ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 51: ׳ומשה היה רעה׳ - תכונות הרועה הנאמן והתגלות הסנה

׳ומשה היה רעה׳ - תכונות הרועה הנאמן והתגלות הסנה

שמות · מאמר 51 · 17 פסקאות · מתחיל בדף כ ע"ב

  1. ׳ה' רעי לא אחסר׳ - הקב"ה כרועה המנהל בצדק ומשפט (כ ע"ב)
    ׳ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין׳. רבי חייא פתח ואמר, ׳מזמור לדוד יהו"ה רועי לא אחסר׳ . כלומר, יהו"ה רועי: יהו"ה הרועה שלי. מה הרועה מנהיג את הצאן, ומוליכם… לדף הפיסקה
  2. השבט ביד הרועה - הנהגת ישראל במישור בלי נטייה (כ ע"ב)
    אמר רבי יוסי, דרך הרועה, לנהוג בצדק את צאנו, להרחיקם מן הגזל, להנהיגם במישור, והשבט בידו שלא יטו ימין ושמאל. כך הקדוש ברוך הוא, הוא רועה את ישראל להנהיגם במישור, ובכל… לדף הפיסקה
  3. רועה חכם מוכן לעול מלכות שמים - ולא כרועה שוטה (כ ע"ב)
    דבר אחר ׳ומשה היה רועה׳, אמר רבי יוסי, תדע לך, שכל זמן שהרועה חכם לנהל את צאנו, הוא מוכן לקבל עול מלכות שמים. אם הרועה שוטה, עליו נקרא ׳תקוה לכסיל ממנו׳ . לדף הפיסקה
  4. משה ודוד - רועים חכמים שזכו למלכות על ישראל הצאן (כא ע"א)
    אמר רבי יהודה, משה חכם היה, ובקי לנהוג את צאנו. בא וראה, מדוד, שנאמר ׳והנה רועה בצאן׳ . ללמדך שדוד חכם גדול היה, והיה רועה צאנו כדין וכשורה. לפיכך, עשהו הקדוש ברוך ׳הוא… לדף הפיסקה
  5. רחמי הרועה על טלאי הצאן - כן ינהג מנהיג ישראל (כא ע"א)
    מה הצאן, כשיקרבו על המזבח, בשבילם זוכה לחיי העולם הבא. כך המנהיג לישראל כדין וכשורה, בשבילם זוכה לחיי העולם הבא. ועוד, הרועה את הצאן, כשהצאן יולדת, הרועה נוטל אותם… לדף הפיסקה
  6. הרועה הטוב מציל מזאבים - משה הציל מדין מטה וממעלה (כא ע"א)
    מה הרועה את הצאן, כשהוא רועה טוב, מציל את הצאן מן הזאבים, ומן האריות. כך המנהיג לישראל, אם הוא טוב, מצילן מן העבודת כוכבים ומזלות, ומדין של מטה, ומדין של מעלה, ומדריכן… לדף הפיסקה
  7. ׳וינהג את הצאן אחר המדבר׳ - הרחקה ברוח הקודש ולא לתוכו של המדבר (כא ע"א)
    ׳וינהג את הצאן אחר המדבר׳ . רבי יוסי אמר, משה, מיום שנולד, לא זזה ממנו רוח הקודש. ראה ברוח הקודש, שאותו מדבר היה קדוש, ומוכן לקבל עול מלכות שמים עליו. מה עשה, הנהיג ׳את… לדף הפיסקה
  8. ׳ויבא אל הר האלהים חורבה׳ - דילוג משה על ההר לבדו (כא ע"א)
    ׳ויבא אל הר האלהים חרבה׳ , הוא לבדו בלא צאן. אר"י, האי אבנא, דמקבלא פרזלא, כד חמי ליה, מדלגא עילוי. כך משה והר סיני, כשנראו זה עם זה, דלג עליו. הדא הוא דכתיב, ׳ויבא אל… לדף הפיסקה
