ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 51: ׳ומשה היה רעה׳ - תכונות הרועה הנאמן והתגלות הסנה › פיסקה 17 (כא ע"ב)

התגלות בלהבת אש דוקא - הר חורב וגזע הסנה

שמות · ׳ומשה היה רעה׳ - תכונות הרועה הנאמן והתגלות הסנה · מאמר 51 · פיסקה 17 · דף כא ע"ב

לשון הזוהר

תָּנוּ רַבָּנָן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּעָאל מֹשֶׁה לְטוּרָא דְּסִינַי, מַאי טַעְמָא אִתְגְּלֵי לֵיהּ בְּשַׁלְהוֹבֵי אֶשָּׁתָא, דְּהוּא דִּינָא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב (נ"א כעין) כְּעָן שַׁעֲתָא הֲוָה (שעתא) גָּרִים. ר' יוֹסֵי אָמַר, כֹּלָּא לְחָד גִּזְעָא אִשְׁתָּרְשָׁא. כְּתִיב, ׳וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלהִים חֹרֵבָה׳. וּכְתִיב, ׳וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יהו"ה׳ (דברים ט, ח). וּכְתִיב, ׳וַיַּרְא מַלְאַךְ יהו"ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳. מִתּוֹךְ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת כַּסְּנֶה, כְּהַאי דִּכְתִּיב, ׳קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ׳ (ישעיהו לג, יב).

תרגום

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְהַר סִינַי, מָה הַטַּעַם הִתְגַּלָּה לוֹ בְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ שֶׁהוּא דִּין? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, (כְּעֵין) כָּעֵת הַשָּׁעָה הָיְתָה (הַשָּׁעָה) גּוֹרֶמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הַכֹּל לְגֶזַע אֶחָד מִשְׁתָּרֵשׁ. כָּתוּב ׳וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה׳ (שמות ג, א), וְכָתוּב ׳וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה'׳ (דברים ט, ח). וְכָתוּב ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳ (שמות ג, ב) - מִתּוֹךְ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת כַּסְּנֶה, כְּמוֹ זֶה שֶׁכָּתוּב ׳קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ׳ (ישעיה לג, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנו רבנן, בההיא שעתא דעאל משה לטורא דסיני, מאי טעמא אתגלי ליה בשלהובי אשתא, דהוא דינא. אמר רבי יעקב (נ"א כעין) כען שעתא הוה (שעתא) גרים. ר' יוסי אמר, כלא לחד גזעא אשתרשא. כתיב, ׳ויבא אל הר האלהים חרבה׳. וכתיב, ׳ובחרב הקצפתם את יהו"ה׳ (דברים ט, ח). וכתיב, ׳וירא מלאך יהו"ה אליו בלבת אש מתוך הסנה׳. מתוך שהם עתידים להיות כסנה, כהאי דכתיב, ׳קוצים כסוחים באש יצתו׳ (ישעיהו לג, יב).

התרגום: שנו רבותינו, באותה שעה שעלה משה להר סיני, מה הטעם התגלה לו בשלהבות אש שהוא דין? אמר רבי יעקב, (כעין) כעת השעה היתה (השעה) גורמת. רבי יוסי אמר, הכל לגזע אחד משתרש. כתוב ׳ויבא אל הר האלהים חרבה׳ (שמות ג, א), וכתוב ׳ובחרב הקצפתם את ה'׳ (דברים ט, ח). וכתוב ׳וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה׳ (שמות ג, ב) - מתוך שהם עתידים להיות כסנה, כמו זה שכתוב ׳קוצים כסוחים באש יצתו׳ (ישעיה לג, יב).

מן המפרשים

מהרח"ו: א"ר יעקב א"ר יעקב וגו'. ביאר, כי היה שעת המנחה שהוא דין, כנ"ל 'ר' תנחום אמר שעת המנחה' וגו':

הסולם: ת"ר בההיא שעתא וכו': תנו רבנן בשעה ההיא שנכנס משה להר סיני, מה הטעם שנגלה לו בשלהבת אש, שהוא דין. א"ר יעקב, אז, השעה היה גורמת. כלומר, שהיה אז שעת הדין, דהיינו בשעת המנחה. ר' יוסי אמר, הכל, דהיינו לבת אש, והשם חורב, והסנה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: