חזי, אינון עבדי יצחק בגין דאינון מסטרא דדינא קשייא, כד חפרו לה, מה כתיב, שטנה, והא אוקמוה, עד דאתא איהו . ׳ויחפר באר אחרת וגו',׳ ויקרא שמה רחובות׳ודאי׳. אבל עבדי… לדף הפיסקה
  30. ׳שערי צדק׳ שבבאר- ומשראה יעקב, ׳שבע שנים ברחל הקטנה׳ (שב ע"ב)
    ומהאי בירא, איהו פתחא למינדע ליה לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, ׳פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה׳- ועד דלא סליק יצחק מעלמא, בריך ליה ליעקב, ושלחיה לחרן, לאזדוגא. וכד… לדף הפיסקה
  31. שבעה מוספים בשנה כנגד שבעת הצדיקים- תפנוקים מבית המלך (שב ע"ב)
    תא חזי, לקבל אינון שבעה זכאין, פקיד קודשא בריך הוא באורייתא, לקרבא קרבן מוסף, בשבע זמנין בשתא. בגין לאוספא להו עדונין ותפנוקין מבי מלכא. דישבעון אבהן בקדמיתא, ובתר כן… לדף הפיסקה
  32. מוסף שבת כנגד הצדיק- וראש חדש כנגד הלבנה (שב ע"ב)
    בשבתא לקבל צדיק יסוד עולם, דאקרי כל, ואקרי שבת, לאוספא ליה עידונין ממוחא סתימאה. ובריש ירחא, לקבל כנסת ישראל, דאתקריאת סיהרא. לדף הפיסקה
  33. פסח כנגד אברהם הראשון- ועצרת כנגד יעקב האחוז בקול (שב ע"ב)
    ובט"ו יומא לירחא קדמאה, לקביל אברהם אבוהון, דאחיד במדת החסד, ואקרי ראשון. ובעצרת דבחדש הג', דאתייהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות, לקביל יעקב, דאיהו תליתאי לאבהן, ואחיד… לדף הפיסקה
  34. ראש השנה ליצחק, כפורים למשה וסוכות לאהרן- ושלמות העולם (שב ע"ב)
    ובראש השנה, לקביל יצחק, דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקדת יצחק, ואיהו יומא דדינא, לקבל מדת הדין דאחיד בה. ביום הכפורים, לקביל משה, דקביל קודשא בריך הוא ביה צלותיה, וחס… לדף הפיסקה