ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 55: קין והבל

קין והבל

בראשית · מאמר 55 · 10 פסקאות · מתחיל בדף נד ע"א

  1. ׳מי יודע רוח בני האדם׳ - כל דברי התורה מתפרשים בשבעים פנים (נד ע"א)
    והאדם ידע את חוה אשתו וגו'. רבי אבא פתח, ׳מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ׳, האי קרא כמה גוונין אית ביה. והכי הוא כל מלוי דאורייתא,… לדף הפיסקה
  2. ההולך בדרך אמת ממשיך רוח קדושה, ובנו קדוש - וההולך לשמאל ממשיך רוח טומאה, ובנו ממנה (נד ע"א)
    תא חזי, כד בר נש אזיל בארח קשוט, הוא אזיל לימינא ואמשיך עליה רוחא קדישא עלאה מעילא, והאי רוח סליק ברעותא קדישא לאתאחדא לעילא ולאתדבקא בקדושה עלאה דלא אתעדי מניה. וכד בר… לדף הפיסקה
  3. אדם נדבק ברוח הטומאה וחוה קבלה ממנו - קין מצד הטומאה, והבל כששב אדם בתשובה (נד ע"א)
    אדם אתדבק בההוא רוח מסאב, ואתתיה אתדבקא ביה בקדמיתא ונטלת וקבילת ההוא זוהמא מניה, אוליד בר, האי ברא ברא דרוח מסאבא איהו, ועל דא תרין בנין הוו, חד מההוא רוח מסאב וחד כד… לדף הפיסקה
  4. חוה קבלה את זוהמת הנחש והולידה שנים - הבל בדיוקן העליון וקין בדיוקן התחתון (נד ע"א)
    רבי אלעזר אמר, בשעתא דאטיל נחש ההוא זוהמא בה בחוה קבילת ליה, וכד אשתמש עמה אדם אולידת תרין בנין, חד מההוא סטרא מסאבא וחד מסטרא דאדם, והוי דמי הבל בדיוקנא דלעילא וקין… לדף הפיסקה
  5. קין מצד מלאך המות ולכן הרג את אחיו - ׳קין׳ קן של מדורים רעים (נד ע"א)
    ובגין דקין אתא מסטרא דמלאך המות קטיל ליה לאחוי והוא בסטרא דיליה, ומניה כל מדורין בישין ומזיקין ושדין ורוחין אתיין לעלמא. אמר רבי יוסי, ׳קין׳, קינא דמדורין בישין דאתו… לדף הפיסקה
  6. ׳מקץ ימים׳ קץ כל בשר ולא ׳מקץ הימין׳ - ׳מפרי האדמה׳ כפרי עץ הדעת (נד ע"ב)
    ולבתר אייתיאו קרבנא, דא אקריב מסטרא דיליה ודא אקריב מסטרא דיליה, הדא הוא דכתיב ׳ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה׳ וגו'. רבי שמעון אמר, ׳ויהי מקץ ימים׳, מאי ׳מקץ ימים׳,… לדף הפיסקה
  7. ׳והבל הביא גם הוא׳ - לרבות הצד העליון שבא מן הקדושה, ולכן ׳וישע ה' אל הבל׳ (נד ע"ב)
    והבל הביא גם הוא מבכורות, לאסגאה סטרא עלאה דאתיא מסטרא קדישא. ובגיני כך ׳וישע יהו"ה אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה׳, לא קביל ליה קודשא בריך הוא, ועל דא ׳ויחר… לדף הפיסקה
  8. ׳ויהי בהיותם בשדה׳ - קין קנא על הנקבה היתרה שנולדה עם הבל (נד ע"ב)
    ובגיני כך כתיב ׳ויהי בהיותם בשדה׳, ׳בשדה׳ דא אתתא, כמה דאת אמר ׳כי בשדה מצאה׳, וקין קני על נוקבא יתירה דאתילידת עם הבל, דכתיב ׳ותוסף ללדת׳ והא אתמר: לדף הפיסקה
  9. ׳הלא אם תיטיב שאת׳ - תעלה למעלה, ולר׳ יוסי יסיר ממך את הדבקות ברוח הטומאה (נד ע"ב)
    הלא אם תיטיב שאת, כמה דאתמר, אבל ׳שאת׳ כדאמר רבי אבא, ׳שאת׳ תסתלק לעילא ולא תיחות לתתא. אמר רבי יוסי האי מלה השתא אתמר ויאות הוא, אבל הכי שמענא, ׳שאת׳ יסלק מינך וישבוק… לדף הפיסקה
  10. ׳לפתח׳ הדין העליון, ׳פתחו לי שערי צדק׳ - ׳חטאת רבץ׳ הצד שנדבקת בו, ישמור אותך להפרע (נד ע"ב)
    ואי לא ׳לפתח חטאת רובץ׳. מאי ׳לפתח׳, דא דינא עלאה דאיהו פתחא דכלא, כמה דאת אמר ׳פתחו לי שערי צדק׳. ׳חטאת רובץ׳, ההוא סטרא דאתדבקת ביה ואתמשכת עלך יהא נטיר לך לאתפרעא… לדף הפיסקה