  9. מוכנים משעת הבריאה - שמחת ההר עם משה (כא ע"א)
    אמר רבי אבא, מוכנים היו מששת ימי בראשית, זה עם זה. ואותו היום, נתרגש ההר למול משה. וכיון שראהו שנכנס לתוכו, ודלג בו, עמד ההר. מלמד, ששמחים היו זה עם זה. לדף הפיסקה
  10. העופות שלא נכנסו להר - סימן לקדושתו (כא ע"א)
    אמר רבי ינאי, יודע היה משה, שאותו הר, הר האלהים הוא. דכתיב ׳ויבא אל הר האלהים׳. דתנן, מה ראה משה באותו הר, ראה עופות שהיו פורחים, ופורשים כנפיהם ולא היו נכנסים בו. לדף הפיסקה
  11. עופות נופלים לרגלי משה - הבחנתו שנכנס לבדו (כא ע"א)
    רבי יצחק אומר, ראה העופות פורחים וטסים משם, ונופלים לרגליו של משה, מיד הרגיש בענין, והעמיד ׳את הצאן אחר המדבר׳, והוא נכנס לבדו. לדף הפיסקה
  12. ׳וירא מלאך ה' בלבת אש׳ - שעת המנחה ומידת הדין (כא ע"א)
    ׳וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה׳ . רבי תנחום אומר, שעת המנחה היתה, שמדת הדין שולטת בו. רבי יוחנן אמר, והא כתיב, ׳יומם יצוה יהו"ה חסדו׳ . מדת חסד קאמר, ולא מדת… לדף הפיסקה
  13. ׳בין הערבים תאכלו בשר׳ - דין המלכות בשעת המנחה (כא ע"ב)
    אמר רבי יוחנן, שעת המנחה הוא, מו' שעות ולמטה. דתניא ר' יצחק אומר, מהו דכתיב, ׳בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם׳ . ׳בין הערבים׳, דהוא שעתא דדינא ׳תאכלו בשר׳. וכתיב,… לדף הפיסקה
  14. שני הכבשים היומיים - אחד כנגד חסד ואחד כנגד דין (כא ע"ב)
    רבי תנחום אומר, דא סומק, ודא חוור. סומק: בין הערבים. דכתיב, ׳בין הערבים תאכלו בשר׳ . וחוורא: בצפרא. דכתיב, ׳ובבקר תשבעו לחם׳. רבי יצחק אמר, כתיב, ׳ושחטו אותו כל קהל עדת… לדף הפיסקה
  15. ׳הכבש האחד׳ המיוחד - כנגד מידת החסד בבוקר (כא ע"ב)
    ואמר רבי יהודה, מהו דכתיב, . ׳את הכבש האחד תעשה בבקר׳, ולא כתיב ׳את הכבש׳ הראשון, אלא ׳את הכבש האחד׳, מיוחד, כנגד מדת החסד. דבכל מקום, שני, לא נאמר בו כי טוב. לדף הפיסקה
  16. תפילת אברהם ויצחק - שחרית כחסד ומנחה כדין (כא ע"ב)
    רבי תנחום אמר, לפיכך, יצחק תקן תפלת המנחה, שהוא כנגד מדת הדין. אמר רבי יצחק, מכאן, ׳אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׳ . ׳כי פנה היום׳ - זה מדת החסד. ׳כי ינטו צללי… לדף הפיסקה
  17. התגלות בלהבת אש דוקא - הר חורב וגזע הסנה (כא ע"ב)
    תנו רבנן, בההיא שעתא דעאל משה לטורא דסיני, מאי טעמא אתגלי ליה בשלהובי אשתא, דהוא דינא. אמר רבי יעקב כען שעתא הוה גרים. ר' יוסי אמר, כלא לחד גזעא אשתרשא. כתיב, ׳ויבא אל… לדף הפיסקה